המטבח המרוקאי

קוסקוס מרוקאי

המטבח המרוקאי הוא המטבח הנהוג במרוקו והוא בעל גיוון רב.

הסיבות לגיוון היא הקשרים הרבים של מרוקו עם העולם החיצון לאורך מאות שנים. הגיוון האקלימי והנופי המאפשר מגוון של גידולים חקלאיים וכן מיקומה של מרוקו בין יבשת אפריקה ליבשת אירופה על נתיבי המסחר, היבוא והייצוא של המזון. המטבח המרוקאי הוא שילוב השפעות ערביות, ברבריות, מוריות, מזרח תיכוניות, ים תיכוניות, אפריקאיות ויהודיות. במהלך השנים עיצבו הטבחים בארמונות המלוכה של פס, מקנס, מרקש, רבאט וטטואן את המטבח המרוקאי כפי שהוא מוכר היום.

מבנה הארוחות

ארוחת הצהריים היא הארוחה הראשית, מלבד בחג הרמדאן. ארוחה מרוקאית טיפוסית מתחילה עם סדרה של סלטים חמים וקרים, ולאחר מכן מלווה בטג'ין (נזיד בשר/עוף מרוקאי). בכל ארוחה נהוג לאכול לחם. לעתים קרובות, תלוי במצבם הכלכלי של הסועדים, המאכל הבא הוא בשר טלה או בשר עוף, ואחריו קוסקוס עם בשר וירקות. מנהג נפוץ הוא שתיית כוס תה עם נענע וסוכר בסוף הארוחה.

שימוש בתבלינים

דוכן תבלינים בשוק של אגאדיר

נעשה שימוש נרחב בתבלינים במאכלים במטבח המרוקאי. בעוד שתבלינים רבים יובאו למרוקו במשך אלפי שנים, מרכיבים רבים, כמו זעפרן, נענע, זיתים, תפוזים ולימונים מיוצרים במרוקו. תבלינים נפוצים במיוחד - קינמון, כמון, כורכום, ג'ינג'ר, פלפל, פלפל אדום, זרעי אניס, זרעי שומשום, כוסברה, פטרוזיליה, זעפרן, נענע ותערובת בשם ראס אל חנות.

ראו גם

• רשימה של מאכלים מהמטבח המרוקאי והצפון אפריקאי
• המטבח המזרח-תיכוני
• המטבח הים-תיכוני

ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.