המכביה
המכביה היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת מדי ארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים. הבסיס הטמון ברעיון המכביה הוא לקיים אולימפיאדה של יהודים בארץ-ישראל בה ישתתפו ספורטאים יהודים מכל רחבי העולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
למרכיב הספורטיבי הצטרף גם המניע של חיזוק הקשר שבין יהדות התפוצות לארץ. רעיון מעין זה כבר נהגה בקונגרסים הציוניים. מקס נורדאו כבר קרא בקונגרס הציוני השני ב-1898 בעד החזרת "יהדות השרירים האבודה" ליושנה ולהחזיר ל"יהודי הגלותי" את תדמית "היהודי הלוחם", ובכך לתת מענה לתחושות ההשפלה של היהדות באירופה ולתופעת האנטישמיות. השיקום הפיזי של היהדות, לדעת נורדאו, קודם אף לשיקומה המוסרי והפוליטי.
את הרעיון לקיים משחקים עולמיים של נוער יהודי, מעין משחקים אולימפיים יהודיים, העלה כבר ב-1911 פריץ אברהם בביטאון "אגודת המתעמלים היהודית". אך מי שהיה המאיץ העיקרי למימושו של הרעיון היה יוסף יקותיאלי, ממנהיגיה הבולטים של מכבי ארץ ישראל ומהדמויות הפעילות של הספורט בארץ-ישראל. בין המניעים של יקותיאלי לקיים את "המכביה": להפגין שגם העם היהודי הוא בעל פוטנציאל ספורטיבי ולא רק עם שרכון על דפי ספר הספרים והגמרא ולהדק את הקשר בין הגולה לעם היהודי בתקווה שחלק מהספורטאים יצטרפו לעם היושב בציון. על מפעל חייו בתחום הספורט הוענק לו פרס ישראל. את סמלי המכביות ה-9 עד ה-16 (חוץ מהמכביה ה-11) עיצב האמן דן ריזינגר.
[עריכה] המכביה הראשונה
ארגון המכבי העולמי החליט על קיום המכביה ראשונה באביב 1932, ולשם כך הוקם אצטדיון המכביה ליד שפך הירקון. המקום נועד להיות האתר המרכזי בו תתקיימנה התחרויות.
כראש הוועדה המארגנת של המכביה מונה יהושע אלוף, איש ידוע בתחום החינוך הגופני בארץ ומי שתרם מושגים עבריים בתחומי הספורט השונים ולימים גם זכה בפרס ישראל על פועלו.
טקס המכביה הראשונה נפתח חגיגית ב-28 במרץ 1932, כ' באדר ב' ה'תרצ"ב בבית-העם בתל אביב בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר מאיר דיזנגוף. למחרת הוביל דיזנגוף רכוב על סוסו את מצעד הספורטאים, שמנה 390 ספורטאים, ובהם אישים כמו הסופר אלישע גלזר, ויצא מגימנסיה הרצליה מרכז חיי התרבות של ת"א דאז עד אצטדיון המכביה מרחק של כ-5 קילומטרים.
במהלך התחרויות שנמשכו חמישה ימים התחרו הספורטאים ברוב הענפים המרכזיים הפופולרים ביניהם אתלטיקה, שחייה וכדורגל.
את החסות לטקס הסיום נתן הנציב העליון ארתור ווקופ ובסיומו נערך מצעד הסיום בכיוון ההפוך, מאצטדיון "המכביה" לכוון "גימנסיה הרצליה".
[עריכה] המכביה השנייה
|
|
ערך מורחב – המכביה השנייה |
המכביה השנייה התקיימה ב-1935. הסיבה הייתה שהמארגנים לא רצו לקבל את הדימוי שהם מחקים את ה"אולימפיאדות" ולכן החליטו לערוך את המכביות מדי 3 שנים ולא 4 כמו ב"אולימפיאדה". חלק גדול ממשתתפי המכביה היו עולים שבאו במסווה של ספורטאים, וכך עקפו את מגבלות העלייה של הבריטים. מסיבה זו רצו המארגנים לקיים את "המכבייה" השלישית כבר ב-1938 כשעננת המלחמה כבר החלה מרחפת בצורה מאיימת באירופה, אך המאורעות שהיו בארץ והתנגדות הבריטים שחששו מתגובת הערבים מנעו את קיומה.
[עריכה] המכביה השלישית
מלחמת העולם השנייה והמאבק על הקמת המדינה מנעו את קיום המכביות בשנות ה-40. המכביה השלישית נערכה כבר לאחר קום המדינה בשנת 1950.
במכביה זו הונף לראשונה דגל המכביה, תרומת יהודית ויוסף יקותיאלי (הוגה רעיון המכביה ומגשימה) לזכר בנם אמנון, מ"כ בפלמ"ח שנפל במלחמת השחרור על ידי מבצר נבי-יושע (מצודת כ"ח) בי"א בניסן תש"ח 20.4.48.
[עריכה] המכביה הרביעית - המכביה הארבע-עשרה
- המכביה הרביעית נערכה ב-1953 ומאז התקיימו המכביות דרך קבע מדי ארבע שנים.
- המכביה החמישית ב-1957 זכורה בשל העובדה שבה נקבע שיא עולם בהרמת משקולות על ידי אייזק ברגר מארצות הברית - השיא העולמי הראשון שנקבע במדינת ישראל.
- המכביה הששית נערכה ב-1961.
- המכביה השביעית ב-1965.
- המכביה השמינית ב-1969 זכורה בעיקר בשל הופעתו של השחיין מארק ספיץ - גדול הספורטאים היהודיים ואחד מגדולי הספורטאים בעולם.
- המכביה התשיעית נערכה ב-1973.
- המכביה העשירית ב-1977.
- המכביה האחת-עשרה ב-1981.
- המכביה השתים-עשרה ב-1985.
- המכביה השלוש-עשרה ב-1989.
- המכביה הארבע-עשרה ב-1993.
[עריכה] המכביה החמש עשרה
משחקי המכביה החמש עשרה נערכו ב-1997 וזכורים בעיקר בשל אסון המכביה שאירע לפני טקס הפתיחה, כאשר הגשר מעל לירקון התמוטט וחברי המשלחת האוסטרלית נפלו למים המזוהמים, ארבעה מחברי המשלחת נהרגו ועוד עשרות נפגעו.
לאחר האסון הוחלט להמשיך בטקס הפתיחה ובמשחקים עצמם, לאחר שניתנה הודעה על האסון ודווח לצופים כי לפחות אדם אחד נהרג.
[עריכה] המכביה השש עשרה
משחקי המכביה השש עשרה נערכו ב-2001, טקס הפתיחה נערך באצטדיון טדי בירושלים.
הנוכחות במשחקים אלו הייתה דלה יותר בגלל מספר סיבות: המשלחת האוסטרלית קטנה מ־400 משתתפים במשחקים הקודמים ל־170 בלבד; המשחקים נערכו בשיאה של אינתיפאדת אל אקצא (מעט אחרי הפיגוע בדולפינריום); חלק מהפצועים של אסון המכביה היו עדיין מאושפזים.
[עריכה] המכביה השבע עשרה
המשחקים נערכו ב-2005. משחקים אלו נחשבו להצלחה יחסית לעומת המשחקים הקודמים. ההתעניינות העולמית (אבל לא הישראלית) גברה ונושא אסון המכביה ירד מסדר היום.
המשחקים הללו היו הגדולים ביותר עם נוכחות של יותר מ־7000 ספורטאים בסה"כ מהם 2000 ספורטאים מישראל, 900 מארצות הברית וכמעט 500 מאוסטרליה.
[עריכה] ענפי הספורט במכביה ה-17
[עריכה] המכביה השמונה-עשרה
משחקי המכביה השמונה-עשרה נערכו בישראל בין ה-12 ביולי ל-22 ביולי 2009. טקס הפתיחה נערך באצטדיון רמת גן ב-13 ביולי 2009 וטקס הסיום בלטרון ב-23 ביולי 2009. במכבייה העומדת בסימן ח"י, השתתפו יותר מ-6,000 ספורטאים מ-53 מדינות ומעל ל-3,000 ספורטאים נוספים מישראל. הספורטאי הבולט שהשתתף במשחקים הוא השחיין ג'ייסון ליזאק, האלוף האולימפי מבייג'ינג ואלוף העולם בעבר, שהדליק את לפיד המכביה.
[עריכה] אירועים נוספים
- ב-11 ביולי 2009 נערך ערב הגאלה המסורתי לכבוד המשחקים, ובמסגרתו הופיעה התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה בהיכל התרבות בתל אביב, וארחה את הפסנתרן מאריי פרחיה.
- לראשונה התקיימו במהלך המכביה השמונה-עשרה תחרויות פתוחות לקהל הרחב, ובהן תחרויות חופים בחופי נהריה, נתניה, הרצליה, אשדוד ואשקלון, אירוע רכיבה על אופניים בפארק הירקון בתל אביב, מקצה טריאתלון ספרינט פתוח בטבריה שנערך במקביל לתחרויות הרשמיות, ומירוצים פתוחים במקצים של חצי מרתון, עשרה ו-2.15 ק"מ בנתניה.
- במהלך המשחקים השתתפו הספורטאים בטיולים ברחבי הארץ ובמספר אירועי תרבות, שבהם נחשפו למאפיינים שונים של התרבות הישראלית, כמו המטבח, המוזיקה והקולנוע המקומיים.
[עריכה] המכביה התשע-עשרה
המכביה ה-19 תתקיים בקיץ 2013. טקס הפתיחה ייערך באצטדיון טדי.
[עריכה] משתתפים בולטים
בין המשתתפים במשחקי המכביה היו אלופים אולימפיים ובעלי מדליות אולימפיות, אלופי עולם ושיאני עולם.
- אתלטיקה: ליליאן קופלנד, גרי אשוורת'
- הוקי שדה:קרינה בנינכה
- היאבקות:הנרי ויטנברג
- הרמת משקולות:אייזק ברגר, פרנק שפילמן
- התעמולות:אגנס קלטי, מיץ' גיילור, ולרי בלנקי, קרי סטרוג, אייבי גרוספלד
- טניס:בראד גילברט, ניקולאס מאסו, דיק סביט, אלן פוקס, ג'ולי הלדמן,
- טניס שולחן:אנג'ליקה רוזיאנו
- סיף:סרגיי שריקוב, ואדים מרקוביץ' גוצט
- שחייה:מארק ספיץ, לני קרייזלברג, ג'ייסון ליזאק, מרילין רמנובסקי
[עריכה] תרומת המכביות
המכביות תרמו לפיתוח הספורט בישראל וכן הצליחו כאירוע יהודי כלל עולמי. חלק מהספורטאים שלקחו חלק ב"מכביה" זכו לאחר מכן בהצלחה ב"אולימפיאדה" כשהדוגמה הקלאסית היא השחיין מארק ספיץ שזכה לאחר השתתפותו ב"מכביה" בשבע מדליות אולימפיות. דוגמה אחרת היא טל ברודי שלאחר ששחק בטורניר הכדורסל של "המכביה" בנבחרת ארצו חזר לאחר מכן לארץ לצמיתות והפך להיות עמוד התווך של נבחרת ישראל בכדורסל ולאגודות מכבי ותרם להצלחתם במישורים הבינלאומיים.
על מסורת ה"מכביות" העיב אסון המכביה, שבו נהרגו ארבעה חברי המשלחת האוסטרלית כתוצאה מהתמוטטות גשר מעל הירקון בעת טקס הפתיחה של "המכביה ה-15" בשנת 1997.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- המכביה ה-17 - האתר הרשמי
- כפר המכביה
- המכביה ה-18 - האתר הרשמי
- המכביה הראשונה 1932 - סרט מתוך אתר ארכיון שפילברג.
- תמונות ממשחקי "המכביה" בשנות ה-50 באתר ארכיון צה"ל
