המכבי הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המכבי הצעיר
סמל מכבי צעיר.png
תאריך ייסוד 1929
ארגון גג תנועת מכבי העולמית
מפלגה מקבילה א-מפלגתי
מספר יישובים כ-22 [דרוש מקור]
מספר חניכים (על פי התנועה) כ-3000 [דרוש מקור]
מזכיר כללי אלעד כהן
יושב ראש אחיקם שושן
מרכז רמת גן
"המכבי הצעיר"

המכבי-הצעיר היא תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי היהדות והציונות. ומשויכת לזרם "יהדות השרירים".

התנועה קמה בשנת 1929 בצ'כיה בוועידת "המכבי העולמי", שבה הוחלט להקים את סניפי המכבי הצעיר בצמוד לאגודת הספורט. תנועת מכבי צעיר היא הפלג החינוכי של מרכז מכבי ישראל שהוא מרכזי בתנועת מכבי העולמי וכיום התנועה פעילה ב-22 סניפים בכל רחבי ארץ ישראל. התנועה מחנכת את חבריה לחלוציות ושירות בכל שטחי החיים, לפי צווי שעה בדרכי יוזמה אישית יוצרת.

סיסמאות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיסמאות הן נקודות ציון משמעותיות שמבטאות את התחומים ואת המחויבות הבסיסית של חבר במכבי הצעיר. כיום נעשה שימוש בעיקר בסיסמה "חזק ואמץ", ואולם הסיסמאות האחרות משמשות כמוטיב בבניית תוכניות הדרכה.

  • "נפש בריאה בגוף בריא"
  • "חזק ואמץ"
  • "לבוגר המחנך הזכות להתחנך"
  • "המכבי הצעיר בלי הגשמה כגוף בלי נשמה" (חבר המכבי הצעיר מחויב להגשמה אישית בכל תחום)

דברות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרטיס חבר מכבי הצעיר
קבוצת צעירי המכבי במדיהם הלבנים בחזית גימנסיה הרצליה (26 במרץ 1925)
  • המכבי הצעיר איש אמת ודברו אמונה.
  • המכבי הצעיר נאמן לעמו, לארצו ולשפתו.
  • המכבי הצעיר חבר מועיל בחברה ועוזר לזולת.
  • המכבי הצעיר אח לכל מכבי ורע לכל אדם.
  • המכבי הצעיר אדיב ומנומס.
  • המכבי הצעיר חובב את החי ואת הצומח, מגן עליהם ושומר על איכות הסביבה.
  • המכבי הצעיר איש המס"ד (משמעת, סדר ודייקנות).
  • המכבי הצעיר עליז אמיץ ואינו נופל ברוחו.
  • המכבי הצעיר חסכן ואינו קמצן.
  • המכבי הצעיר מוקיר פרי עמלו ועמל אחרים.

דברות אלו (שראשיתן בשנות העשרים אך נוסחם זה חדש) מגדירות את המשמעות היומיומית ואת דפוסי ההתנהגות שנגזרים מעקרונות התנועה ומערכיה.

תוכני הדברות הם המאפיינים את תנועת המכבי הצעיר, ולמימושם חבריה צריכים לשאוף.

נוסח הדברות הושפע מנוסח הדברות הראשוני של תנועת הנוער "השומר הצעיר", אשר פורסם בשנת תרע"ח 1918 אשר זה הושפע מעשר מידות הצופה של תנועת הצופים שנקבעו ב-1909 על ידי רוברט באדן פאוול.

עקרונות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנוער הוא היסוד הדינמי של העם, על שכמו מוטלת החובה להתחדשות מתמדת ולהנעת המעש הלאומי - החינוך בתנועת הנוער ליצירת דור אחראי, יוזם ופועל.
  • מטרת החינוך במכבי הצעיר - עיצוב דמות אדם שלם בגופו וברוחו, איש מוסר, החבר הטוב, התרבותי בהליכותיו, המוכשר מתוך הכרה מלאה לקבוע את גורל העם ואת עתידו.
  • מסורת עם ישראל ומגילת העצמאות הן בסיס הרעיוני להגשמת משימות אלו, ותדגיש שמירה על עקרונות החירות וקיום שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי המדינה ללא הבדלי דת, גזע ומין, תוך יחס של סובלנות הדדית.
  • נתיב המכבי - "נפש בריאה בגוף בריא" יעבור כחוט השני במערכת החינוך בתנועה - החינוך הגופני והצופי.
  • החינוך הגופני מהווה גורם המעצב את דמותו של החניך הן ברוחו והן בנפשו, החינוך הצופי מפתח את חושיו, את כושר הסתגלותו לסביבה ולחברה, ואת התאמתו לעבודת צוות.
  • תנועת המכבי הצעיר רואה את עצמה כנושאת רעיון איחוד העם והאומה ללא הבדל, השקפה ורעיון למען ביצור, ביסוס וחיזוק המדינה.
  • המשמעת בתנועה צריכה להיות בנויה על הכרת ערכו של הפרט בחברה ועל הכרת ערכי החברה בחיי הפרט. המכבי הצעיר רואה ייעודו בהגשמת החלוציות בכל שטחי החיים לפי צווי השעה.

הגשמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנוף הביצוע הוא ההגשמה האישית של המכבי הצעיר.
  • התנועה תכוון ותחנך את חבריה לחלוציות ולשירות בכל שטחי החיים. בדרכי יוזמה אישית יוצרת, להבטיח את ביסוסה של המדינה ושל הפרט בתוכה.
  • התנועה תשאף לצעוד לפני המחנה, כחיל חלוץ, כתנועה לאומית חלוצית אשר תלך לקראת מטרות ויעדים, שהלאום כלאום, ולא חלקים ממנו, שהמדינה כמדינה, ולא גופים שבה קובעים אותן כמטרות לאומיות והשגתן באה למלא צרכים לאומיים וממלכתיים.
  • תנועת המכבי הצעיר כתנועה חלוצית, תפעל להשגת היעדים הלאומיים בדרכים שתבחרנה, ההולמות את חוקי המדינה ואת עקרונות התנועה.
  • במסגרת פעילות התנועה בודקים בוגרי המכבי הצעיר אפשרויות הגשמה בכל תחומי החיים. במסגרת ההתיישבות מוציאה תנועת המכבי הצעיר גרעיני נח"ל לעיירות פיתוח ולקיבוצים ובנוסף לכך מוציאה התנועה קומונות למסלול שנת שירות. בוגרי המכבי הצעיר הקימו ומאכלסים כיום את קיבוץ הסוללים וכפר המכבי. היישוב הקהילתי מכבים הוקם על ידי תנועת "המכבי העולמי". התנועה מקיימת קשר הדוק עם נוער מחו"ל על ידי משלחות ואירוח קבוצות.
  • באוגוסט 2013 יצאו לדרך 7 קבוצות הגשמה- 5 קומונות ו2 גרעיני נח"ל המפוזרים ברחבי הארץ: קומונת "סוואנה" בנתניה, קומונת "סוריקטה" בחדרה, קומונות "גאור" הפועלת בפנימיית גן ונוף בפתח-תקווה, קומונת "סיאסטה" בנס ציונה, קומונת "ספארו" בבאר-שבע, גרעין "שמש" הפועל בערים אור יהודה ועמידר [רמת גן] וגרעין "שחר" הפועל בבת-ים.

מפעלי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ הלפיד בהרי ירושלים בשנות החמישים המוקדמות

מפעל הוא כל ארגון או פעולה יוצאי דופן בעלי מטרות מסוימות. המפעלים יכולים להיות סניפיים או תנועתיים (ארציים) והם מציינים סיום של מערך או תהליך בעשייה הדרכתית.

  • טקס פתיחת שנה- מפעל תנועתי שמטרתו פתיחת שנת הפעילות והופעה של חניכי ובוגרי התנועה מול ההורים.
  • מסע מכבי-טיול פתיחת שנה שמטרתו היא להכיר לחניכים את המהות אשר בטיולים, הטיול בן יום אחד בלבד.
  • מרוץ הלפיד- בדצמבר 1944 הגה ד"ר הרפרוינד, שהיה יו"ר מכבי עולמי, את רעיון מרוץ הלפיד, כאירוע הדגל של "מכבי הצעיר" הנערך מאז מדי שנה בחג החנוכה, חג המכבים. הלפיד מוזנק מקברות המכבים במודיעין, מופץ ב-10 מסלולים: מחנות צה"ל, ערי פיתוח, מרכזי קליטה, הכנסת, בית הנשיא. החל ממרוץ הלפיד ה-22 בשנת 1966 הוחל במסורת של שליחת לפידי חנוכה למכבי בחו"ל אל אנשי הקהילה היהודית במקום. המפעל בנוי מיום אחד לחניכים - שבמסגרתו רצים החניכים עם הלפיד, עוברים בקברות המכבים ועוברים פעילות לימודית ומקבלים סיכה. לבוגרים נמשך האירוע שלושה ימים נוספים, בהם מתחלקים הבוגרים לשכבות גיל וכל שכבה עוברת פעילות מגבשת אחרת. בסופה מקבלים גם הבוגרים סיכה.
  • פעילות ט"ו בשבט- פעילות שיא סניפית העומדת בסימן שמירה על איכות הסביבה. כל סניף יוצא לנקות שטח מסוים כמו חוף ים או פארק ציבורי תוך הקניית ערכי הגנה על החי והצומח ושמירה על הניקיון.
  • פורימון- מתקיים בפורים. מהגדולים שבמפעלים הסניפיים שקיימים. כל סניף מכין ביתנים היתוליים ופעילויות מרתקות נושאות פרסים. חשיבותו הפרסומית של מפעל זה עולה על האחרים, שכן הפורימון פתוח לקהל הרחב.
  • טקס יום הזיכרון- טקס המאורגן על ידי כל סניף ומטרתו לבטא את זיכרון התנועה לנופלים בפעולות למען הגנת המולדת ולנפגעי הטרור.
  • טיול אביב - טיול שקורה בדר"כ בפסח. הטיול בדרך כלל בצפון ומטרתו היא הכרת הארץ בתקופת האביב.
  • טקס סיום השנה- טקס חגיגי המאורגן על ידי כל סניף ומטרתו הצגת פירותיה של התנועה להורים- החניכים, הגיבוש ביניהם והערכים שרכשו. בטקס מעלה כל קבוצה מופע משותף משלה והטקס כולו מהווה הנאה גדולה לחניכים, אושר גדול להורים וגאווה גדולה למדריכים.
  • מחנה קיץ- מחנה הנמשך בין שלושה לשמונה ימים (תלוי בשכבת הגיל) ובו עוברים החניכים פעילויות בשטח. המחנה מתקיים בחופש הגדול, ומטרתו יישום ערכי המחנאות שנלמדו במהלך השנה, ובמרכזם קיום מקסימום הנוחיות במינימום האמצעים.
  • קורס העשרה- קורס המתקיים אחת לשנה בפסח או בקיץ. הקורס מיועד לשכבת הבוגרים (ט-יב) ובו עוברים הבוגרים סדנאות העשרה בנושאים שונים הקשורים להדרכה ולצו השעה.
  • הוועידה הארצית - תנועת הנוער ה"מכבי הצעיר" היא תנועת נוער, ומתוך כך שהרי היא מושתת על הנוער המפעיל אותה. מתוך הבנה זו, צמחה הועידה הארצית. הועידה הארצית היא מפעל שמתקיים אחת לשנתיים, ובו שולחים הסניפים נציגים, אשר נקראים צירים, ובה מחליטים את התקנון של התנועה לשנתיים הקרובות, בוחרים את הנהגת התנועה ומחליטים על יעדי התנועה לשנתיים הקרובות.
  • קורס המדריכים - מפעל המתקיים אחת לשנה בו יוצאים חניכי ח', שכבת החניכים הגבוהה ביותר בתנועה, לקורס שאורכו כשבועיים, בו הם מקבלים כלים להדרכה ולאחריו הופכים לבוגרים ומדריכים בתנועה.
  • המכביה- האירוע הגדול ביותר של תנועת מכבי העולמית המתקיים מידי 4 שנים ובו חברי תנועת מכבי הצעיר לוקחים חלק בלתי נפרד, כזרוע החינוכית של תנועת מכבי העולמית. התעמלות המונית של חניכי התנועה, ליווי משלחות הספורטאים, העברת הדרכות אשר מטרתן חיזוק הקשר בין הספורטאים לארץ ישראל ולמסורת היהודית, מופע דגלנים של בוגרי התנועה ונשיאת שלטי המשלחות בידי בוגרות התנועה הם רק חלק מהתפקידים אותם ממלאים חברי התנועה במפעל ציוני ספורטיבי זה.

מרוץ הלפיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ הלפיד הוא מפעל הדגל של תנועת הנוער המכבי הצעיר.

בתקופות קדומות נהגו בארץ ישראל להעביר הודעות, מסרים וציוני מועד בעזרת העברת לפיד ממקום ישוב אחד לאחר[דרוש מקור]. שליח היה רץ עם לפיד בידו עד מקום היישוב הקרוב ומשם היה ממשיך שליח אחר במרוץ לנקודת היישוב הקרובה. בדרך זו שמרו הקהילות הישראליות על הקשר ביניהן. בתקופת החשמונאים (160 לפנה"ס) מתתיהו ובניו הנהיגו את מרד ישראל נגד היוונים עובדי האלילים. על דגלם חרתו את סיסמת "המכבים – מי כמוך באלים ה'". גבורתם ליוותה את עמנו לאורך שנים.

כל שנה, תנועת ה"מכבי הצעיר" יוצאת עם לפיד המכבי ברחבי הארץ ומעבירה את מסר גבורת עמנו, רוחו ודבקותו במטרתו לשימור העם היהודי בארצו. מרוץ הלפיד הראשון נערך ב-15.12.44 (כט' כסלו, תש"ה) כשעדיין לא הוקמה המדינה. היה זה מבצע חלוצי בימים המתוחים ההם לתוך השטח הערבי לכיוון מודיעין קברות החשמונאים – מקום הדלקת הלפיד. חברי ה"מכבי הצעיר", אמיצים שלא חששו מפני התפרעויות יצאו למודיעין כדי לסמן בדיוק את הדרך בה יעבור מרוץ הלפיד. במהלך הסיור הותקפו על ידי ערבים שאיימו להתנפל עליהם אם יעברו שנית בכפרים ערביים. משטרת המחוז הבריטית שדעתה לא הייתה נוחה מהאישור שקיבל המרוץ מהמשטרה הארצית, לא הגישה כלל עזרתה. המרוץ עבר בלוד ורמלה וזאת ביום שישי, יום חג ושוק לערבים והיה רצוף בסכנות. מרוץ הלפיד מבטא באופן סמלי את הפצת הערכים בהם האמינו המכבים: אהבת מולדת, המשכיות קיום העם בארצו, חירות ועצמאות, דבקות במטרה. אירוע זה מעיד על כך שגם אנו המכבים הצעירים נושאים בגאון את האמונה בערכים אלו ומחויבים למימושם ולהפצתם במרוץ הלפיד ובכל שנת הפעילות.

דרגות המחנאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגת ג' מחנאית- מכבי צעיר

המחנאות היא חלק בלתי נפרד מהווי התנועה, מגיל צעיר החניכים מתנסים בסוגים שונים של שימושים במחנאות-

הן בפעולות השגרתיות בסניפים והן במסגרת מפעלי התנועה השונים

במסגרת פרויקט שלו בקורס המדריכים, דני אילון [סניף גדרה] המציא יחד עם המדריך שלו את דרגות המחנאות ואת הקריטריונים לקבלתם. מאוחר יותר הוא קיבל את דרגת הא' הראשונה.

קיימים שלושה סוגי דרגות, דרגת המחנאות מהווה מעין "סמל סטאטוס" - היא נענדת על זרוע שמאל של חולצת הבוגר ומעידה על רמתו המחנאית.

בוגרי התנועה, תלמידי כיתות ט'-יב', מקבלים את ההזדמנות להפגין את בקיאותם במחנאות ולהבחן במבחן ייעודי לקבלת הדרגה.

הדרגה הינה בצורת מעוין ורקום עליה מגדל יהלום [מבנה מחנאי מוכר], הדרגות מחולקות ל3 רמות בשלושה צבעים:

  • דרגת ג' [ירוק עם רקמה בצבע לבן]- דרגת המחנאות הבסיסית, מסכמת את תהליך המחנאות הרב שנתי כחניך. זוהי דרגה בסיסית אליה יכול להבחן כל בוגר החל מקורס המדריכים [שנערך בקיץ שבין כיתה ח' לט'] ועד לכיתה יב'. בוגר בעל דרגה זו הוא בקיא ביסודות הבסיסיים של המחנאות.
  • דרגת ב' [כחול עם רקמה בצבע לבן]- דרגת התושייה המחנאית, בוגר יכול להבחן לדרגה זו בחלוף שנה מיום קבלת דרגת ג'. במבחן הדרגה על הבוגר להראות יכולת של תכנון מחנה/טקס אש/ מפעל מחנאי "על הנייר", לשם כך נדרשים ידע והבנה עמוקים יותר של עקרונות המחנאות, יצירתיות וחשיבה מחוץ למסגרת הברורה מאליה- יכולות שהבוגר מפתח לאחר התנסות במס' מפעלים מחנאיים.
  • דרגת א' [כחול עם רקמה בצבע צהוב]- דרגת התכנון והמנהיגות: דרגת המחנאות הגבוהה ביותר. במסגרת הבחינה על הבוגר להפגין את הידע והבקיאות בתכנון [כפי שעשה במבחנים לדרגת הב'] וכמו כן להביא את התכנון לכדי תוצאה בפועל. פרויקט שכזה יכול להיות מחנה קיץ, טקס אש, ובדרך כלל כלל בוגרי הסניף נרתמים לטובת הצלחת הפרויקט. על הבוגר הנבחן להפגין יכולת ליזום, לתכנן ולהפיק אירוע שיא תנועתי.
  • על מנת שיוכל להבחן לדרגת הא' על הבוגר להמתין שנה מיום קבלת דרגת הב'.

המנון המכבי הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל מכבי צעיר במהלך טקס אש בסניף מודיעין

ההמנון מושר בסיומו של כל מסדר. ההמנון מציין את הזיקה של התנועה לניצחון המכבים ומסמל את גאוות המכבים לניצחון זה. בשירת ההמנון יש לעמוד דום והבוגרים הלובשים את מדי התנועה חייבים לסמל בידם הימנית שלוש אצבעות הדוקות זו לזו, המסמלות "אני מגן על עמי, ארצי ושפתי",וגם את ערכי המס"ד(משמעת, סדר, ודייקנות) תוך כדי שימת האגודל מעל לזרת שמשמעותו היא שהחזק מגן על החלש.

המכבים הן פה כולנו,
זה הגדוד שגיא מכבר,
פה נלחמנו, פה ניצחנו,
פה כוחנו עוד יגבר

פה נלחמנו, פה ניצחנו
פה כוחנו עוד יגבר

עמוד האש ילך לפנינו,
בדרך חושך יאיר יזהיר
עמוד ענן מאחורינו
פנו דרך מכבים

עמוד ענן מאחורינו
פנו דרך מכבים. המכבים.

מכבים חזק
חזק ואמץ

סניפי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל מכבי צעיר מודיעין

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]