המכון הלאומי לרפואה משפטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת אבו כביר
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
בית מעצר תל אביב בית קאסר בית אל-עזה המכון הלאומי לרפואה משפטית בית הספר לטבע, סביבה וחברה סביל אבו נבוט גן אבו נבוט פארק החורשות גני הטבע צער בעלי חיים כנסיית פטרוס הקדוש גבעת הרצל רחוב הרצל דרך בן צבי דרך קיבוץ גלויות סכנת א-טורקי קריית שלום נווה עופר אבו כבירAbukebirmap.png
אודות התמונה
המכון לרפואה משפטית

המכון הלאומי לרפואה משפטית ע"ש ל' גרינברג, המוכר בשמו המקוצר - המכון לרפואה משפטית, שוכן ברחוב דרך בן צבי פינת רחוב הרצל בשכונת אבו כביר שבתל אביב, והוא המוסד הציבורי היחיד המספק שירותי רפואה משפטית בישראל.

תולדות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון נפתח ביוני 1955‏[1], הודות לתרומה של הפדרציה היהודית בדרום אפריקה לכבודו של השופט ליאופולד גרינברג. בתחילה נוהל המקום על ידי משטרת ישראל, ובנובמבר 1955 בעת שפתיחתו צוינה בטקס רשמי‏[2], הועברה האחריות על המכון לידי האוניברסיטה העברית בירושלים[3][4]. בשנת 1975 הועבר המכון לאחריות משרד הבריאות, בשנת 1988 הוא סונף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 2004 הוא הועבר לניהול המרכז הרפואי אסף הרופא. ב-2012 הוחלט להעבירו לניהול מינהל הרפואה במשרד הבריאות.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון נערכות מדי שנה כ-2,000 בדיקות לגופות של אנשים שנפטרו באופן בלתי צפוי, לשם בירור סיבת המוות באמצעות נתיחה שלאחר המוות. לקיום הבדיקה נדרשת הסכמת המשפחה או צו של בית משפט. כן נערכות בו כ-600 בדיקות בשנה של אנשים חיים, לצרכים משפטיים, בעקבות מעשי אלימות.

המחלקה לביולוגיה משפטית הפועלת במכון עוסקת בזיהוי, על פי מאפיינים גנטיים ואחרים, של גופות שלא ניתן לזהותן עקב השחתתן (למשל כתוצאה מפיגוע או עקב זמן רב שעבר מאז המוות ועד למציאת הגופה). כן מסייעת המחלקה בפענוח פשעים חמורים באמצעות ראיות ביולוגיות (כגון זיהוי DNA).

מעבדה אנתרופולוגית הפועלת במכון עוסקת באנתרופולוגיה משפטית.

המכון הוא המוסד המוכר היחיד בארץ להתמחות ברפואה משפטית.

ב-1998 יצר הבמאי רן טל סרט דוקומנטרי בשם "דרך בן צבי 67" העוסק במכון.

מנהלי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל הראשון של המכון היה פרופ' היינריך קרפלוס שייסד את המכון וניהל אותו עד שנת 1975‏[5]. את קרפולס החליף ד"ר בצלאל בלוך, אשר נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שקיבל כספים עבור חוות דעת והועמד לדין באשמת קבלת שוחד‏[6].

פרופ' יהודה היס כיהן כמנהל המכון משנת 1988 ועד שנת 2004, שבה הועמד לדין משמעתי שבעקבותיו הודח מתפקיד מנהל המכון, בעקבות מסקנות ועדת השופט סגלסון, שמונתה על ידי שר הבריאות לבחון תלונות על אי סדרים. יחד עם זאת, פרופ' היס נותר כרופא המשפטי הראשי של המכון, כשהמכון עצמו הוכפף על ידי משרד הבריאות לבית החולים "אסף הרופא". באוקטובר 2012 הודח היס מתפקידו כפתולוג הראשי של המכון לרפואה משפטית על ידי סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, לאור מסקנותיה של ועדה שהוקמה לבדיקת טענות לליקויים בהתנהלותם של אנשי המכון ובמסגרת החלטה לארגון מחדש של המכון. כמו כן, הועבר המכון להיות כפוף למינהל הרפואה במשרד הבריאות, בראשותו של פרופ' ארנון אפק, במקום תחת בית החולים "אסף הרופא"‏[7].

בשנת 2013 מונה חן קוגל למנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלי ליפשטיין, חי בין המתים: סיפורים מהמכון הפתולוגי אבו כביר, אוריון הוצאת ספרים, 2008.
  • מאירה וייס, על גופתם המתה: כוח וידע במכון הלאומי לרפואה משפטית, רסלינג, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]