המכון המלכותי של בריטניה הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרצאות חג המולד במכון המלכותי בשנת 1856

המכון המלכותי של בריטניה הגדולהאנגלית: Royal Institution of Great Britain; בדרך כלל מקוצר להמכון המלכותיRoyal Institution או Ri) הוא ארגון המוקדש לחינוך למדע ולמחקר, השוכן בלונדון.

הארגון נוסד ב-1799 על ידי מדענים בריטים מובילים, כולל הנרי קבנדיש והנשיא הראשון של המכון ג'ורג' פינץ' (George Finch, 9th Earl of Winchilsea), לשם "הנחלת הידע והפצת שיפורים וחידושים מועילים במכניקה לציבור הרחב; ולשם לימוד הדרכים ליישם את המדע לקידום המטרות המקובלות של החיים, באמצעות סדרות של הרצאות וניסויים פילוסופיים". רוב המימון הראשוני וההצעה המקורית לייסודו ניתנו מ"החברה להטבת מצב העניים ושיפור תנאי חייהם" (Society for Bettering the Conditions and Improving the Comforts of the Poor) בניהולם של הפילנתרופ סר תומאס ברנרד (Thomas Bernard) והמדען הבריטי יליד אמריקה, סר בנג'מין תומפסון (Benjamin Thompson) הרוזן מרמפורד (Count Rumford). מאז יסודו שוכן המכון ברחוב אלבאמרל (Albemarle) ברובע מייפייר. האמנה המלכותית (Royal Charter) הוענקה למכון ב-1800.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון המלכותי סביב שנת 1838

בכל תקופת קיומו תמך המכון במעורבות הציבור במדע באמצעות תוכנית הרצאות, שחלקן הגדול נערך עד היום. ההרצאות הידועות ביותר הן ההרצאות השנתיות של חג המולד, אותן יסד מייקל פאראדיי.

מאז היווסדו היה למכון תפקיד מהותי בקידום המדע הבריטי. מדענים ידועים שעבדו במכון כוללים את סר האמפרי דייווי (שגילה את הנתרן והאשלגן), מייקל פאראדיי, ויליאם הנרי בראג ובנו, ויליאם לורנס בראג (השניים זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה עבור התגליות בתחום קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן), ומאוחר יותר, הלורד ג'ורג' פורטר (זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1967). במאה ה-19 ביצע פאראדיי במכון את רוב המחקר שהניח את התשתית ליישום בפועל של החשמל. ארבעה עשר מבין המדענים שהיו חברים במכון זכו בפרס נובל. עשרה יסודות כימיים, כולל נתרן, נתגלו במכון, כמו גם הגנרטור החשמלי והמבנה האטומי של גבישים.

המכון המלכותי כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית החיצונית של המכון המלכותי כיום

המכון המלכותי הוא כיום ארגון המוקדש "להפצת המדע למען המטרות המקובלות של החיים". החברות פתוחה לכולם, בלא תהליך מינוי או דרישות אקדמיות, על בסיס תשלום של מנוי שנתי. לתלמידים בבתי הספר שירותי המכון (הרצאות או הביקור במוזיאון) הם בחינם.

המבנה המפואר המשרת את המכון הורחב מאוד ושופץ כמה פעמים מאז הקמתו ב-1799. והוא כולל את אולם ההרצאות על שם פאראדיי, ספרייה גדולה, מסעדה הפתוחה לציבור, ומעבדת מחקר מודרנית. המכון הוא כיום בית למרכז מדע-תקשורת (Science Media Centre) ארגון עצמאי השואף לקדם את ההבנה בין המדענים לתקשורת.

במכון המלכותי מתנהל מגוון נרחב של הרצאות ואירועים ציבוריים בנושא מדע ותוכניות להעשרה עבור בתי הספר, כשהוא מקיים מעל למאה אירועים בשנה במגוון נושאים. הרצאות חג המולד ממשיכות כיום כסדרה של חמש תוכניות מדע המשודרות בטלוויזיה ומיועדות לילדים. מפגשי ליל שישי הם הרצאות שבועיות הניתנות על ידי מדענים בולטים, כל אחת מוגבלת לשעה אחת בדיוק, מסורת שפאראדיי החל בה. הרצאות אלו פתוחות לכל החברים במכון המלכותי ואורחיהם, ובאופן מסורתי היו אירועים בהם נדרשו האורחים ללבוש טוקסידו, אם כי כיום דרישה זו כבר אינה חובה. הרצאות ואירועים אחרים רבים נערכים הן בבניין ברחוב אלבאמרל והן במקומות אחרים בבריטניה.

מחקר מדעי ממשיך להתנהל בבניין בניהולו של פרופסור קוונטין פנקהרסט (Quentin Pankhurst) כחלק ממעבדת המחקר דייווי-פאראדיי (DFRL ראשי תיבות של Davy-Faraday Research Laboratory) הנחשבת לאחת המעבדות הטובות ביותר בבריטניה בתחום הננוטכנולוגיה.

כמקובל בבריטניה, חברות במכון מאפשרת לצרף תואר לשם. עמיתים במכון המלכותי רשאים להשתמש בראשי התיבות FRI ("עמית המכון המלכותי") לאחר שמם, וחברים ב-MRI.

מוזיאון פאראדיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1973 פתח המכון המלכותי מוזיאון המוקדש למייקל פאראדיי. המוזיאון שוכן בבניין המרכזי ברחוב אלבאמרל ופתוח בחינם לקהל במהלך שעות העבודה. המוזיאון כולל שחזור של אחת מהמעבדות של פאראדיי. בחדר שני מוצג מכשור היסטורי נוסף ופריטים נוספים הקשורים לפאראדיי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 51°30′35.28″N 0°8′33″W / 51.5098000°N 0.14250°W / 51.5098000; -0.14250

]