המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46.914′N 35°11.433′E / 31.781900°N 35.190550°E / 31.781900; 35.190550

חזית המכללה
לוגו המכללה

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים היא מכללה אקדמית להכשרת מורים בישראל. המכללה היא‏[1] אחת המכללות הראשונות למורים בארץ ישראל אשר שמו דגש על שימוש בשפה העברית. "בית המדרש למורים העברי הממלכתי על שם דוד ילין" היה שמה הראשון הרשמי והמלא של המכללה, אך בפי כל היא הייתה ידועה בשם "סמינר בית הכרם", שכן שוכנת היא על גבעה נישאה בלבה של שכונת בית הכרם. המכללה מוכרת גם בשמה "סמינר למורים" והיום שמה המקובל הוא "מכללת דוד ילין". המכללה נמצאת ברחוב מעגל בית המדרש שבשכונת בית הכרם שבכניסה לירושלים ושם הרחוב הוא על שם המכללה שבראש הגבעה.

תלמידי הסמינר השתלבו בחיי השכונה גם בימי שלום ושלווה ובעיקר בימי מאורעות ומלחמות; מאורעות תרפ"ט (1929), מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936 – 1939), מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. הם היו חלק ממערך ההגנה והשמירה בשכונת בית הכרם ובחלקים אחרים של ירושלים.

כיום מכללת דוד ילין מהווה את אחד מעמודי התווך העיקריים של מערך הכשרת המורים בארץ והיא מעניקה תארים אקדמאים במגוון גדול מאד של תחומי דעת. במכללה לומדים כ- 5,000 סטודנטים שיוצרים, דמוגרפית, מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. יהודים (דתיים וחילוניים), ערבים (מוסלמים ונוצרים), דרוזים, צ'רקסים וכן עולים חדשים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסמך היסוד של בית המדרש נכתב: "מטרת המוסד בית המדרש למורים העברי בירושלים המאושר מטעם הממשלה העות'מאני לספק את הצורך המורגש בארץ ישראל ובגולה במורים לבתי ספר עבריים עממיים, בתתו לתלמידיו ידיעה מספקת בלימודים העבריים והכלליים, במידה שירכשו להם השכלה כללית, המתאימה לזו שרוכשים תלמידי בתי מדרש למורים בארצות ההשכלה, ושיכשרו אחר כך להורות בשפה העברית את כל המקצועות השונים שמלמדים אותם בבית הספר העממי".

המכללה קרויה כיום על שם מייסדה פרופ' דוד ילין אשר הקים אותה בשנת תרע"ד (1913) כחלק ממלחמת השפות והמאבק על הוראה בשפה העברית. אז נקרא המוסד "בית מדרש למורים העברי, כוננו דוד ילין". ילין שימש כמנהלה הראשון ובין המנהלים ששימשו אחריו נמנים ד"ר בן-ציון דינבורג, ד"ר ישראל מהלמן, אברהם אבן-שושן, משה גיל, ד"ר ניסן שינין, וד"ר איתי זמרן.

הלימודים נערכו בעברית, והשפה הלועזית העיקרית הייתה גרמנית. הלימודים החלו לראשונה בט"ו בכסלו תרע"ד (14 בדצמבר 1913). התלמידים היו נערים, בנים בלבד, מגיל 14. תנאי הקבלה כללו אישור בריאות ותעודה המעידה על התנהגות טובה ("תעודת הנהגה טובה") מאת בר-סמכא כגון רב או מנהל בית ספרם הקודם. נערכו בחינות קבלה בתנ"ך, תלמוד, עברית ("ידיעה שלמה בדקדוק העברי ובניתוח הדקדוקי על פי אחד מספרי הדקדוק החדשים"), תולדות ישראל, לימודים כללים. נדרשה יכולת שליטה נאותה בשפות גרמנית, ערבית וטורקית. לתלמידים מתקשים הוצע סיוע של מורה פרטי ולתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת הובטחה תמיכה כספית.

התלמידים למדו הן לימודים תיכוניים והן לימודי חינוך, במטרה להכשירם למורים. לאחר תום לימודיהם בבית המדרש היה עליהם "לקבל משרת מורה למשך שתי שנים בכל מקום אשר ההנהלה קובעת להם". בין 1938-1913 ניהל דוד ילין את הלימודים ב"בית המדרש למורים".

כשנה לאחר היווסדו של המוסד פרצה מלחמת העולם הראשונה וההוראה והחינוך המשיכו לפעול גם בשנים אלה, שהיו קשות ליישוב בארץ.

המכללה הוקמה בשכונת בית הכרם בירושלים והשפיעה רבות על התפתחות השכונה ואופיה. המכללה משכה לשכונה מורים ואנשי רוח, בנוסף לאלו שהקימו את השכונה. הסמינריסטים גרו בשכונה, לרוב בחדרים שכורים בבתי השכונה והפכו לחלק מהווי השכונה. בקיץ, הושכרו חדרי הסמינריסטים לנופשים מהשפלה וכך הפכה השכונה למרכז נופש קיצי. בסמינר גם שכן שנים רבות בית הכנסת המרכזי של השכונה. במאורעות תרפ"ט התכנסו בבניין הסמינר שבנייתו טרם הושלמה תושבי השכונות: בית הכרם, שכונת הפועלים, קריית משה ובית וגן. התושבים על זקניהם וטפם השתכנו בכל חדרי הבניין, ובאולם, שלימים שימש אולם ההתעמלות, שוכנו הפרות והוא שימש רפת. על גג הבניין הוצבה עמדת שמירה וממנה נורתה אש רובים אל עבר דיר יאסין, הכפר שמעבר לוואדי ממערב, שתושביו ניסו להגיע אל השכונה ואל בניין הסמינר. התושבים התבצרו בבניין כשבוע ימים, עד חלוף הסכנה.

במכללה לומדים כיום לתואר ראשון בחינוך Be.d ולתעודת הוראה בתחומים הבאים: חינוך לגיל הרך, חינוך יסודי וחינוך על יסודי, חינוך מיוחד, חינוך לבעלי מגבלויות מורכבות, חינוך בלתי פורמלי, חינוך פתוח ניסויי (חופ"ן), חינוך יסודי בשיטת וולדורף. לתואר שני בחינוך Me.d בתחומים הבאים: חינוך מיוחד, מידענות וספרנות, והוראה ולמידה. במכללה ניתן למוד גם לתואר שני Ma.atבתרפיה באומנות. לימודי פוסט BA: בתרפיה בתנועה, תרפיה במוסיקה, תרפיה בעזרת בעלי חיים, וביבליאותרפיה.

מכון חפ"ן, או בשמו המלא המכון לחינוך פתוח ניסויי, הוא מכון להכשרת מורים ברוח החינוך הפתוח. המכון הוקם בשנת 1976 על ידי הפרופסורים משה כספי, צבי לם ויוסף באשי, במטרה ליצור אלטרנטיבה חינוכית להכשרת המורים המקובלת. הלימודים במכון, שפועל בעשורים האחרונים במכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין, מיועדים לאקדמאים המעוניינים לפתוח פתח ולחולל שינוי במערכת החינוך. במכון נלמדת משנתו החינוכית של משה כספי. שיטה המעצימה את התלמיד, מכבדת אותו ואת דרכו, ומאתגרת אותו ללמוד דרך הצדדים החזקים ביכולות האישיות שלו. בארץ פועלים בתי ספר רבים אשר אימצו את משנתו של כספי והמורים בבתי הספר האלו מלמדים לאורה. בית הספר הראשון אשר לימד על פי דרכו פועל עד היום ושמו "בית הספר הניסויי" ברחוב הלל בירושלים. יותר מאוחר נפתח בית ספר ניסויי נוסף בירושלים ושמו "בית הספר הניסויי - ארגנטינה".

סגל המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר אנה רוסו, ראש המכללה; ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה לעניינים אקדמאיים ; רו"ח ארי שליט, סמנכ"ל מנהל; ד"ר חווה גיא, סגנית ראש המכללה וראש בית הספר ללימודי המשך; פרופ' יהודה בר שלום, דיקן הסטודנטים;

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש וויכוח בסוגיה האם מכללת לוינסקי הייתה המוסד הראשון להכשרת מורים בארץ ישראל שהלימודים בו התקיימו בשפה העברית או שהיה זה בית המדרש למורים.
  2. ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים