המן (אסלאם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המן הוא דמות המוזכרת בקוראן שש פעמים, כידידו של פרעה, וחוטא בזמנו של משה.

בסורת סיפור המעשה, היא סורה 28, בפסוק 38 מוזכר הסיפור הבא, המבוסס, כפי הנראה, על סיפורו המקראי של משה ועל סיפור מגדל בבל:

אולם כאשר בא משה עם אותותינו הברורים אל המצרים אמרו: 'אין דבריהם אלא כשפים ובדיות ולא שמענו עליהם מאבותינו הראשונים'. אך משה ענה להם: 'ריבוני יודע יותר מכם מי מודרך על ידו ומי יגיע למעון הנצח, וכי אתם החוטאים לא תצליחו'. אולם פרעה הכריז: 'שרי, אין אני מכיר בשום אלוה זולתי אני. ואתה המן, הכן לבנים שרופות ובנה לי מגדל שראשו מגיע השמימה למען אעלה בו ואשקיף על אלוהיו של משה שאני חושבו לשקרן.

– הקוראן, תרגומו של ד"ר אהרון בן שמש, הוצאת קרני, תל אביב

ד"ר בן שמש, מתרגם הקוראן לעברית, מוצא הקבלה בין סיפור זה לבין הנוסח המופיע בבראשית רבה, ה'.

מקורות איסלמיים בני ימינו, שנתנו דעתם על השוני בין סיפור המן שבמגילת אסתר ובין סיפור המן שבקוראן, טוענים כי המן שבקוראן הוא דמות אמיתית שחייתה בזמן הפרעונים, ואילו המן המקראי הוא דמות אלגורית, המבוססת על עיוות הסיפור בהמן הפרעוני.