המנון רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ההמנון הלאומי של רוסיה עבר הרבה שינויים לאורך ההיסטוריה כאשר כל מנהיג שעמד בראש המדינה ניסה להתאימו לרוח התקופה ובהתאם להשקפת עולמו, החל מהצאר הרוסי, דרך סטלין, ועד ולדימיר פוטין.

[עריכה] היסטוריית המנונים הלאומים של רוסיה, ברית המועצות והפדרציה הרוסית

• 1791-1833: תנו לרעם הניצחון להישמע היה ההמנון הלא רשמי של רוסיה במהלך המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. עד שלבסוף (אחרי מלחמת רוסיה-טורקיה השנייה) הוא הוחלף באל, המלך נצור.

• 1833-1917: אל, המלך נצור, ההמנון האימפריאלי הרשמי של האימפריה הרוסית תחת שלטון הצאר.

• 1922-1944: האינטרנציונל, אומץ כהמנון הלאומי של ברית המועצות.

• 1944-1992: המנון ברית המועצות, "גימן סובייטסקובו סויוזה". הלחן של אלכסנדר אלכסנדרוב והמילים של סרגיי מיכלקוב וג. אל-רגיסטן. ב־1977 נעשה שינוי קל במילים במטרה להסיר את אזכורו של יוסף סטלין.

• 1991-2000: טרם עצמאותה של רוסיה השיר הפטריוטי (פטריוטיצ'סקאיה פסניה) של המלחין הרוסי גלינקה הפכה להמנון הלאומי של רוסיה. אין לשיר זה מילים; ב־1999 הייתה תחרות להוספת מילים להמנון, אולם הטקסט מעולם לא הפך לרשמי, כיוון שהנשיא החדש של רוסיה, ולדימיר פוטין רצה לשנות את ההמנון שוב.

• 2001-: המנון הפדרציה הרוסית ("גימן רוסיסקוי פדרציאי"); זהו למעשה ההמנון הישן של ברית המועצות, אולם הטקסט נכתב מחדש על ידי מיכלקוב, אשר גם כתב את המילים להמנון המקורי.

[עריכה] ראו גם

• דגל רוסיה
• סמל רוסיה