המעבדה לעיצוב עירוני

המעבדה לעיצוב עירוני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מכון מחקר
תקופת הפעילות 2009–הווה (כ־15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים טלי חתוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום זליג 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°07′10″N 34°48′18″E / 32.119317882351°N 34.804913372933°E / 32.119317882351; 34.804913372933
lcud.tau.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המעבדה לעיצוב עירוני היא גוף מחקר שנוסד בשנת 2009, על ידי האדריכלית ד"ר טלי חתוקה בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.

מאז הקמתה מעורבת המעבדה במיזמים רבים המבקשים לאתגר, לשכלל ולעדכן את מאגרי הידע הקיימים בתחום התכנון[דרושה הבהרה] בעולם. המחקרים בוחנים תהליכים וקשרים בין ההיבטים החברתיים והפיזיים בעיר וכן נבחנות אסטרטגיות ניסיוניות לקובעי מדיניות בנושאים של תכנון ועיצוב עירוני. במעבדה משתתפים חוקרים מתחומי האדריכלות, תכנון עירוני, תחבורה, משפטים ופילוסופיה.

ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבדות נוספות לעיצוב עירוני מצויות גם במסגרת אוניברסיטאות שונות ברחבי העולם או כאלה הפועלות באופן עצמאי.

פעילות המעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעבדה שיתופי פעולה רבים, בין השאר עם הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובמסגרתו נערכים פרויקטי מחקר משותפים. בנוסף, מארחת המעבדה מתכננים עירוניים ותלמידי מחקר לתקופות התמחות.

המחקרים שנערכו במסגרת המעבדה התמקדו בשלושה נושאים עיקריים: מתודולוגיות תכנון, סביבות מגורים, וקונפליקטים עירוניים.

רשימת מחקרים חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012 פרסם צוות המעבדה את הספר "שכונה-מדינה", המציג ניתוח של 12 שכונות מגורים בישראל והצעה למודל המיטבי לשכונת מגורים.[1] בנובמבר 2014 יצא לאור הספר "עיר-תעשייה", הספר השני בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר חשף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה והתחקה אחר הזמניות והדינמיות של סביבות העבודה וביקש לחזק את המודעות ליחסים בין העובד למקום, ובין העובד לעיר.[2] בדצמבר 2017 יצא הספר השלישי בטרילוגיה, "ארץ-גנים", העוסק בניתוח צורני ותפקודי של פיתוח נופי במרחבים הציבוריים בערים בישראל. כמו כן הספר כלל ראיונות עומק עם אדריכלי הנוף הבולטים בפרקטיקה העכשווית בישראל, לרבות צבי דקל, חיים כהנוביץ, גדעון שריג ולב וקסמן, דפנה גרינשטיין וגיל הר-גיל, ברברה אהרונסון, עליזא ברוידא ורות מעוז, ליאור לוינגר, ליטל סמוק פביאל וליאור וולף.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונה-מדינה, רסלינג, 2012
  • עיר-תעשייה, רסלינג, 2014
  • ארץ-גנים, רסלינג, 2017
  • דפוסי תכנון, רסלינג, 2020

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]