המעניק (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המעניק
The Giver
מבוסס על המעניק עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי פיליפ נויס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ף ברידג'ס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט רוברט ב. וידה, לויס לאורי, מייקל מיטניק עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה בארי אלכסנדר בראון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אלכסנדר סקושגורד
קייטי הולמס
מריל סטריפ
אודיה רש
ג'ף ברידג'ס
ברנטון ת'ווייטס
קמרון מונאהן
טיילור סוויפט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה מרקו בלטרמי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רוס אמרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Walden Media, חברת ויינסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Big Bang Media, נטפליקס, חברת ויינסטין, FandangoNow עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 באוגוסט 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 97 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מדע בדיוני, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דיסטופי, סרט דרמה, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו giver
thegiverfilm.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המעניקאנגלית: The Giver) הוא סרט מדע בדיוני אמריקאי חברתי משנת 2014 שמבוסס על הנובלה בעלת השם הזהה - "המעניק" - מאת הסופרת לויס לאורי[1]. הסרט בוים על ידי פיליפ נויס ונכתב על ידי מייקל מיטניק ורוברט ב. וידה. בסרט מופיעים ג'ף ברידג'ס, מריל סטריפ, ברנטון ת'ווייטס, אלכסנדר סקארסגארד, אודיה רש, קייטי הולמס וטיילור סוויפט. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ובישראל ב-15 באוגוסט 2014[2].

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2048, אחרי מלחמה, החברה החליטה להיפטר ממגוון גזעי, ראיית צבעים ורגשות. כל התושבים מחקו את הזכרונות שלהם חוץ ממקבל הזיכרון. מכיוון שמקבל הזיכרון הוא האדם היחיד בקהילה שיש לו זיכרונות מוקדמים של העבר, הוא חייב לייעץ למועצת הזקנים ולעומדת בראשה בהחלטות בקהילה. ג'ונאס, נער שחי וגדל בקהילה דורות רבים לאחר השינוי הקיצוני של האנושות, נבחר להיות המקבל הבא של הזיכרונות, ומקבל ישירות זכרונות מהמקבל הקודם, שכעת הוא המעניק. ג'ונאס לומד מהעבר של המעניק ושל בתו, רוזמרי. רוזמרי הייתה מקבלת הזיכרון לפני ג'ונאס, אך הייתה כל כך נסערת מהזיכרונות שאביה הראה לה, עד שהמועצה החליטה להמיתה, באמצעות מה שנקרא בקהילה "שחרור". חברי הקהילה לא יודעים מהו שחרור, מלבד המעניק, ובהמשך הסרט- ג'ונאס. בעוד בחברה מתייחסים לשחרור כאל פרישה ל"שום מקום" - מקום טוב מחוץ לקהילה - הקהל לומד שזהו מוות על ידי זריקה קטלנית. ג'ונאס מתחיל לחלוק את מה שגילה עם חברתו מילדות פיונה, ומעודד אותה להימנע מהזריקה היומית (המדכאת רגשות וחלומות) ומעורר בה רגשות. פיונה לא בטוחה מהם רגשות אלו, וג'ונאס מנשק אותה, ובכך מסביר לה מה היא 'אהבה'.

ג'ונאס חולק את זכרונותיו עם התינוק שאביו הביא הביתה, גבריאל (גייב), ומפתח מערכת יחסים קרובה איתו לאחר שגילה שהוא חולק את אותו סימן על פרק ידו של ג'ונאס, הסימן של מקבל זיכרון פוטנציאלי. ג'ונאס מחליט שכולם צריכים להכיר את זיכרונות העבר וביחד עם המעניק הם מחליטים שהדרך היחידה שהם יכולים לעזור לקהילה היא ללכת מעבר לגבול של שום מקום, לגבול הזיכרון, לעבור אותו וכך לשחרר את הזיכרונות בחזרה לתוך הקהילה. ג'ונאס מתגנב החוצה בשעת העוצר, ומחליט לקחת איתו את גייב, לאחר שגילה שגייב עומד ל"השתחרר" בגלל סימנים של חולשה. אשר, חברו הטוב ביותר, מנסה לעצור בו לפני שהוא עוזב את השכונה, אך ג'ונאס מרתק אותו במהירות לקרקע. אשר שוכב המום על הקרקע, בעוד ג'ונאס רוכב על אופניו למרכז הטיפוח. הוא מספר לפיונה את תוכניתו ורוצה לקחת אותה אתו, אבל היא מסרבת ובמקום זאת עוזרת לו להוציא את גייב. לפני שהוא עוזב, היא מנשקת אותו ועוזרת לו לברוח.

בינתיים אמו של ג'ונאס ואשר הולכים לראש הזקנים כדי לספר להם שג'ונאס נעדר. שומרים נשלחים לסרוק ולמצוא את ג'ונאס, שלפי הכרזת המועצה הפך למסוכן. ג'ונאס לוקח אחד מאופנועי השומרים ונוסע לצוק ליד מקום מגוריו של המעניק, ומזנק מעבר לגבול של שום מקום. ראש מועצת הזקנים מקצה לאשר מזל"ט כדי למצוא את ג'ונאס ו"לאבד" אותו (משמע להרוג אותו). אשר מוצא את ג'ונאס עם גייב ביער, ולוכד אותו עם המזל"ט, אך לאחר שג'ונאס מפציר בו שייתן לו ללכת, אשר מפיל אותו לתוך הנהר ומשחרר אותו לחופשי. ג'ונאס ממשיך לנוע בכוחותיו האחרונים בשום מקום, בזמן שפיונה נדונה ל"שחרור" על שעזרה לו. בדיוק כשהיא עומדת ל"השתחרר" על ידי אביו של ג'ונאס, המעניק צועד פנימה ומנסה לעכב את "ההשתחררות" של פיונה על ידי זיכרונות של בתו רוזמרי ודיבור ללבם של חברי המועצה. בסופו של דבר, ג'ונאס מוצא מזחלת אותה חזה בזיכרון הראשון שהוענק לו ועושה את דרכו אל מעבר לגבול של שום מקום. הוא משחרר את הזכרונות, הצבע והרגשות. "שחרורה" של פיונה מתבטל לאחר שאביו של ג'ונאס מבין מה הוא עמד לעשות. ג'ונאס וגייב מגיעים במזחלת לבית שראו בזיכרון הראשון, ושומעים מתוך הבית מזמורי חג מולד.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקול לסרט נכתב על ידי מרקו בלטרמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד מאיה לוין, אם עכשיו הסרט, למה שארצה לקרוא את הספר?, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2014
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    עכבר העיר, קולנוע - המעניק, באתר הארץ