המעפיל
| המעפיל | |
חדר האוכל משנת 1957 בתכנון שמואל מסטצ'קין |
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע | 33 מטר |
| תאריך ייסוד | 1945 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 598 תושבים |
 המעפיל
|
|
המעפיל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר. שנת ייסוד: 1938, שנת עלייה לקרקע: 1945. היישוב הינו חלק מהמועצה האזורית עמק חפר.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקמת הקבוצה
קבוצת "המעפיל" נוסדה בשנת 1938 בחדרה. גרעין מייסדיו היו יוצאי השומר הצעיר בגליציה, פולין, גרמניה ואוסטריה, שקיבלו את הכשרתם במרחביה, בבית זרע ובמעברות. רוב חברי הקבוצה היו מעפילים ומכאן בחרו את שם הקבוצה. בחדרה עסקה הקבוצה בעבודות מזדמנות בפרדס ובבנייה, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטמצם ייצוא פרי ההדר, וכך איבדו את עבודתם. חברי הקבוצה החליטו לנדוד בקבוצות כדי למצוא פרנסה, אך ב-1941 פקדה אותם מגפת טיפוס וקדחת. המגפה הביאה את הקבוצה לנטוש את חדרה, ולעבור למפרץ חיפה, שם התפרנסו מעבודות סבלות בנמל חיפה. לאחר המעבר, התאחדה הקבוצה יחד עם קבוצת "נחשונים" שישבה בקריית חיים, תחת השם "המעפיל".
[עריכה] אדמות היישוב
האדמות אשר עליהן הוקם הקיבוץ נרכשו בשנת 1932 על ידי יהושע חנקין מידי הכפר הערבי קאקון, שהיה מגדולי היישובים הערביים בשרון בזמנו. האדמות נמכרו כחלקות בודדות לבעלי מלאכה, לסוחרים ולאנשים שונים שרצו להשקיע את כספם בפרדסים. קוני האדמות התאגדו לשם הקמת משק הדרים מרוכז במקום, ובמסגרת ההכנות חפרו באר והקימו את שכונת "מרץ ב'" שהתעתדה ליישוב עם תחילת תנובתם של מטעי ההדרים שבמקום. אולם פרוץ מאורעות תרצ"ו הפך את התוכניות, מעט התושבים שהיו בשכונה נטשוה ופורעים מהכפר הסמוך קאקון השמידו את הצריפים המעטים והבאר שבמקום. בשנת 1942 רכשה הקק"ל את האדמות מידי הבעלים שלא חפצו בהן עוד, והוחלט למסור אותן לקבוצת "המעפיל".
[עריכה] העלייה לקרקע והשנים הראשונות
ב-2 בנובמבר 1945, יום השנה להצהרת בלפור, עלתה הפלוגה הראשונה לאדמות אלו במסגרת מבצע העלייה של שתים עשרה נקודות ההתיישבות. עם היתד הראשונה הצטרפה קבוצת גרעין מאנגליה וקבוצות השלמה מחברות נוער שהתחנכו במקום. בשנים הראשונות להקמתו המשק סבל קשות משכונותו לכפר הערבי קאקון, וספג יריות, צליפות והטרדות בלתי פוסקות. במלחמת העצמאות החמיר המצב והקיבוץ סבל ללא הרף מהתנכלויות, יריות וצליפות שמנעו מהחקלאים לקצור את אדמתם עד כדי כך שנצרכו לקצור לאור הירח. מתוקף היותו היישוב המזרחי ביותר בעמק חפר, הקיבוץ שימש כבסיס לכוחות צה"ל בתקיפתם את הכפרים הערביים שנותרו בשרון. חומרת האירועים הביאה לפינוי ילדי הקיבוץ לחדרה עד שוך הקרבות, ומרבית העיסוק היה סביב הלחימה. חברי המעפיל שעבדו בשדות שימשו כסיירים לחטיבת אלכסנדרוני שהובאה כתגבורת על מנת להסיג את הכוחות הערביים שישבו על גדרות היישוב. גם לאחר כיבוש קאקון, המשיך הקיבוץ לסבול מהתקפות הנגד שביצעו העיראקיים. רק עם סיום המלחמה התפנה הקיבוץ לבניין המשק החקלאי בו.
[עריכה] כלכלה
ענפי הכלכלה העיקריים בקיבוץ הם:
[עריכה] תרבות וספורט
- בתחום הספורט מחזיק הקיבוץ קבוצת כדורעף - הפועל המעפיל, שזכתה באליפות ישראל 14 פעמים רצופות, ובגביע המדינה 12 פעמים.
- חברת הקיבוץ אורה גולדשטיין-אנלין הייתה אלופה אולימפית ושיאנית עולם בספורט הנכים, שזכתה ב-13 מדליות, מהן 4 זהב, בשלוש אולימפיאדות נכים: 1968, 1972 ו1976.
- בחגיגות 60 השנה להיווסדו, הפיק הקיבוץ את "אלבום חג השישים", הכולל תיעוד צילומי של תולדות היישוב.
[עריכה] אישים בולטים שפעלו בקיבוץ
- חיה ארבל - מלחינה ישראלית זוכת פרס אקו"ם.
- "שלישיית המעפיל" - אחד ההרכבים היציבים והאהובים ביותר שצמחו בהתיישבות העובדת.
- רבקה בסמן בן-חיים - משוררת יידיש ומורה.
- רונית אופיר - זמרת ישראלית
- מולה בן-חיים - צייר יהודי
- יובל דניאלי - אמן ואוצר ישראלי
- זאב לוי - פרופסור לפילוסופיה ולמחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה.
- אורה גולדשטיין-אנלין - אלופה אולימפית ושיאנית עולם בספורט הנכים.
- נחום חופרי ראש עיריית רעננה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
||||||||||||
