המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל
ערך זה עוסק במערך הראשון - ברית בין מפא"י ואחדות העבודה - פועלי ציון בשנים 1965 - 1968. אם התכוונתם למערך השני - ברית של מפלגת העבודה ומפ"ם בשנים 1969 - 1984, ראו המערך.
|
||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||
"המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל" היה ברית בין מפא"י לבין אחדות העבודה - פועלי ציון, שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת השישית, על פי הסכם שנחתם בחיפה ב-19 במאי 1965. מטרות המערך היו ציוניות וסוציאליסטיות ובמיוחד להביא ל"אחדות שלמה של תנועות הפועלים" ולהדוף את "הסכנה מצד כוחות עוינים לתנועת הפועלים ... עם הקמת הגוש הימני הקיצוני, בו כרוכים יחד אינטרס התעשרות וניצול הזולת ... עם השאיפה ההרפתקנית לשבור כוחה של תנועת הפועלים ..." (מתוך "דבר המערך לאחדות פועלי ישראל").
חתימת ההסכם, שבא גם כדי לשמור על תנועת הפועלים כנגד גח"ל, האיצה את פרישת רפ"י ממפא"י. בבחירות זכתה רשימה המערך ל-45 מנדטים לעומת 42 חברי כנסת שהיו לשתי המפלגות עם פיזור הכנסת החמישית.
הקמת הגוש הפרלמנטרי המשותף הייתה פועל יוצא של מספר גורמים:
- היחלשות מפלגות הפועלים הציוניות בכל הזירות וירידה עקבית במספר המנדטים.
- קווים אידאולוגים משותפים.
- מאמר שפרסם ב-1963 יצחק בן-אהרן עם הכותרת "עוז לתמורה בטרם פורענות" וקרא לאיחוד כל מפלגות הפועלים מסיבות שונות כשהמרכזית בהן היא הצגת מצע אחיד לציבור שבעקבותיו יוכל הציבור להכריע האם הוא תומך ברשימה או לאו, על מנת שלא יווצר תסכול בדעת הקהל לאחר הוויתורים של כל מפלגות הפועלים במשאים ומתנים הקואליציונים בינן לבין עצמן.
ב-21 בינואר 1968, אחרי מלחמת ששת הימים התאחדו מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון (מפלגות המערך הראשון) ורפ"י למפלגה אחת - מפלגת העבודה.
[עריכה] נציגי הרשימה בכנסת
הכנסת ה6 (1965)
45 מנדטים:
מפא"י: אבא אבן, אהרן אוזן, ברוך אזניה, שולמית אלוני, אריה לובה אליאב, זלמן ארן, לוי אשכול[7], אברהם ביטון, אהרן בקר, משה ברעם , ראובן ברקת, חיים גבתי[2], עקיבא גוברין, צבי דינשטיין, דוד הכהן, משה ורטמן[1], מרדכי זר, אשר חסין, אהרן ידלין, ישראל ישעיהו-שרעבי, מנחם כהן, קדיש לוז, אמנון לין[3], גולדה מאיר, מרדכי נמיר, דבורה נצר, דוב סדן[5], פנחס ספיר, משה סרדינס, מרדכי עופר, יוסף פישר, דוד פתל, רחל צברי, חיים יוסף צדוק, ישראל קרגמן, שמואל שורש, בכור-שלום שטרית[3], זאב שרף, אליהו ששון
אחדות העבודה-פועלי ציון: יגאל אלון, שושנה ארבלי-אלמוזלינו[2], משה ארם, מרדכי ביבי, ישראל גלילי, רות הקטין, גבריאל כהן, משה כרמל[1], זאב צור
1. ^ ב-17 בינואר 1966 פרש מהכנסת משה כרמל. החליף אותו משה ורטמן.
2. ^ ב-17 בינואר 1966 פרש מהכנסת חיים גבתי. החליפה אותו שושנה ארבלי-אלמוזלינו.
3. ^ ב-28 בינואר 1967 נפטר בכור-שלום שטרית. החליף אותו אמנון לין.
4. ^ ב-23 בינואר 1968 התאחדו המפלגות מפא"י ואחדות העבודה-פועלי ציון שהרכיבו את סיעת המערך, יחדיו עם מפלגת רפ"י, והקימו את מפלגת העבודה.
5. ^ ב-9 בדצמבר 1968 פרש מהכנסת דוב סדן. החליף אותו דוד גולומב (כחבר סיעת העבודה).
6. ^ ב-28 בינואר 1969 הקימו המפלגות העבודה ומפ"ם את סיעת המערך (השני).
7. ^ ב-26 בפברואר 1969 נפטר לוי אשכול. החליף אותו ארי אנקוריון (כחבר סיעת המערך השני).
