המערכה על איי מריאנה ופלאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המערכה על איי מריאנה ופלאו
מלחמה: מלחמת העולם השנייה, המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט
תאריכי הסכסוך יוני 1944נובמבר 1944 (כ־22 שבועות)
מקום איי מריאנה ופלאו, האוקיינוס השקט
תוצאה ניצחון לבעלות הברית
הצדדים הלוחמים

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

מפקדים
אבדות

יותר מ-63,000 הרוגים

9,500 הרוגים

המערכה על איי מריאנה ופלאו הייתה סדרת קרבות שיזמה ארצות הברית נגד האימפריה היפנית באיי מריאנה ובאיי פלאו בין יוני לנובמבר 1944 כחלק מהמערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. מערכה זו תחת פיקודו הכללי של צ'סטר נימיץ, באה כהמשך ישיר למערכה באיי גילברט ומרשל ומטרותיה היו לנטרל את הבסיסים היפנים במרכז האוקיינוס השקט, לתמוך במאמץ של בנות הברית לכיבושם מחדש של הפיליפינים ולספק בסיסים להפצצות אסטרטגיות נגד יפן.

המערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה התחילה כאשר ב-15 ביוני ופלשו האמריקאים לסאיפאן. בתגובה תקף הצי הקיסרי היפני את כוחות הצי האמריקני שתמכו בפלישה, וכך התחיל ב-19 ביוני קרב ים הפיליפינים בו ספג הצי היפני תבוסה כואבת לאחר שאיבד 3 נושאות מטוסים וכ-600 מטוסים.

ב-21 ביולי פלשו הכוחות האמריקאים לגואם וב-24 ביולי לטיניאן. ב-9 ביולי הסתיים כיבוש סאיפאן, כיבוש טיניאן וגואם הסתיים ב-1 וב-8 באוגוסט בהתאמה. לאחר הקרבות החלה ארצות הברית לבנות שדות תעופה בסאיפאן ובטיניאן והציבה שם מפציצי בואינג B-29 סופרפורטרס שיועדו להפצצות אסטרטגיות על יפן.

על מנת לאבטח את אגפם של הכוחות האמריקאים שעמדו לפלוש לפיליפינים, נחתו כוחות אמריקאים ב-15 בספטמבר בפלליו וב-17 בספטמבר באנגאור שבאיי פלאו. ב-30 בספטמבר הסתיים כיבוש אנגאור וב-27 בנובמבר, לאחר קרבות קשים, הסתיים גם כיבוש פלליו.

לאחר כיבושם של איי המריאנה ופלאו, המשיכו האמריקאים את המערכה המוצלחת נגד יפן כשפלשו באוקטובר לפיליפינים ובתחילת ינואר 1945 לאיי וולקנו וריוקיו.

לקריאה נוספת (באנגלית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • D'Albas, Andrieu (1965). Death of a Navy: Japanese Naval Action in World War II. Devin-Adair Pub. ISBN 0-8159-5302-X.
  • Denfeld, D. Colt (1997). Hold the Marianas: The Japanese Defense of the Mariana Islands. White Mane Pub. ISBN 1-57249-014-4.
  • Drea, Edward J. (1998). "An Allied Interpretation of the Pacific War". In the Service of the Emperor: Essays on the Imperial Japanese Army. Nebraska: University of Nebraska Press. ISBN 0-8032-1708-0.
  • Dull, Paul S. (1978). A Battle History of the Imperial Japanese Navy, 1941-1945. Naval Institute Press. ISBN 0-87021-097-1.
  • Gailey, Harry (1988). The Liberation of Guam 21 July - 10 August. Novato, California, U.S.A.: Presidio Press. ISBN 0-89141-651-X.
  • Gailey, Harry (1984). Peleliu: 1944. Nautical & Aviation Pub Co of Amer. ISBN 093385241X.
  • Goldberg, Harold J. (2007). D-day in the Pacific: The Battle of Saipan. Indiana University Press. ISBN 0-253-34869-2.
  • Hallas, James H. (1994). The Devil's Anvil: The Assault on Peleliu. Praeger Publishers. ISBN 0275946460.
  • Morison, Samuel Eliot. New Guinea and the Marianas, March 1944-August 1944, vol. 8 of History of United States Naval Operations in World War II. 2001 (reissue). Champaign, Illinois, USA: University of Illinois Press. ISBN 0-252-07038-0.
  • O'Brien, Francis A. (2003). Battling for Saipan. Presdio Press. ISBN 0-89141-804-0.
  • Ross, Bill D. (1991). Peleliu: Tragic Triumph. Random House. ISBN 0394565886.
  • Rottman, Gordon; Howard Gerrard (2004). Saipan & Tinian 1944: Piercing the Japanese Empire. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-804-9.
  • Rottman, Gordon; Howard Gerrard (2002). Peleliu 1944: The Forgotten Corner Of Hell. Osprey Publishing. ISBN 1841765120.
  • Sloan, Bill (2005). Brotherhood of Heroes: The Marines at Peleliu, 1944 -- The Bloodiest Battle of the Pacific War. Simon & Schuster. ISBN 0743260090.
  • Smith, Douglas V. (2006). Carrier Battles: Command Decision in Harm's Way. US Naval Institute Press. ISBN 1591147948.
  • Wright, Derrick (2005). To the Far Side of Hell: The Battle for Peleliu, 1944. Fire Ant Books. ISBN 0817352813.

באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]