המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית (לבנון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המפלגה

המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית (ערבית: ألحزب ألتقدمي ألأشتراكي , תעתיק מדויק: אלחזב אלתקדמי אלאשתראכי) היא מפלגה לבנונית בעלת אידאולוגיה חילונית, באופן רשמי היא לא מזוהה עדתית אבל בפועל רוב תומכיה הם דרוזים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה ושנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית נוסדה ב־5 בינואר 1949 על ידי שישה אנשים מרקעים שונים, הבולט שבהם היה כמאל ג'ונבלאט (שהוא גם אביו של מנהיג המפלגה הנוכחי) שהפך להיות מנהיג המפלגה, חמשת האחרים היו פריד גבראן, אלברט אדיב, עבדאללה עלילי, פאוז ריזק וג'ורגס האנה.

בשנת 1951 המפלגה אירחה בביירות את הכינוס הראשון של מפלגות סוציאליסטיות מרחבי העולם הערבי, נציגים מסוריה, מצרים ועיראק השתתפו בכינוס.

בשנת 1951 המפלגה הצליחה בפעם הראשונה להכניס נציגים לפרלמנט ועד שנת 1972 היא החזיקה סיעה בפרלמנט שמספר הנציגים שלה היה בין שלושה לשישה.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלה למפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית ולמנהיגה היו הסתייגויות בדבר הצורך להקים מיליציה בשליטת המפלגה אבל בסופו של דבר הצליחו להקים זרוע צבאית חזקה.

בזמן מלחמת האזרחים הלבנונית המפלגה הייתה מרכיב מרכזי בתנועה הלבנונית הלאומית, שהייתה קואליציה של מפלגות שתמכו במחנה הרדיקלי בזמן מלחמת האזרחים.

המפלגה הצליחה לכבוש את רובו של הר הלבנון ושל מחוז הרי השוף, יריבהם העיקרים במלחמה היו פלנגות המארונים, כוחה של המפלגה נפגע עם ההתנקשות בכמאל ג'ונבלאט, בנו וליד ג'ונבלאט ירש אותו כמנהיג המפלגה.

המפלגה הצליחה להקים מינהל אזרחי יעיל במחוז הרי השוף מאז שישראל נסוגה משם בשנת 1983, השליטה שלה נמשכה עד תום מלחמת האזרחים בשנת 1990.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי סיום המלחמה ג'ונבלאט החזיק בכמה משרות ממשלתיות אבל אחר כך הצטרף לאופוזיציה שהתנגדה לשליטת סוריה במדינה, בניגוד לרוב חבריו לאופוזיציה הוא לא התנגד לנוכחות הצבא הסורי אלא להשפעה הלא ראויה שיש למודיעין הסורי בלבנון.

אחרי העברת החלטת 1559 של מועצת הביטחון, שקראה לנסיגה של כל הכוחות הזרים מלבנון ולפרוק כל המיליציות, ג'ונבלאט נהפך להיות חבר מרכזי באופוזיציה, למרות שהוא התנגד לפירוק חזבאללה מנשקו ושמר על קשרים איתם, אולם אחר כך הוא שינה את דעתו והפך למתנגד קיצוני של חזבאללה והחליט לתמוך בפירוקם מנשק בטענה שסוריה ואיראן מנסות להשתלט על לבנון דרך חזבאללה.