המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית
| המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית (PS - Parti Socialiste) |
|
|---|---|
 |
|
| מנהיג | הארלם דזיר |
| ייסוד | 1905 (SFIO) 1969 (PS) |
| מטה ראשי | פריז, צרפת |
| אידאולוגיה פוליטית | סוציאל-דמוקרטיה |
| אינטרנציונל | האינטרנציונל הסוציאליסטי |
| צבע רשמי | אדום, ורוד |
| אתר אינטרנט | parti-socialiste.fr |
| פוליטיקה של צרפת | |
המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית (בצרפתית: Parti Socialiste או PS) היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית גדולה בצרפת של ימינו. היא החליפה את הפלג הצרפתי של אינטרנציונל העובדים (ה-SFIO) בשנת 1969. המפלגה חברה אף במפלגת הגג של הסוציאל-דמוקרטים האירופאים, מפלגת הסוציאליסטים האירופאים.
המפלגה נחשבת לחלק מהשמאל בפוליטיקה הצרפתית, ובעלי הברית המסורתיים שלה הם מפלגת הירוקים, מפלגת השמאל הקיצוני, התנועה הרפובליקנית האזרחית והמפלגה הקומוניסטית הצרפתית. בעקבות תוצאות הבחירות ב-2012, היא מהווה את מפלגת השלטון בצרפת.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
המפלגה זכתה לראשונה להגיע לשלטון בימי הרפובליקה החמישית בבחירות לנשיאות ב-1981, בהנהגתו של פרנסואה מיטראן. בנוסף, כחלק מקואליציה, היא זכתה לראשונה ברוב באספה הלאומית. ב-1986 הפסידה את הרוב שלה באספה הלאומית, ונאלצה להיכנס לממשלת קוהביטסיון ("חיים משותפים" - כינוי לממשלת אחדות) עם המפלגה הגוליסטית השמרנית של ז'אק שיראק, שהתמנה לראש הממשלה. ב-1988 שוב ניצח מיטראן בבחירות לנשיאות, ברוב גדול של 54% מהקולות. המפלגה קיבלה רוב יחסי באספה הלאומית, ומיטראן מינה את מישל רוקאר לראשות ממשלה. ב-1993 לאחר תוצאות חלשות של המפלגה בבחירות לפרלמנט עלה אדוארד בלאדור לראשות הממשלה לאחר שז'אק שיראק מסרב להיכנס שוב לקוהביטסיון עם מיטראן.
ב-1995, עם מועמדותו של ליונל ז'וספאן, הפסידה המפלגה את הבחירות הנשיאותיות לשיראק, שסים 14 שנות נשיאות סוציאליסטית. בהמשך, לאחר שזכתה המפלגה בבחירות לפרלמנט ב-1997, החלה תקופת קוהביטסיון שלישית כאשר ז'וספאן מונה לראשות הממשלה על ידי שיראק. ממשלת הקוהביטסיון החזיקה מעמד עד הבחירות הנשיאותיות ב-21 באפריל 2002, בה נחל ז'וספאן הפסד מכריע לשיראק, כאשר לא הצליח להגיע לסיבוב ההצבעה השני משום עלייתו המפתיעה של ז'אן-מארי לה-פן ממפלגת החזית הלאומית.
מועמדת המפלגה בבחירות הנשיאותיות במאי 2007 הייתה סגולן רויאל, בת זוגו לשעבר של מנהיג המפלגה פרנסואה הולנד. היא הצליחה לעלות לסיבוב השני, אך בסופו הפסידה את הנשיאות לניקולה סרקוזי.
ב-2008 נבחרה לתפקיד יו"ר המפלגה הסוציאליסטית, מרטין אוברי, שגברה בקולות ספורים על המועמדת לשעבר של המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות, סגולן רויאל. האחרונה לא הכירה בתוצאת הבחירות עד להודעת ועדת הבחירות המרכזית לראשות המפלגה שאשררה את התוצאות באופן ברור.
בבחירות לסנאט הצרפתי בספטמבר 2011, זכתה המפלגה במירב המושבים ולראשונה בתולדות הרפובליקה החמישית, עובר הסנאט לשליטת השמאלנים.
באוקטובר 2011 ניצח פרנסואה הולנד את מרטין אוברי בסיבוב השני של הבחירות למועמד המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות צרפת, עם כ-57 אחוז מקולות הבוחרים, והוביל את המפלגה בבחירות שם ניצח עם 52 אחוז מהקולות.
במאי 2012 נבחר פרנסואה הולנד לנשיא צרפת.
במהלך ההתמודדות הפנימית למועמד המפלגה הסוציאליסטית לנשיאות צרפת (2011) - מונה הארלם דזיר ליו"ר המפלגה הסוציאליסטית בפועל בעת שהייתה היו"ר המכהנת, מרטין אוברי, בתקופת הקמפיין.
לאחר שהפסידה לנשיא צרפת, פרנסואה הולנד, את המועמדות שבה לעמדת יו"ר המפלגה הסוציאליסטית. היא התפטרה מתפקידה במהלך 2012 והחליף אותה בתפקיד הארלם דזיר, השחור הראשון בתפקיד.
ראשי המפלגה [עריכה]
- 2012 ואילך - הארלם דזיר
- 2008 עד 2012 - מרטין אוברי
- 1997 עד 2008 - פרנסואה הולנד
- 1995 עד 1997 - ליונל ז'וספא
- 1994 עד 1995 - הנרי אמנואלי
- 1993 עד 1994 - מישל רוקרד
- 1992 עד 1993 - לורן פביוס
- 1988 עד 1992 - פייר מורוי
- 1981 עד 1988 - ליונל ז'וספא
- 1971 עד 1981 - פרנסואה מיטראן
- 1969 עד 1971 - אלן סבארי
