המפלגה הפרוגרסיבית
| המפלגה הפרוגרסיבית | |
| אפיון | מפלגת מרכז ליברלית |
|---|---|
| כנסות | מועצת המדינה הזמנית, 1, 2, 3, 4 |
| ממשלות | הממשלה הזמנית, 1, 2, 4, 5, 6, 7, 8, 9 |
| אותיות | פ |
| מנהיגים | פנחס רוזן |
| שיא כוחה | 6 מנדטים (הכנסת ה-4) |
| נוצרה מתוך | עלייה חדשה, העובד הציוני |
| התמזגה לתוך | המפלגה הליברלית הישראלית |
המפלגה הפרוגרסיבית - מפלגת מרכז ליברלית, אשר פעלה בישראל בשנות ה-50.
המפלגה הפרוגרסיבית נוסדה מיד לאחר קום המדינה, על ידי יוצאי מפלגות שקמו שנים לפני כן: "עלייה חדשה", שהייתה מורכבת בעיקר מעולים מגרמניה וממרכז אירופה וכן תנועת "העובד הציוני", שהייתה מפלגת עובדים לא-סוציאליסטית, שהשתייכה להסתדרות.
המפלגה התמודדה בבחירות לכנסות הראשונה עד הרביעית, ובשלהי כהונתה של הכנסת הרביעית התאחדה עם הציונים הכלליים לתוך המפלגה הליברלית.
המפלגה הפרוגרסיבית הייתה חברה בכל הקואליציות שבתקופת קיומה, פרט לתקופה של כשנה ורבע (8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952. בכל שנותיה המפלגה החזיקה בתיק אחד - משרד המשפטים, אשר נשמר באופן קבוע לפנחס רוזן.
חברים בולטים נוספים במפלגה היו יזהר הררי, אברהם גרנות (יו"ר קרן קיימת לישראל), משה קול (חבר הנהלת הסוכנות היהודית ויו"ר עליית הנוער), גרשום שוקן (העורך והבעלים של עיתון הארץ), שמעון כנוביץ' (יוזם "חוק כנוביץ'" למניעת מִפגעים אקולוגיים), ואידוב כהן (מראשוני המתריעים בישוב היהודי אודות שואת יהודי אירופה).
לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית, לאחר שהמפלגה הליברלית חברה ל"חירות" להקמת גח"ל, פרשו ממנה רוב חברי המפלגה הפרוגרסיבית לשעבר והקימו את "המפלגה הליברלית העצמאית לישראל" ובקיצור ל"ע (ליברלים עצמאיים). אחרי חבירה קצרה למערך התמזגה ל"ע במסגרת שינוי ונעלמה מהמפה הפוליטית.
[עריכה] נציגי המפלגה בכנסת
|
ח"כים בסיעה בכנסות בהן פעלה
|
|---|
|
|
מועצת המדינה הזמנית (1948)
3 נציגים: אברהם גרנות, משה קול, פינחס רוזן
הכנסת ה-1 (1949)
5 מנדטים: אברהם גרנות, יזהר הררי, אידוב כהן, ישעיהו פורדר, פנחס רוזן
הכנסת ה-2 (1951)
4 מנדטים: אברהם גרנות[2], יזהר הררי, אידוב כהן[1], ישעיהו פורדר[2], משה קול[1], פנחס רוזן
1. ^ ב-10 בספטמבר 1951 פרש מהכנסת משה קול. החליף אותו אידוב כהן.
2. ^ ב-10 בספטמבר 1951 פרש מהכנסת אברהם גרנות. החליף אותו ישעיהו פורדר.
הכנסת ה-3 (1955)
5 מנדטים: יזהר הררי, אידוב כהן, יוחנן כהן[1], ישעיהו פורדר[1], פנחס רוזן, גרשום שוקן
1. ^ ב-28 באוקטובר 1957 פרש מהכנסת ישעיהו פורדר. החלף אותו יוחנן כהן.
הכנסת ה-4 (1959)
6 מנדטים: יצחק גולן, יזהר הררי, אידוב כהן, שמעון כנוביץ', משה קול, פנחס רוזן
1. ^ ב-8 במאי 1961 התאחדה המפלגה הפרוגרסיבית עם הציונים הכלליים בהקמת המפלגה הליברלית הישראלית.
