המפקח הכללי של משטרת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המפקח הכללי של משטרת ישראל או בקיצור מפכ"ל המשטרה הוא קצין משטרה בדרגת רב-ניצב העומד בראש משטרת ישראל ואחראי על ניהול המשטרה. מקום מושבו הוא בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין בירושלים.

מרבית המפכ"לים הגיעו לתפקידם לאחר שירות ממושך במשטרה, כחלק ממסלול הקידום שלהם. שני מפכ"לים הגיעו לתפקיד בעקבות הצטרפותם למשטרה לאחר שירות ממושך בצה"ל: הרצל שפיר (השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף) ויעקב טרנר (השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף). אחד המפכ"לים, יהודה וילק, מונה לתפקיד שנים אחדות לאחר שפרש מהמשטרה בדרגת ניצב, ופתח בקריירה אזרחית.

המפכ"ל הנוכחי של משטרת ישראל הוא רב-ניצב יוחנן דנינו.

המפכ"ל נבחר לתפקידו על ידי הממשלה בהמלצת השר לביטחון פנים. עד כה כיהנו בתפקיד זה 17 מפכ"לים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1947 הוטל על סהר יחזקאל, לימים המפכ"ל הראשון, לתכנן את המשטרה העתידה לקום. בתאריך 14.5.48 מונה יחזקאל סהר באופן רשמי לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה ובתי הסוהר, תפקיד שבו שימש עד שנת 1958. במהלך שירותו, התפתחה משטרת ישראל והפכה מכוח של 700 שוטרים, ללא מסגרת, ללא ציוד וללא מסורת, למשטרה מאורגנת, הפרוסה על פני המדינה כולה, כשהיא פועלת לשמירת הסדר הציבורי ולוקחת חלק במשימות התנדבות ובפעולות סיוע למעברות וליישובים במצוקה. המדיניות שגובשה בימיה הראשונים של המשטרה קיימת עד היום.[1]

כמדי 4 שנים נערך בבניין המטה הארצי במזרח ירושלים טקס החלפת מפכ"ל משטרת ישראל בניצוחו של השר לביטחון פנים.

הפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפקח הכללי של משטרת ישראל הוא המפקד העליון של המשטרה, הפועל בכפיפות לשר לביטחון פנים. כפיפות זו מתבטאת בקבלת משאבים (מתקציב המדינה) והנחיות הנוגעות במדיניות הכוללת של משטרת ישראל. כפיפות זו בעייתית במיוחד כאשר גורמים פוליטיים מנצלים את כוחם למנות מינויים פוליטיים במסגרת המשטרה.אחת הדוגמאות הראשונות לכך הייתה עוד בתקופת המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר כאשר היה עליו לדחות המלצות מדרגים פוליטיים למינוי קצינים. עוד היה עליו להופיע בהמשך בפני ועדה של מפא"י שחקרה כיצד קרה שחבר מפלגה שפשע הועמד לדין. [2] יש לציין שהמשטרה אוטונומית בהחלטותיה מבחינה מקצועית ומבצעית, וכל החלטותיה נשענות על החוק, על פסיקות בית המשפט ועל צרכי ה"שטח".

סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור סמכויות המפכ"ל הוא סעיף 9 לתקנות המשטרה‏[3] , שאומר כי:

א. המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).

ב. המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן א (להלן – פקודות המטה הארצי).

בין היתר, סמכויות נוספות לנושא בתפקיד הן – מינוי שוטרים לתפקידים בכירים במשטרה ופיטורם – בכפוף לאישור השר, ניהול כספי קרן המשטרה כולל חלוקת תגמולים לשוטרים, הקצאת שוטרים לתפקידים מיוחדים ועוד.

סמכות חשובה נוספת בידי המפכ"ל הינה בסעיף 6(א) לפקודת המשטרה: סגירת מקומות פעולה... של ארגון טרוריסטי (עפ"י הפקודה למניעת הטרור התש"ח) – המפקח הכללי של משטרת ישראל רשאי להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסוימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; משניתנה החלטה כאמור, רשאי כל מפקח משטרה לבצעה. סמכות אשר קיבלה גושפנקא משפטית נרחבת לאור בג"ץ איתמר בן גביר נגד שלמה אהרונישקי, המפקח דאז, אשר סגר את משרדי תנועת "כך" מתוקף סמכות זו.‏[4]

כמוכן, המפכ"ל אחראי באופן ישיר, ועובד בצמוד למטה הארצי (המטא"ר) הממוקם בעיקרו בירושלים אשר מתפקידו לסייע לו בגיבוש מדיניות המשטרה, הקצאת משאבים, גיבוש תוכניות פעולה, תיאום המחוזות ומשמר הגבול, בקרה, פיקוח, קישור לגורמי המנהלה, מחשוב, כוח אדם, דוברות ועוד. [5]

מאז ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ימיה הראשונים של המשטרה ותפקיד המפכ"ל חלו שינויים מרחיקי לכת בשניהם. חלקם לטובה, כמו הפרדת זרוע המשטרה מהזרוע המבצעית, הגדרת תפקידו הייחודי והפרדתו של משמר הגבול מהמשטרה, העלאת הדרישות בתחום משאבי אנוש – ספציפית, רמת ההשכלה הנדרשת ועוד אינספור מאמצי שיפור של המערכת המשטרתית בהובלתם של מגוון מפכ"לים.

לאורך השנים, התגלעו מספר קשיים בתפקיד, בעיקר עקב כפיפותו של המפקח הכללי לשר המשטרה/ביטחון פנים, כמו מקרה "תיק אפרסק". לקשיים נוספים תרמה התקשורת - אשר משמשת יותר ויותר כלי של בכירים "לכבס את הכביסה המלוכלכת" - בה סוקר בהרחבה כיצד המפכ"ל החדש, דודי כהן, מתקשה בהעברת הרפורמות החדשות עקב אופוזיציה חזקה מבית. כהן הוא המפכ"ל הראשון, אשר נאלץ להתמודד עם תביעה בבג"ץ, אשר הוגשה על ידי כפוף לו, ניצב אורי בר לב, על החלטתו להדיחו. עתירה שהוסרה לבסוף תוך הכרתו של הניצב בסמכות המפכ"ל.‏[6]

למרות ההתקפות מבית ומחוץ ממשיך המפכ"ל בתוכניותיו עבור המשטרה.‏[7]

מפכ"לי משטרת ישראל לתולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפכ"ל תחילת כהונה סיום כהונה
יחזקאל סהר 14 במאי 1948 31 במאי 1958
יוסף נחמיאס 10 ביוני 1958 31 במאי 1964
פנחס קופל 1 ביוני 1964 31 ביולי 1972
אהרון סלע 1 באוגוסט 1972 23 בספטמבר 1972
שאול רוזוליו 1 בנובמבר 1972 30 בדצמבר 1976
חיים תבורי 31 בדצמבר 1976 31 בדצמבר 1979
הרצל שפיר 1 בינואר 1980 31 בדצמבר 1980
אריה איבצן 5 בינואר 1981 31 במרץ 1985
דוד קראוס 1 באפריל 1985 31 במרץ 1990
יעקב טרנר 1 באפריל 1990 31 במרץ 1993
רפי פלד 1 באפריל 1993 30 באפריל 1994
אסף חפץ 1 במאי 1994 31 בדצמבר 1997
יהודה וילק 1 בינואר 1998 31 בדצמבר 2000
שלמה אהרונישקי 1 בינואר 2001 31 ביולי 2004
משה קראדי 1 באוגוסט 2004 1 במאי 2007
דודי כהן 1 במאי 2007 1 במאי 2011
יוחנן דנינו 1 במאי 2011 מכהן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.jwmww2.org/show_item.asp?levelId=48103&itemId=17&itemType=0&lochem_id=114079.
  2. ^ ‏מבוא ללימודי משטרה ושיטור, ע' 75, 2004.
  3. ^ סמכויות לפי פקודת המשטרה, ‫נוסח חדש, התשל"א - 1791‬ קובץ PDF
  4. ^ פסיקת בית המשפט העליון 8342/02 מיום 12.11.2002 בערעור שהגיש ‫איתמר בן גביר‬ נגד מפכ"ל המשטרה שלמה אהרונישקי
  5. ^ ‏משטרה וחברה, ע"מ 291-290, 1996.
  6. ^ ניצב בר-לב משך עתירתו: "מקבל את מרות המפכ"ל", באתר nrg מעריב, 19 באפריל 2009
  7. ^ ארי שביטדודי כהן: המרסק של משפחת אברג'יל, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2008