המצור הערבי הראשון על קונסטנטינופול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המצור הערבי הראשון על קונסטנטינופול (678-674) היה סכסוך עיקרי במלחמות הערביות-ביזנטיות, וחלק מאסטרטגיית ההתפשטות לעבר שטחה של האימפריה הביזנטית בהנהגת הח'ליף מועאויה הראשון. מועאויה, שבשנת 661 הפך לשליט האימפריה הערבית לאחר מלחמת האזרחים בח'ליפות האיסלאמית (656–661), חידש את התוקפנות הצבאית כנגד ביזנטיון וקיווה לכבוש את עיר בירתה, קונסטנטינופול, ובכך להנחית עליה מכה אנושה.

לפי ההיסטוריון תאופנס המוודה, ההתקפה הערבית בוצעה באופן שיטתי: בשנים 673-672 הבטיח לעצמו הצי הערבי בסיסים לאורך חופה של אסיה הקטנה. הערבים השתמשו בחצי האי קיזיקוס ליד קונסטנטינופול בתור בסיס למשך חודשי החורף, כשבכל אביב הם חוזרים ותוקפים את ביצורי העיר. הביזנטים, תחת הנהגתו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס הרביעי, הצליחו להשמיד את הצי הערבי בעזרת המצאה חדשה - האש היוונית, תערובת נפיצה של חומרים שיצרה אש קטלנית ששרפה את ספינות האויב, ונעשה בה שימוש גם ביבשה. לבסוף ספג הצבא הערבי מפלה ביבשה באסיה הקטנה, ואולץ לחדול מהמצור ולסגת. לניצחון הביזנטי נודעה חשיבות מכרעת להישרדותה של ביזנטיון. חוזה שלום נחתם זמן קצר לאחר מכן והותיר את רוב אסיה הקטנה בידיה של ביזנטיון.

Flag of Turkey.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא טורקיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.