המצור על אנטיוכיה
 |
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
המצור על אנטיוכיה היה אחד המאורעות מרכזיים שהתחש במהלך מסע הצלב הראשון בין השנים 1097-1098. שני מצורות הוטלו על עיר, הראשונה החזיקה מ21 באוקטובר 1097 עד 2 יוני 1098 בידי הצלבנים. המצור השני, שהיה כנגד הצלבנים שהצליחו לכבוש את העיר ארך מ-7 יוני 1098 עד 28 יוני 1098.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
בשנת 1085, נכבשה אנטיוכיה על ידי הסלג'וקים מידי האימפריה הביזנטית. ביצורי הביזנטים עד מתקופת יוסטינאנוס הראשון חוזקו ונבנו מחדש. הסלג'וקים השתלטו על העיר באמצעות בגידה ולכן, החומות נותרו על כנם. מושל הסלג'וקים, Yaghi-Siyan, מלך משנת 1088. הוא היה מודע לכוחות הצלבנים שצעדו מאסיה הקטנה, בשנת 1097 אל כיוונו ולכן ביקש עזרה ממדינות מוסלמיות בסביבתו, אולם לא נענה. כדי להתכונן לבואם, הוא כלא את הפטריארך האורתודוקסי של אנטיוכיה, יונתן אוקסיטי (John the Oxite) והגלה את האוכלוסייה היוונית וארמנית האורתודוקסית. למרות זאת, האוכלוסייה הסורית האורתודוקסית הורשתה להישאר.
[עריכה] הגעת הצלבנים
ב-20 באוקטובר 1097 הצלבנים הגיעו מנהר אורונטס שנמצא מחוץ לאנטיוכיה. בשלב זה, שלושת המנהיגים הגדולים של המסע היו גוטפריד מבויון, בוהמון מטאראנטו ורמון הרביעי, רוזן טולוז. הם לא הסכימו בניהם על המשכי הפכולה, רימונד רצה לבצע התקפה ישירה בעוד גודפרי ובוהמון העדיפו לבצר את העיר. ריימונד הסכים בחוסר רצון חלקי וב-21 באוקטובר העיר בוצרה.
הביצורים של העיר הביזנטית לשעבר היו חזקים מספיק לעמוד בפני תקיפה ישירה למרות ש Yaghi-Siyan לא היו מספיק חיילים בכדי להגן על כראוי על כל העיר עצמה. הוא חש הקלה שהכוחות הצלבנים לא תקפו מיד [דרוש מקור]. בוהמון חנה על הפינה הצפון-מזרחית של העיר בשער של סנט פול (Gate of St. Paul), ריימונד אחנה את מחנה שלו ב"שער הכלב" (Gate of the Dog) וגודפרי הציב את חייליו ב"שער של הדוכס" (Gate of the Duke) ומערב ממנה, היכן שנבנה גשר לסירות שחצה את נהר עאסי לכפר Talenki.
מדרום עמד "מגדל של שתי האחיות" בפינה מערבית לשער סנט ג'ורג (Gate of St. George) שלא בוצר בידי הצלבנים ושמש במשך כל התקופה מקור ספקה למזון.
בצד הדרומי-מזרחי של העיר היה אזור הרי המכונה בשם Mt. Silpius, עליו עמדה מצודת הברזל ושער הברזל. [1]
[עריכה] המצור הראשון
עד אמצע נובמבר אחיינו של בוהמונד, טנקרד הפליג עם תגבורת של כוח, אספקה וצי ג'נובה לנמל סנט סימון (st, symeon). המצור נמשך ובדצמבר גודפרי חלה ואספקת המזון שהייתה בשפע נפגעה ככל שהחורף קרב. בסוף החודש, בוהמון ורוברט בפלנדריה (בננו של וילאם הכובש) בליווי של כעשרים אלף איש, הלכו לחפש אוכל בדרום. בזמן שבו הקבוצה יצאה לחפש מזון, Yaghi-Siyan יצא משער סנט ג'ורג, בתאריך 29 בדצמבר ותקף את מחנה ריימונד שהיו מעבר לנהר שבTalenki. ריימונד הצליח להבריח אותו חזרה אך לא הצליח לכבוש את העיר עצמה. בינתיים, בוהמון ורוברט הותקפו על ידי צבא תחת פיקודו של Abu Nasr Shams al-Muluk Duqaq , שליט דמשק, שצעד לכיוון צפון לעזרת אנטיוכיה. הצלבנים הצליחו לנצח במערכה אולם נאלצו לסגת עם מעט אוכל בידיהם. החודש הסתיים ובישר רעות לשני הצדדים. ב-30 בדצמבר התרחשה רעידת אדמה באזור ובשבועות שאחרי החל לרדת גשם זלעפות וקור נורא שגרם לשליט דמשק לחזור אל ביתו מבלי להתעסק שוב בצלבנים.
[עריכה] עזיבת Taticius
בחודש פברואר, גנרל ונציג האימפריה הביזנטית, Taticius שנשאר עם הצלבנים כיועץ ונציג הקיסר אלכסיוס הראשון עוזב לפתע את הצבא הצלבני. לדברי אנה קומננה, שכנראה דיברה ישירות עם טיטיכיוס, טענה שהצלבנים סירבו להקשיב לעצותיו וכן שבוהמון הודיע לו כי מנהיגים אחרים מתכננים להרוג אותו כיוון שבסתר עודד את הסלג'וקים. לעומת זאת, בוהמון טען כי זו בגידה ופחדנות להפר את מחויבותו כיועץ ומחויבתו להחזיר אתאנטיוכיה לידי הביזנטים, וגם הוא עצמו יעזוב גם אלא אם כן יאפשרו לו לשמור על אנטיוכיה עבור עצמו כשהיא תכבש. גודפרי וריימונד לא נכנעו לדברי בוהממונד כיוון שהם ידעו מראש ש בוהמון תכנן מראש לקחת לעצמו את העיר ולכן הוא ככל הנראה עודד את טאטיכיוס לעזוב, בכדי להקל על מעשיו. אולם האבירים הקטנים והחיילים רצו להכיר בדרשותיו והוא הרוויח את אהדתם. במהלך האירועים הללו, Yaghi-Siyan המשיך לבקש סיוע וכך, צבא תחת פיקודו של Fakhr al-Mulk Radwan הגיע לעיר דרך חאלב. ב-9 בפברואר הכוח הזה נוצח בידי 700 אבירים צלבים על ההר שמחוץ לאנטיוכיה, בדיוק כפי שקרה לכוחו של השליט דמשק.
[עריכה] תגבורת אנגלית
במרץ צי אנגלי בראשות של אדגר אתלינג, המלך המודח של אנגליה, הגיע אל סנט שמשעון (St. Simeon) מקונסטנטינופול (שם חי אדגר בגלות). הכוח הביא עמו חומרי גלם לבניית מכונו מצור, אך לו אבדו כמעט כליל ב-6 במרץ, כאשר ריימונד ובוהמון (שלא סמכו אחד על השני) הותקפו בדרך חזרה אל אנטיוכיה על ידי חיילי Yaghi. בעזרת גודפרי הובס הכוח ונמצאו חלק מהחומרים. למרות שאדגר קיבל את הצי והחומרי המצור מקיסר אלכסיוס, הצלבנים לא ראו בכך סיוע ישיר מהאימפריה הביזנטית. הצלבנים המשיכו בבניית מכונות המצור. הם בנו גם מבצר שנקרא La Mahomerie, שנועד לחסום את גשר השער ובכך למנוע את ההתקפות על האספקה הצלבנית ביצאת סן סימון ואלכסנדר וכן שיפצו מנזר ממערב לשער סנט ג'ורג שהיה בשימוש וספק מזון לעיר. טנקרד שחנה במנזר שנזכר בכרוניקות כ"מבצר טנקרד" עם 400 סימי כסף, בעוד ריימונד השתלט על מבצר La Mahomerie. סוף, סוף תנאי הצלבים השתפרו, תנאי המזון וכך ביצור על העיר.
[עריכה] בקשה להסכם שלום עם השושלת הפאטמית
באפריל שגריר של השושלת הפאטמית הגיע ממצרים למחנה הצלבנים בתקווה לכונן שלום עם הנוצרים, שכן, שושלת זו הייתה האויב של הסלג'וקים. הנזיר פטר (Peter the Hermit) שידע לדבר עברית נשלח לנהל משא ומתן ממנו לא יצא דבר. הפאטמים הניחו שהצלבנים היו שכירי חרב שנשלחו בידי הביזנטים לכבוש שוב את אנטיוכיה ולכן היו מוכנים לתת להם לשמור על סורים אם הם מסכימים שלא לתקוף את הפאטמים שבפלסטין, הסכם שהיה מקובל בין המצרים לביזנטיון לפני פלישת הסלג'וקים. הצלבנים שמטרתם העיקרית הייתה ארץ הקודש לא יכו לשאת בהסדר שכזה ולכן סירבו. למרות זאת, הפאטמי התקבלו בסבר פנים, קיבלו מתנות רבות ובזזו את הסלג'וקים לאחר שהובסו במרץ ללא הסכם סופי שהושג.
[עריכה] כיבוש אנטיוכיה
בסוף מאי 1098 צבא מוצלי ממוצול בפיקודו של Kerbogha קרב אל אנטיוכיה. צבא גדול שמטרתו להקל על המצור. Kerbogha איחד את כוחותיו של שליט דמשק, של Ridwan וכן כוחות פרסים מOrtuqids (Artuqids) שבמסופוטמיה. לצלבנים היה די זמן להתכונן לבואם שכן Kerbogha עשה סיור שנמשך שלוש שבוע באדסה כיוון שלא הצליחו לכבוש מחדש אותה, מידי בולדווין שלקח אותה בשנת 1098.
הצלבנים היו מודעים שאם הם לא יכבשו את אנטיוכיה לפני שכוח צבאו של Kerbogha יגיע, הם יובסו. בוהמון קשר קשרים חשאים עם Firouz שומר הארמני ב"מגדל שתי האחיות" ששמר טינה ל Yaghi ושחד אותו לפתוח את השערים. לאחר מכן, הוא פנה אל הצלבנים והציע לאפשר להם להיכנס לעיר בתנאי שיתנו לו את העיר. ריימונד רתח מזעם על הבקשה וטען שהעיר צריכה להיות שייכת לאלכסיוס הראשון כפי שהם הסכימו כשיצאו מקונסטנטינופול 1097, אבל גודפרי, טנקרד, רוברט ומנהיגים אחרים נכנעו לבקשתו נוכח המצב הנואש.
למרות זאת ב-2 ביוני, סטפנוס של ביואה וחלק מהצלבנים נטשו את הצבא. מאוחר יותר באותו יום, הורה Firouz על בוהמון להעמיד פנים שצעד לכיוון Kerbogha ובלילה לחזור ולהקיף את החומות. כך קרה, השערים נפתחו ונעשה טבח בעיר. הנוצרים שנותרו בעיר פתחו את שאר השערים. עם זאת הצלבנים הרגו כמה נוצרים עם מוסלמים, בניהם גם אחיו של Firouz.
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] מקורות ראשוניים
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
