המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה
עטיפת הספר
מחבר מארק האדון
שם בשפת המקור The Curious Incident of the Dog in the Night-Time
שפת המקור אנגלית
הוצאה מחברות לספרות
שנת הוצאה 2003
בעברית: 2004
תרגום לעברית אהוד תגרי (מאנגלית)
מספר עמודים 248 (מהדורה עברית)

"המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" הוא ספר מאת מארק האדון. הכותרת היא ציטוט של הערה שהשמיע הבלש הבדיוני שרלוק הולמס בסיפור "כתם כסף" משנת 1893 מאת ארתור קונאן דויל.

הספר מסופר בגוף ראשון על ידי הגיבור, כריסטופר בוּן (Christopher Boone), נער בן 15 הלוקה כפי הנראה באוטיזם בתפקוד גבוה או בתסמונת אספרגר (התסמונת נזכרת בפירוש רק בסיכום התמציתי שבגב הספר).

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר מכיר את כל ארצות העולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד למספר 7,507. למרות שכריסטופר זוכר דברים רבים מאוד, ופותר בקלות בעיות מסובכות במתמטיקה ואף מנוסה בשיטות הקודים של ה-CIA, הוא מתקשה להבין ולהרגיש רגשות אנושיים פשוטים ביותר כגון בלבול וחרדה, או אף להבין בדיחות, מפני שבמוחו יש משמעויות רבות למילים. יום אחד הוא מגלה שהכלב האהוב מהבית ממול נרצח. למרות התנגדותו של אביו יוצא כריסטופר למצוא את הרוצח. הוא מדבר עם אנשים זרים, מעשה נועז מבחינתו, יוצא לחקור במקומות רחוקים, ומסכן את עצמו בדרכים אחרות.

כשאביו מחרים את המחברת שבה הוא ערך את רישומיו, מגלה כריסטופר דברים גדולים יותר מכלב שנרצח: הוא מגלה שאביו הוא זה שהרג את הכלב, ושאמו לא מתה מהתקף לב, כפי שסיפר לו אביו, אלא עברה לגור בלונדון עם בעלה של שכנתו, בעלת הכלב שנרצח.

עקב חשש מאביו הוא מחליט לברוח אל אמו המתגוררת בלונדון. כיוון שכריסטופר מחבב את המשטרה, הפועלת לפי מערכת חוקים מסודרת, הוא בדילמה האם לשתף פעולה איתה, שכן הוא מבין שהם רוצים להחזיר אותו לבית אביו. זו הפעם הראשונה שכריסטופר עוזב את ביתו, והוא מגיע למקומות שאינם מוכרים לו ומפחידים אותו מאוד. למרות הקשיים הרבים, תחת סיכונים רבים, ובאומץ לב, הוא נוסע ברכבת ללונדון, ומשם ברכבת התחתית לבית אמו בעיר הגדולה, ולאחר תלאות מצליח להגיע אליה.

בסוף הספר חוזרת אמו אתו לביתו, שם היא פוגשת באביו. כריסטופר עדיין מרגיש מאוים על ידי אביו, ששיקר לו שקר גדול מאוד וגם רצח את הכלב, ופוחד להישאר עמו לבד. עם הזמן הוא מתקרב שנית לאב. בסיום הספר אביו של כריסטופר קונה לו כלב.

בסופו של דבר מגשים כריסטופר את רצונו ומקבל ציון מצוין בבחינת הבגרות במתמטיקה, ומתכנן לעבור בחינות נוספות ולהיות בוגר אוניברסיטה במתמטיקה או בפיזיקה.

דמויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אֶד בון: אביו של כריסטופר. בספר אד מתואר כאיש שעובד קשה בחברה שמתעסקת בתיקון ותחזוקה של מערכות הסקה ודודי חימום. לאחר שאד וג'ודי (הוריו של כריסטופר) נפרדו, אד סיפר לכריסטופר שג'ודי מתה מהתקף לב. במהלך רוב הספר אד מטפל בכריסטופר. שני ההורים הם ממעמד נמוך - האנגלית שלהם רצופה שגיאות וביטויי סלנג טיפוסיים - והם גרים בסווינדון, עיר ממערב ללונדון.
  • ג'ודי בון: אמו של כריסטופר. ג'ודי עזבה את אד ואת כריסטופר לטובת רוג'ר שירס. בספר ג'ודי מתוארת כחמת מזג ועצבנית, מה שהיווה סיבה לעזיבתה, שכן התקשתה לעמוד בקשיי הטיפול בכריסטופר. לאחר שעזבה את כריסטופר ואד, שלחה ג'ודי מכתבים רבים לכריסטופר המספרים על חייה עם מר שירס, אך אד (אביו של כריסטופר) החביא את המכתבים.
  • שֶבוֹן (נהגה במקור כ-"SHOW-wahn"): חברת צוות בבית הספר של כריסטופר, שנוהגת להיפגש איתו ולדבר אתו. בספר מסופר ששבון מבינה את כריסטופר, ומעודדת אותו להמשיך ולכתוב את ספרו.
  • רוג'ר שירס: בעלה לשעבר של איליין שירס, בעלת הכלב שנרצח. רוג'ר ניהל רומן עם ג'ודי, אמו של כריסטופר, ולבסוף עבר לגור אתה בלונדון.
  • איליין שירס: שכנה של כריסטופר ואד. הכלב שנרצח, ולינגטון, היה שייך לגברת שירס. בתקופה שלאחר עזיבתה של ג'ודי, אד ניסה להטמיע אותה בתוך המשפחה.
  • גברת אלכסנדר: שכנה נוספת של כריסטופר ואד. במהלך הספר גברת אלכסנדר מספרת לכריסטופר על הרומן בין מר שירס לג'ודי.
  • רודרי: אחד מהעמיתים לעבודה של אד.
  • גברת גסקווין: מנהלת בית הספר של כריסטופר, שאיפשרה לו (בחוסר רצון) לבצע את בחינת הבגרות במתמטיקה.
  • הכומר פיטרס: שימש בתור המשגיח במבחן במתמטיקה של כריסטופר.
  • גברת פיטרס: המורה לאמנות של כריסטופר.

אמצעים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבר השתמש במספר אמצעים ספרותיים מיוחדים כדי להבליט את עולמו הייחודי של כריסטופר.

המספר, הלוקה ככל הנראה בתסמונת אספרגר או תסמונת סוואנט, כריסטופר, הוא מחונן ואוהב מתמטיקה. הדבר בולט כבר במספור הפרקים במספרים ראשוניים, ולא במספרים טבעיים כמו בספרים רגילים. כמו כן, משולבות בספר מספר חידות ובעיות מתמטיות - הנספח לספר הוא "השאלה האהובה" על כריסטופר מבחינת הבגרות שלו והפתרון שלה. הדבר משקף גם את העובדה שהמספר מתקשה בהבנת הסובבים אותו, וסבור שכולם מתעניינים בנושאים שמעניינים אותו. בנוסף, מדגיש המספר לכל אורך הספר את העובדה כי אם יראה מחלון האוטובוס בדרכו לבית הספר ארבע מכוניות צהובות ברצף, זה הולך להיות "יום שחור", כלומר יום שבו הוא אינו אוכל ואינו שותה, ולא לוקח סיכונים.

אמצעי נוסף המבטא את חיבתו העזה של המספר למספרים וללוגיקה הוא העובדה שהפרקים שמתמקדים בסיפור המעשה אינם בסדר שוטף אלא לסירוגין. לדוגמה, פרק 2 (שהוא הפרק הראשון, שכן 2 הוא המספר הראשוני הראשון) מתאר את השתלשלות אירועי הסיפור, בפרק 3 כריסטופר מציג את עצמו (חלק מהתיאור הבסיסי שלו הוא שהוא מכיר את כל המדינות בעולם ובירותיהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7,507) ומספר על מקרה שבו המורה שלו בבית הספר המיוחד, שבון, הציגה לו ציורים של פרצופים שונים והוא לא זיהה את רובם. בפרק הבא, פרק 5, אנחנו חוזרים להשתלשלות האירועים בסיפור, שהופסקה בסוף פרק 2, וכך הלאה. הפרקים שאינם עוסקים בעלילה עוסקים לפעמים בנושאים מאוד לא קשורים, כגון אתאיזם, מרחב-זמן, פילוסופיה של המדע, וזאת לעתים בעיצומו של המתח בסיפור עצמו.

אמצעי ספרותי נוסף הוא השימוש באותיות גדולות בראש מילה (בגרסה האנגלית) במושגים החשובים עבור המספר, למשל שתי המילים הראשונות ושלוש המילים האחרונות בקטע הבא:

Cquote1.svg

Black Day, which is a day when I don't speak to anyone and sit on my own reading books and don't eat my lunch and Take No Risks

Cquote2.svg
– The Curious Incident of the Dog in the Night-time (ההטייה במקור)


תרגום:

"יום שחור, שהוא יום שבו אני לא מדבר עם אף אחד ויושב לקרוא ספרים לבדי ולא אוכל את ארוחת הצהריים שלי ולא לוקח סיכונים." (ההטייה במקור)


גם אמצעי זה תורם להבנת עולמו של הלוקה בתסמונת אספרגר, שכן חוסר יכולתו להבין את העולם (למשל חוסר החוקיות שקובע האם יהיה זה יום טוב או רע) גורמת לו לקבע דברים כאירועים מתמטיים שקל לשלוט בהם. בנוסף משתמש המחבר בגופנים שונים כאמצעי ספרותי. הגופן שבו מודפס הספר כולו הוא גופן "קל", שאינו אופייני לספרים בדרך-כלל.

בנוסף, ישנם תיאורים רבים המשתרכים לאורך משפטים מאוד ארוכים ולא-מסודרים, מה שנותן לקורא את התחושה שמחבר הספר הוא באמת נער הסובל מתסמונת אספרגר או תסמונת סוואנט. התיאורים של כריסטופר אמינים מאוד בכל הנוגע לעובדות אובייקטיביות המתוארות בהם, אך נקודת המבט האובייקטיבית הזאת לגבי האירועים השונים דווקא מדגישה את ייחודו של כריסטופר. לדוגמה, באחת הסצנות כריסטופר כמעט מקפח את חייו כאשר רכבת תחתית עומדת לדרוס אותו. כריסטופר בוחר להתרכז בתיאור כיצד רדף וניסה להגיע לחולדת המחמד שלו, טובי, ומזכיר רק את חוסר הנעימות שנגרם לו כשעובר אורח זר נגע בו, אף על פי שהקורא מבין כי למעשה עובר האורח הציל את חייו.

המחבר זכה לשבחים על כך שהספר ממחיש היטב שלא כל הילדים חושבים אותו הדבר; עם זאת, קוראים אוטיסטיים שקראו את הסיפור ביקרו אותו על כך שהוא לא מתאר בצורה מדויקת את זהותם.

עיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 עלה בתיאטרון בית לסין המחזה "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" מאת סיימון סטיבנס, שנכתב על פי ספרו של מארק האדון.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]