המרגל שחזר מן הכפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרגל שחזר מן הכפור
The spy 1963.jpg
עטיפת הספר "המרגל שחזר מן הכפור" , 1983
מחבר ג'ון לה קארה
שם בשפת המקור The Spy Who Came in from the Cold
שפת המקור אנגלית
הוצאה לדורי, זמורה ביתן
הוצאה בעברית 1964, 1983
שנת הוצאה 1963
סוגה מתח, רומן
תרגום לעברית יהודית אביטל, עדית זרטל
מספר עמודים 193
הספר הבא מלחמת המראות

המרגל שחזר מן הכפוראנגלית: The Spy Who Came in from the Cold) הוא מותחן ריגול מאת הסופר הבריטי ג'ון לה קארה, שיצא לאור ב-1963 והתפרסם בשל תיאורו את שיטות הריגול המערביות כסותרות את הדמוקרטיה המערבית וערכיה. בשנת 1959 הצטרף דייוויד קורנוול לשירות הביון הבריטי[1]. בשנת 1961 התפרסם, ספרו הראשון, Call for the dead (תורגם לעברית כ"חיוג אל השאול") תחת שם העט "ג'ון לה קארה". קורנוול שירת כסוכן חשאי בגרמניה, תחת הכיסוי של דיפלומט בריטי‏[2]. הוא נחשף כאשר המרגל המפורסם ביותר של התקופה, סוכן הק.ג.ב. קים פילבי, העביר את שמו למפעיליו הרוסים‏[3]. עקב כך שב קורנוול, לבריטניה בשנת 1964, פרש מן השירות ועבר לעבוד כסופר במשרה מלאה תחת שם העת ג'ון לה קארה. לימים העיד כי תקופת שירותו בשירות החשאי הבריטי הייתה מאושרת ומלאת תחושת שליחות וסיפוק‏[4]. כמו כן סיפר קורנוול כי את ההשראה לספר קיבל מתקופת שירותו כסוכן חשאי בבון שבגרמניה‏[5], וכי את ההשראה לדמותו של ג'ורג' סמיילי והעזר כנגדו פיטר גוילאם קיבל מגיבורי ספריו של ארתור קונן דויל, שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון[6].

הספר זכה לביקורות משבחות והפך לרב-מכר בינלאומי. גרהם גרין, מבולטי הסופרים הבריטיים של התקופה, כתב עליו ביקורת נלהבת אשר סייעה להכרה בג'ון לה קארה כסופר מקורי‏[7]. הספר נבחר על ידי המגזין TIME כאחד מבין "מאה הרומנים הטובים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית",‏[8] ובשנת 2006 דורג על ידי המגזין פאבלישרס וויקלי כ"מותחן הריגול הטוב ביותר שנכתב אי פעם".‏[9]

בשנת 2013 ראתה אור מהדורה חדשה של הספר, הכוללת הקדמה עדכנית מאת ג'ון לה-קארה תחת הכותרת "חמישים שנה אחרי". בהקדמה מספר הסופר כי כתב את הספר בגיל שלושים, בעת שירותו כקצין מודיעין במסווה של דיפלומט זוטר בשגרירות הבריטית בבון - ומפריך את השמועות שרווחו בעתונות הבינלאומית עם צאת הספר, לפיהן העלילה מבוססת על אירועים שהתרחשו במציאות. לטענתו, עצם העובדה שהספר אושר על ידי הגוף שהעסיק אותו, השירות החשאי הבריטי, מוכיחה כי הספר הינו בדיה מוחלטת מתחילתו ועד סופו.


עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר, המתרחשת במלחמה הקרה, נפתחת כאשר אלק לימאס, סוכן חשאי בריטי שפעל מעבר למסך הברזל, במזרח ברלין, ושימש שם כראש "תחנת ברלין" של השירות החשאי הבריטי, שב לבריטניה לאחר שכל הסוכנים שהפעיל נלכדו או נרצחו על ידי שירות הריגול הנגדי של גרמניה המזרחית. לימאס, המתואר כגבר נמוך וחסון, הינו איש ביון מנוסה ומיומן. הוא החל את שירותו במודיעין הבריטי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עת התגייס לימאס לצבא הבריטי והתנדב למנהלת המבצעים המיוחדים. במנהלת המבצעים המיוחדים הוא עבר הכשרה‏[10]. כלוחם[11] וכסוכן חשאי, וביצע פעולות קומנדו וביון בהולנד, אליה הוצנח בשנת 1941, ובנורבגיה[12]. בתום המלחמה, הוענקה לו מדליה והוא שוחרר מן הצבא הבריטי. עד מהרה שב לימאס לשירות החשאי הבריטי‏[13], הפעם כסוכן חשאי בברלין ובהמשך הפך לראש "תחנת ברלין".

אף כי "קונטרול" (כך מכנה לה קארה בספריו את ראש ה-השירות החשאי הבריטי) מעריך כי לימאס מדוכא בעקבות הירצחם של סוכניו כולם, ומיוגע ומותש מן הפעילות המבצעית החשאית‏[14], הוא מבקש ממנו להתנדב למשימה אחרונה לפני שיפרוש‏[15] - לחסל את ראש הריגול הנגדי הגרמני, אדם קר ואכזרי במיוחד בשם מונדט. מתיאורו של לה קארה את המציאות המבצעית החשאית באמצעות המילה "כפור" מגיע שמו של הספר. לאחר מכן העלילה מתארת לכאורה את הידרדרות חייו של לימאס הנאלץ לפרוש מהשירות‏[16], עד לכניסתו לכלא לשלושה חודשים. מעשיו צדים את עיניהם של סוכנים קומוניסטיים, שלוקחים את לימאס למזרח גרמניה על מנת שימכור להם מידע על שירות הריגול הבריטי. שם הוא נחקר על ידי פידלר, ראש הביון הנגדי. בהמשך פושטים אנשיו של מונדט על הבית שבו מוחזק לימאס, מתנהל קרב קצר, במהלכו הורג לימאס, הבקי בקרב מגע את אחד החיילים‏[17], והשניים נאסרים. בחלק האחרון והמותח ביותר של הספר נפגשים ועולים מחדש כל האירועים והדמויות שהוזכרו עד כה בספר, בזמן משפט של המשטר הקומוניסטי נגד מונדט עצמו. הסופר מצליח להביא למפנה מפתיע במיוחד בעלילה, כשבמהלך המשפט, מתחוורת לקורא השפעתם של כל הפרטים השוליים לכאורה שהוזכרו בחלק הראשון על גורלם של הגיבורים בסיפור.

בספר מופיע כדמות משנה גיבורו הנודע של לה קארה, ג'ורג' סמיילי כעמיתו של גיבור הספר, אלק לימאס. סמיילי הוא זה אשר מחפש אחריו ומנסה לסייע בידו. כמו כן מציין "קונטרול", ראש השירות החשאי, כי סמיילי מסתייג מן המבצע אליו מתנדב לימאס. לבסוף, זהו סמיילי הממתין לחלץ את לימאס בעת שזה מנסה לטפס מעל חומת ברלין[18].

ספרו של לה קארה עמד בניגוד לספריו של סופר הריגול המצליח של אותה תקופה, איאן פלמינג, שיצר את דמותו של ג'יימס בונד. דמויותיו של לה קארה היו מורכבות יותר, אפלות ולעתים גם שפלות יותר. עולמו לא חולק לשחור ולבן, טובים ורעים (לאורכו של הספר כלל אין זה ברור לקורא מי הם ה"טובים" בעלילה ומי הם ה"רעים"). לה קארה הראה לקהל קוראיו שעולם הריגול הוא מורכב, מלוכלך ואפל הרבה יותר מעולמו הזוהר של בונד‏[19].

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוסרט בשנת 1965, ובשנה זו זכה בפרס אדגר מטעם אגודת סופרי המסתורין של אמריקה. את הסרט ביים מרטין ריט ואת דמותו של לימאס בסרט גילם השחקן ריצ'רד ברטון ואת דמותו של ג'ורג' סמיילי גילם השחקן רופרט דיוויס.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראובן מירן, גורלו של סוכן אנושי, הארץ, ‏ 17.05.2004, "לה-קארה, על פי עדותו, שירת חמש שנים (בלבד) במה שהוא מכנה 'שירות החוץ הבריטי' ואינו אלא אם-איי-6, הלא הוא ה'מוסד' הבריטי רב התהילה, ארגון שנודע בעיקר ברמת המודיעין האנושי שלו, 'Human Intelligence', או בקיצור היומינט".
  2. ^ ראובן מירן, גורלו של סוכן אנושי, הארץ, ‏ 17.05.2004, "גם אין זה פלא שמדי פעם, כגנב בהיחבא, הוא חוזר בגלוי ו'בגדול' למקום ה'פשע': גרמניה. הארץ הזאת, שהייתה חצויה כאשר לה-קארה הצעיר חווה בה את חוויית הבתולין המודיעינית שלו ועוד עשרות שנים לאחר מכן, היא רקע נהדר להשתקפות הנפש החצויה שלו עצמו: מרגל וסופר, סופר ומרגל".
  3. ^ ג'יל לולס, המרגל שפיספס הכל, עכבר העיר, ‏ 15.10.2008, "בארבעים השנה האחרונות לה-קארה מקדיש את כל זמנו לכתיבה, אבל הוא מקפיד לשמור על שתיקה לגבי פעילותו כמרגל. כיום הוא מגלה נכונות רבה יותר לספר על השנים ההן, אך מתעקש כי שירת ב'דרג נמוך מאוד'. הקריירה שלו בתחום הריגול הסתיימה כאשר הסוכן הבריטי הכפול קים פילבי חשף אותו, יחד עם עשרות סוכנים בריטים אחרים, בפני הסובייטים".
  4. ^ הסופר ג'ון לה קארה מודה: הייתי מרגל, ynet, ‏ 26.12.2000, "אני נזכר בגעגועים בתחושת הסיפוק שתחושת החשאיות העניקה לי".
  5. ^ הסופר ג'ון לה קארה מודה: הייתי מרגל, ynet, ‏ 26.12.2000, "משם שאבתי את ההשראה לספר- המרגל שחזר מהכפור".
  6. ^ ג'ון לה קארה, "הקדמה:אחד ממספרי הסיפורים הגדולים בעולם, או למה אנחנו אוהבים את קולו של ווטסון", מתוך הספר "כלבם של בני בסקרוויל, ועוד סיפורים", מאת ארתור קונן דויל, הוצאת אריה ניר, 2008, עמודים 8-9, "בלי שרלוק הולמס, האם הייתי ממציא אי- פעם את ג'ורג' סמיילי? ובלעדי ד"ר ווטסון, האם הייתי נותן אי- פעם לסמיילי את העזר- כנגדו פיטר גילם? הייתי רוצה לחשוב שכן, אבל אני מטיל בכך ספק גדול".
  7. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, גרהם גרין: "ספר הריגול הטוב ביותר שקראתי אי פעם".
  8. ^ ALL TIME 100 Novels
  9. ^ Spy vs. Spy vs. Spy
  10. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 63, "עברתי את הראיונות הרגילים ונשלחתי לבית- ספר ליד אוקספורד שם לימדו אותי את כל התרגילים המקובלים".
  11. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 129, "הוא היה שליו, פשתה בו מעין תחושת רווחה לקראת האפשרות של פעולה, אבל הזכרונות הסתערו עליו. 'כמעט תמיד יש לך כלי- נשק: מאפרה, מטבעות כסף, עט נובע- משהו שאפשר לחתוך או לנקר בו.' היה זה הציווי החביב על הסמל הוולשי הקטן שבבית הסמוך לאוקספורד בתקופת המלחמה; 'לעולם אל תשתמש בשתי ידיך בעת ועונה אחת, לא עם סכין ולא עם מקל ולא עם אקדח; השאר את זרוע שמאל חופשיה, והחזק אותה לרוחב בטנך. אם אינך מוצא משהו חזק להכות בו, החזק את ידיך פתוחות ואת אגודליך נוקשים".
  12. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמודים 63-64, "בארבעים- ואחת הם הצניחו אותי בהולנד ונשארתי שם שנתיים בקירוב. איבדנו סוכנים מהר יותר מכפי שהיינו מסוגלים לגייס- זה היה רצח בדם קר. הולנד ארץ מחורבנת בשביל העבודה הזאת- אין בה שטחי- פרא, שום מקום שאפשר להקים בו מיפקדה או להתקין תחנת רדיו. תמיד חייבים להיות בתנועה, לברוח, זה הפך את הכל למשחק מלוכלך מאוד. נחלצתי משם בארבעים- ושלוש ושהיתי חודשים אחדים באנגליה, אחר- כך היה עלי לצאת לנורבגיה- זה היה פיקניק בהשוואה להולנד. בארבעים- וחמש שיחררו אותי".
  13. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 23, "לימאס עשה עבודה טובה במלחמה, הכל ידעו זאת. בנורבגיה ובהולנד הוא הצליח איכשהו להישאר בחיים, ואחרי הכל, הם העניקו לו מדליה והניחו לו ללכת. אחר- כך כמובן, כמובן, החזירו אותו בחזרה".
  14. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 19, "אדם אינו יכול להיות כל הזמן שם בכפור; אדם צריך לחזור מן הכפור...".
  15. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 19, "אני רוצה שתישאר עוד קצת שם בכפור".
  16. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 23, "הוא היה זקן מדי בשביל מבצעים, עבודה שבה התגובות שלך חייבות להיות מהירות כאלה של שחקן טניס מקצועי".
  17. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 130, "'סתום את הפה, טיפש,' לחש לימאס בתגובה, ובאותו הרגע אחז בשיער ראשו של האיש, משך את הראש קדימה וכלפי מטה, ובחבטה אדירה של ידו הימנית היכה במפרקתו, אחר- כך שוב משך את הראש כלפי מעלה, והיכה בו בגרונו בכף ידו הפתוחה, ואז שיחרר את הגופה שנפלה על הרצפה".
  18. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 192, "עכשיו היו הכל צועקים, ערבוביה של אנגלית, צרפתית וגרמנית; הוא שמע את קולו של סמיילי 'קרוב אליו: 'הנערה, איפה הנערה'?"
  19. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 185, "'זאת מלחמה,' השיב לימאס, 'מלחמה לא- נעימה, כיוון שלוחמים אותה בקנה מידה מצוצמם, מטווח קצר, וכיוון שלפעמים נופלים בה בני- אדם חפים מפשע, אני מסכים. אבל זה לא כלום, לא כלום לעומת מלחמות אחרות- המלחמה האחרונה או המלחמה הבאה".
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.