המרכז האקדמי פרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרכז האקדמי פרס
Peres Centre.jpg
תאריך ההקמה: 2006
סטודנטים: 3,500
מיקום: רחובות
דף הבית: http://www.pac.ac.il

המרכז האקדמי פרס הוא מוסד אקדמי ישראלי, השוכן ברחובות. במרכז פועלים בתי ספר למנהל עסקים, מדעי ההתנהגות ומשפטים. במרכז מוצעים מסלולים לתואר ראשון ושני. התמחויות המוצעות במסגרת תואר ראשון: שיווק, מימון וחשבונאות, ראיית חשבון, התנהגות ארגונית וניהול משאבי אנוש. התמחויות המוצעות במסגרת תואר שני: שיווק, מימון וחשבונאות, דיני עסקים, ניהול עסקים גלובליים, ייעוץ ארגוני.

את המרכז האקדמי פרס יסדה עפרה אלול, המכהנת כיו"ר המרכז. נשיא המרכז הוא פרופ' רון שפירא והרקטור הוא פרופ' ראובן חורש, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד התמ"ת. עם פתיחתו החליטו חברי הוועד המנהל של המוסד לקרוא לו על שם שמעון פרס, כהוקרה על פועלו ותרומתו למדינת ישראל.

יחידות אקדמיות ומסלולי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הספר למנהל עסקים: בראשו עומד פרופ' יעקב הורניק. בית ספר זה הוא הגוף האקדמי הגדול במוסד, והוא כולל תוכניות לימודים לתואר ראשון ושני במגוון רחב של התמחויות.

בשנת תשע"ד תיפתח תוכנית חדשה במנהל מערכות בריאות. בראש התוכנית יעמוד ד"ר יורם בלשר.

  • בית הספר למדעי ההתנהגות: בראשו עומדת פרופ' מלכה מרגלית. תוכניות הלימודים בו כוללות לימודי פסיכולוגיה וסוציולוגיה לתואר ראשון במדעי ההתנהגות.

בשנת הלימודים תשע"ד צפויה להיפתח התוכנית לתואר שני M.A בפסיכולוגיה חינוכית. דיקן התוכנית היא פרופ' מלכה מרגלית.

  • בית הספר למשפטים: בראשו עומד פרופ' אשר מעוז. תוכנית הלימודים לתואר ראשון כוללת את המקצועות המשפטיים להכשרת עורכי דין ומציעה קליניקות משפטיות.
כיתה במהלך הרצאה

כנסים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 קיים המרכז האקדמי פרס את הכנס האקדמי הבינלאומי הראשון שלו בנושא "שלום, אחווה וכבוד האדם בהגותן של שלוש הדתות המונותאיסטיות".‏[1] את הכנס ארגן המרכז בשיתוף עם משרד החוץ והשתתפו בו אנשי דת, חוקרי דתות וראשי מכוני מחקר מאוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. בתום הכנס ניסחו המשתתפים בו הצהרה משותפת שבה הם קוראים להמשך הדיאלוג הבין דתי בין אנשי הדת, אנשי האקדמיה והמדינאים. הצהרה זו הופצה במדינות המוצא של החוקרים שהשתתפו בכנס כ"קול קורא" במטרה ליצור המשכיות בדיאלוג וכדי להעמיק את ההיכרות ההדדית בין בני דתות שונות.

תוכניות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחיה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז האקדמי פרס דוגל במעורבות אישית של הסגל האקדמי והמנהלים במהלך תקופת הלימודים של הסטודנטים. מעורבות זו באה לידי ביטוי בכך שהסגל לוקח על עצמו אחריות אישית במגוון תחומים, כגון: עזרה בהתמודדות עם קשיים אקדמיים ואחרים, גישור על פערים לימודיים שנצברו במהלך השנים, מתן מענה על שאלות שלא הובנו בהרצאות והתרגולים, קידום סטודנטים חלשים, עזרה מיוחדת ללקויי למידה, מתן הדרכה וחיזוק של הלומד על פי צרכיו הייחודיים.

תוכנית המנטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז מתקיימת גם תוכנית חונכות מקצועית, המפגישה סטודנטים לתואר שני עם "מנטורים", דמויות בכירות מעולם העסקים. תוכנית המנטורים כוללת מפגשים אישיים, שבהם מייעצים המנטורים לסטודנטים בכל הנוגע להתלבטויות המקצועיות שלהם ולשאלות הקשורות בקידום הקריירה האישית. אנשי העסקים המשמשים כמנטורים במרכז האקדמי פרס פועלים בהתנדבות למען קידום הסטודנטים. עם המנטורים נמנים: לוני הרציקוביץ', ליאורה עופר, יעקב פרי, הראל ויזל, ניר למפרט ועוד.

שדרת הכוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטרה להוקיר את מצטייני המרכז האקדמי, הוכרזה במרכז יוזמת "כוכבים יש גם באקדמיה", במסגרתה שמותיהם של מצטיינים יוטבעו ברחבת הכניסה למרכז. מלבד היותה של התוכנית תגמול לסטודנטים המצטיינים, היא נועדה גם לעודד את המרצים להפגין הישגים אקדמיים, מחקרים ועשייה בתחום ההתמחות בו הם עוסקים, לצד משובים חיוביים מצד הסטודנטים - כך שגם הם יכולים לזכות באזכור שמם על גבי כוכב.

פעילות חברתית וקהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מכוון ומדרבן את הסטודנטים להיות מעורבים חברתית ולקחת חלק פעיל ותורם בחיי הקהילה. לשם כך יוזמים אנשי המרכז במשך כל השנה אירועים, כנסים, ימי מוקד והרצאות, חלקם בשיתוף עם הקהילה הקרובה, עבור הסטודנטים ובוגרי המרכז, בנושאים אקטואליים הקשורים בחברה הישראלית.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013 אירח המרכז האקדמי את נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון. קלינטון הציג את חזונו ותפיסתו החברתית והסביבתית בהרצאה שנשא בפני אורחי המרכז. בתום האירוע הודיע הנשיא לשעבר ליו"ר המרכז עפרה אלול ולנשיא המרכז פרופ' רון שפירא כי הוא תורם את שכרו בגין ההרצאה לטובת מלגות לסטודנטים במרכז האקדמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בועז פיילר, "שלא נאבד את ילדינו לשנאה", באתר ynet‏, 16.12.2009