המרכז למחקר גרעיני - שורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המרכז למחקר גרעיני - שורק
חנוכת המרכז למחקר גרעיני, בנוכחות גולדה מאיר שרת החוץ ושמעון פרס - מנכ"ל משרד הביטחון
שלבי הבנייה האחרונים של הכור הגרעיני בשורק בפברואר 1960
בול "כור המחקר הגרעיני", 1960. עיצוב: פאול קור

המרכז למחקר גרעיני - שורקראשי תיבות: ממ"ג שורק) הוא אחד משני מכוני המחקר לתחום הגרעין במדינת ישראל. במרכז מתבצע מחקר ופיתוח למטרות אזרחיות.

תוכן עניינים

[עריכה] הקמת המרכז

המרכז הוקם ב-1958 סמוך לשפך נחל שורק שממערב לעיר יבנה על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית לשם קידום בניית התשתית הטכנולוגית לשימוש בשיטות גרעיניות במשק החשמל, בתעשייה, ברפואה ובחקלאות בישראל. המרכז נבנה סביב כור גרעיני בהספק של 5 מגה-ואט, אשר נתרם במסגרת התוכנית "אטום למען שלום" על ידי ארצות הברית, וזאת בתקופת שלטונו של הנשיא דווייט אייזנהאואר. לצורך הפעלת הכור קיבלה ישראל מארצות הברית 150 מוטות דלק. הכור החל לפעול ב-16 ביוני 1960.‏[1]

בנוסף לכור המחקר הנמצא תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כולל המרכז גם מאיץ פרוטונים ומעבדות מחקר ופיתוח. המרכז ידוע כמומחה בתחומי האלקטרואופטיקה ובמכשור לגילוי עצמים חשודים.

[עריכה] התאונה הרדיולוגית

ב-21 ביוני 1990 התרחשה במרכז הגרעיני-שורק תאונה במתקן השייך לחברה פרטית (העוסקת בעיקור מוצרים על ידי קרינה מיננת) שהביאה למותו של אחד העובדים במקום עקב חשיפה לקרינה רדיואקטיבית. מעט אחרי השעה 17:00 נשמעה אזעקה המתריעה על קרינה, אך אחד העובדים כיבה את הכריזה ופתח את נעילת הדלת האוטומטית ונכנס לתא (קובלט 60). העובד לא היה מודע לקרינה המסוכנת בתא, ובתוך דקה של חשיפה לקרינה הוא החל לחוש חום עז בעיניו ועזב את התא. העובד נלקח לבית החולים ונפטר כעבור 36 ימים.[2]

[עריכה] המרכז כיום

כיום עוסק המרכז בתחומי מחקר ופיתוח רבים הכוללים: פיתוח לייזרים, שיטות גרעיניות, על-קוליות ואופטיות לבדיקות לא הורסות, חישה מרחוק של זיהומים באוויר ונתונים מטאורולוגיים ובטכנולוגיות מגנטיות ואלקטרומגנטיות לגילוי עצמים חשודים.

במרכז נמצאת ספרייה בנושאי פיזיקה גרעינית וכללית, כימיה, מתמטיקה ועוד[3].

בניין הכור הגרעיני תוכנן על ידי האדריכל פיליפ ג'ונסון בשיתוף האדריכל הישראלי גדעון זיו ונקרא על שם פרופ' ישראל פלח, מקימו ומנהלו המדעי הראשון.

בשנת 2000 החליף ד"ר צביקה קפלן את ד"ר דב ברק כמנהל המרכז‏[4]. ב-1 בינואר 2009 החליף ישראל רוטמן את ד"ר אהוד אזולאי כמנהל המרכז.‏[5]

בינואר 2010 הוחזרו לארצות הברית בחשאי 102 מוטות דלק משומשים מן הכור בשורק[6]. במארס 2012 הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית כי הכור בשורק ייסגר עד שנת 2018 .לדברי מנהל הכור, חנוך הירשפלד, הכור מושבת בתקופות של ירי רקטות[7].

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ הופעל הכור האטומי בישראל, דבר, 5 ביולי 1960
  2. ^ התאונה הרדיולוגית בשורק - דוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית, מאי 1993 קובץ PDF
  3. ^ ס' וייל, "סקר על השימוש והעלות של כתבי-עת מדעיים בספריית המרכז למחקר גרעיני נחל-שורק", עלון אסמ"י י', 1-2 (נובמבר 1979), 36-45.
  4. ^ נתונים על פעילות משרד ראש הממשלה בשנת 2000, באתר משרד ראש הממשלה, אוקטובר 2001 קובץ DOC
  5. ^ הודעה לתקשורת בדבר מינוי מר ישראל רוטמן למנהל ממ"ג, באתר הוועדה לאנרגיה אטומית, 4.12.2010
  6. ^ שלמה צזנה, ישראל החזירה לארה"ב 102 מוטות דלק גרעיני מהכור בשורק, ישראל היום, 21.3.2012
  7. ^ הכור בשורק ייסגר עד 2018, מוטות דלק הוחזרו, ynet, 20.3.2012
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא