המתחם הדתי בקלוואריה זבז'ידובסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלוואריה זבז'ידובסקה: האדריכלות המנייריסטית, נוף הגנים ופארק הצליינים
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
POL Kalwaria Zebrzydowska.jpg
אכסניית הצליינים ומגדלי כנסיית גבירתנו של המלאכים ברקע
מדינה Flag of Poland.svg פולין
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1999, לפי קריטריונים 2, 4

המתחם הדתי בקלוואריה זבז'ידובסקה (פולנית Sanktuarium pasyjno-maryjne w Kalwarii Zebrzydowskiej) הוא מתחם דתי הכולל מבנים בסגנון המנייריסטי, גנים ופארק צליינים, סמוך לעיר קלוואריה זבז'ידובסקה (Kalwaria Zebrzydowska) בדרומה של פולין.

המתחם הוקם במאה ה-17, כאשר הקונטרה-רפורמציה בסוף המאה ה-16 הובילה לתנופת מחודשת של הקמת מבני דת ברחבי אירופה הקתולית, ואלה נקראו על שמה של גולגותא בירושלים (בפולנית "גולגותא" היא Kalwaria - "קלוואריה"). המתחם הדתי בקלוואריה זבז'ידובסקה הוא הידוע ביותר בפולין לאחר יאסנה גורה (Jasna Góra) שבצ'נסטוחובה, ובשנת 1999 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת הצליבה

הקמת המתחם החלה בשנת 1600 על ידי מיקולאי זבז'ידובסקי (Mikołaj Zebrzydowski), וויווד קראקוב, שהקים את "קפלת הצליבה" ומקום פרישה קטן ששימש אותו לצרכיו האישיים. שני נזירים ציסטרסיאניים שכנעו את זבז'ידובסקי להרחיב את היקפו של האתר ולהקים בו קפלות ומבנים נוספים, שיקושרו במראם ובשמותיהם למקומות הקדושים לנצרות בירושלים, ואשר ישאו אופי של מקום עלייה לרגל. תכנונו של המתחם התבסס על נופה של ירושלים בזמנו של ישו, ועשה שימוש בגבעות במקום כדי לייצג את הרי ירושלים. 24 הקפלות הוקמו באתר כך שייצגו את הפסיון, וארבע-עשרה התחנות בוויה דולורוזה חוברו אלה לאלה באמצעות שביל שהונח ביער סביב למקום וסומנו בצלבים. צלבים אלה הוחלפו בקפלות בין השנים 1605-1632, והאדריכל הבלגי שהופקד על הקמתן, תיכנן אותן בסגנון המנייריסטי של ארצות השפלה. ב-1632 הוקף המקום בחומה שסימנה את גבולותיו של האתר הקדוש, והונחה רשת שבילים שחיברה בין עשר קפלות העוסקות בחייה של הבתולה. מאז נוספו למקום תשע קפלות נוספות, ו"גשר המלאכים" הוחלף במבנה חדש ב-1907.

כנסיית גבירתנו של המלאכים והמנזר הציסטרסיאני הושלמו ב-1609. המנזר הורחב באופן משמעותי בין השנים 1654-1656 ואימץ מראה של טירה בסגנון הבארוק. סמוך לאחר מכן הוספה קפלת צליינים לכנסייה, גם היא בסגנון הבארוק, בין השנים 1692-1720 קיבל המבנה את מראהו הנוכחי. המנזר הורחב פעם נוספת בתחילת המאה ה-19, וב-1887 הובא לכנסייה איקונין עושה ניסים של הבתולה המוכר בשם "הגבירה מקלוואריה".

בתחילת המאה ה-18 הקימה משפחת צ'רטוריסקי (Czartoryski), שאדמותיו של הפארק היו בבעלותה, ארמון מגורים סמוך לכנסייה, אך זה נהרס ברובו במאה ה-19. חלקת קרקע זו עברה לבעלותה של הממשלה הפולנית לאחר מלחמת העולם השנייה, והיא הקימה עליה בית ספר לתאולוגיה. עוד התחדשה במקום ב-1947 שגרת הטקסים הדתיים שנפסקה עם חלוקת פולין והכיבוש האוסטרי ב-1772, וחשובים שבהם נערכים בפסחא ובחג עליית מרים. האפיפיורים יוחנן פאולוס השני ובנדיקטוס השישה עשר ביקרו שניהם באתר, ופסלו של הראשון הניצב בחזית הכנסייה מנציח את האירוע.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת "הנה האיש" (Ecce Homo)
חזית כנסיית גבירתנו של המלאכים

האתר שוכן בין הרי ז'אר (Żar) להרי לנצקורונסקה (Lanckorońska) והוא מיוער ברובו. על מורדות ההרים שמשני צדדיו שוכנים שרידיהן של שתי מצודות מימי הביניים. המבנים הוקמו ברחבי האתר אגב ניצול תנאיו הטבעיים, והם משמשים דוגמה טובה לפארק מנרייסטי המשלב בין גנים צרפתיים בסגנון הבארוק, למבנים איטלקיים בסגנון הרנסאנס. צורתו של הפארק היא כשל אליפסה ושטחו כ-4 קמ"ר. המבנים העיקריים שוכנים לאורך היקפו של תא השטח ומקושרים זה לזה בשבילים. ממקומות שונים ברחבי האתר נשקפים נופי הפארק עצמו כמו גם מראות של הרי טאטרה ושל קראקוב.

המבנים ברחבי הפארק מגוונים ושונים זה מזה. הם מקוריים ועשירים בפרטים, ולעתים ממחישים את ייעודם ואת שמם בצורתם. כך לדוגמה עשויה "קפלת לב הבתולה" בצורת לב. חלק מהמבנים פשוטים בבסיסם, כמו ביתו האליפטי של כייפא, וחלקם מורכבים כמו בית הבתולה הבנוי בצורת משולש המחובר באמצעות חצאי עיגולים, או ביתו של פונטיוס פילאטוס העשוי כצלב יווני. גם החומרים ששימשו להקמת המבנים ולעיטורם מגוונים - אבנים ולבנים לא מטוייחות לצד כאלה שטוייחו או צופו; גגות נחושת או אבץ לצד גגות רעפים מקרמיקה, ועוד.

אנטבלטורות משמשות לחלוקה אופקית של קירות המבנים, וחצאי עמודים מחלקים אותם אנכית. עיטורי המבנים משלבים מוטיבים מהסדר הטוסקאני, הסדר האיוני ומהסדר המשולב, חזיתות דמויות ארקדות וחלונות עגולים או מעוגלים. לחלק מהקפלות כיפות עם עיטורי סטוקו, ולחלקן צמודות בימות דרשה כנסייתיות (Pulpit) מאבן, עץ או לבנים, הבולטות מחזיתותיהן. עם זאת חלל המבנים פשוט בעיצובו ובריהוט שבהם. בחלקם לבנים הנושאות את הכיתוב "Terra Santa" ("ארץ הקודש"), המעיד עליהן כי הן מכילות עפר מירושלים.

באתר שתי כנסיות גדולות - כנסיית קבר הבתולה וכנסיית הצליבה - אך המבנים הבולט בו הם אלה של כנסיית גבירתנו של המלאכים ושל המנזר הציסטרסיאני הממוקמים במעלה הרי ז'אר. בכנסייה ספינה בודדת, ובצידה הדרומי שלוש קפלות הנושאות כיפות. משני צדדיה של החזית ניצבים שני מגדלים עם גגות בסגנון הבארוק שביניהם גמלון. מבני המנזר בנויים סביב שני קלויסטרים פנימיים מצפון לכנסייה, וחזיתם נישאת לגובה של שלוש קומות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בפולין

אושוויץ-בירקנאוטירת מאלבורקאולם המאה בוורוצלבכנסיות השלום ביאבור ובשווידניצההמרכז ההיסטורי בקרקובהמרכז ההיסטורי בוורשהטורוןפארק מוז'קובסקי (עם גרמניה) • העיר העתיקה בזמושץ'מכרות המלח בווייליצ'קה ובבוכניהכנסיות העץ בדרום פולין קטןחורשת ביאלובייסקה (עם בלארוס) • קלוואריה זבז'ידובסקה: האדריכלות המנייריסטית, נוף הגנים ופארק הצלייניםכנסיות העץ של אזור הקרפטים בפולין ובאוקראינה (עם אוקראינה)

קואורדינטות: 49°51′37″N 19°40′14″E / 49.86028°N 19.67056°E / 49.86028; 19.67056