הנבואה במסורת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נבואה |
|
הנבואה הינה אחת הדרכים בה יוצר האל קשר עם בני האדם. הנבואה, בעיקר בימי בית ראשון, גלות בבל ותחילת תקופת בית שני עיצבה את דמותה של היהדות.
תוכן עניינים |
[עריכה] דרגות של נבואה
על פי היהדות, ישנה הבחנה בין דרגות שונות של נבואה. כבר המקרא מבחין בין דרגת נבואתו של משה לבין נבואותיו של הבאים אחריו, כאמור אחרי מותו של משה "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים" [1]. במסורת חז"ל נתנו כמה הסברים להבחנה בין דרגות הנבואה בין השאר - "כל הנביאים נסתכלו באספקלריה (מסך) שאינה מאירה; משה רבנו נסתכל באספקלריה המאירה" [2]. משום כך מקובל להבחין: התורה הינה ברמה של נבואה עליונה של משה רבנו, הנביאים הינם ברמה של נבואה רגילה ואילו הכתובים נכתבו תחת השראה של רוח הקודש, שזוהי סוג של השראה יותר נמוכה.
[עריכה] הכנה לקבלת נבואה
[עריכה] התיאורים במקרא
על פי המסופר בתנ"ך נראה כי אין מצב קבוע וברור לנבואה. לעתים היא באה במפתיע על האדם, כמו אצל משה בסנה, שמואל במשכן שילה אוירמיהו בעודו היה נער, בלא שעשו הכנות להתנבאותם. לעומת זאת בספר שמואל ובספר מלכים מסופר על חבורות בני נביאים, שהתלמדו להתנבא, והגיעו למצב של אקסטזה ונבואה, אולי על ידי ניגון בכלי זמר. [3]. לעתים הנביאים הוקדשו מילדותם כמו אצל שמואל, ולעתים הם במפתיע נלקחו מעבודתם כמו עמוס, שאומר על עצמו שהוא בוקר ובולס שקמים ואיננו לא נביא ולא בן נביא. [4]
[עריכה] ספרות חז"ל
לתפיסת חז"ל לא כל אדם יכול להגיע לנבואה ולא כל תקופה מתאימה לנבואה. גם כאשר ישנו אדם מושלם שראוי לנבואה, אם הדור אינו ראוי לנבואה, הרי זו לא תשרה. כך הם הסבירו מצב שבו היו אנשים גדולים כהלל הזקן בבית שני, שהיו ראויים לנבואה, אך היא בוששה מלשרות עליהם.
לתפיסתם, אין השכינה שורה אלא על חכם, גיבור, עשיר ועניו.
[עריכה] ספרות הראשונים
לשיטת הרמב"ם טהרת המידות היא המפתח לנבואה; את המילה "גיבור" בתיאור של חז"ל הוא מפרש כמתגבר על יצרו, ואת עשיר כמי ששמח בחלקו ומסתפק במועט, לפי המשנה באבות. כדי שהאדם יתנבא עליו להיות חכם בחוכמת המדע והתורה , בעל מידות וכשרון דמיוני מפותח. הרמב"ם מסביר בפרק שביעי משמונה פרקים - הקדמתו לפירושו למסכת אבות, שכל המעלות השכליות (בלי להסביר מהן) נדרשות כדי שאדם יתנבא ואילו לעומת זאת ניתן להסתפק רק בחלק ממעלות המידות אם כי ככל שתיקון המידות מושלם יותר הנביא יגיע לרמת נבואה גבוהה יותר.
על האדם להתכונן לנבואה, לא ייתכן שאדם לא יתכונן ויתנבא, אולם האדם הראוי בכישורים הנדרשים אם יתכונן סביר שיתנבא - אם לא יתנבא זהו נס, כלומר הנבואה היא תופעה טבעית ולא ניסית. דרגות שונות יש בנבואה כשם שיש דרגות בחוכמה. איכות הדרגה קובעת את איכות הנבואה, ולכן נביא בדרגה גבוהה יותר יבין יותר טוב ונכון יותר את התגלות ה' אליו. ריה"ל, בספר הכוזרי, הוסיף הגבלה מעניינת על הנבואה וקבע ש"כל מי שנתנבא לא התנבא אלא בארץ ישראל או בעבורה". לתפיסתו יש קשר הדוק בין הנבואה למעמד הלאומי של ישראל. את המצב של העדר הנבואה הוא מסביר במצב של גלות ישראל. דבריו מסתמכים על אמרת חז"ל הקובעת, כי מאז שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מחכמים ונמסרה לשוטים.
במכניקה של הנבואה על פי תפיסות הוגי דעות יהודיים, הנבואות נקלטות בדמיונו של האדם. "ביד הנביאים אדמה". ישנו קשר אמיץ בין חלום לבין נבואה. דמיון עשיר ומפותח, הוא בסיס טוב לנבואה.
[עריכה] ספרות האחרונים
לפי חזונו של הרב קוק כדי שתתחדש הנבואה, יש צורך לפתח את הדמיון, ולכן לתפיסתו במאה ה-20 התפתחה תרבות אנושית שמבוססת הרבה על דמיון האדם.
[עריכה] אימות נבואה
אין ביהדות גדרים לאימות נבואה, אלא גדרים לאימות זהות של אדם כנביא, אך אחר שהאדם הוכר על ידי העם כנביא, אסור להסתפק בנבואתו ולבקש ממנו מופת. בכל זאת מצאנו הרבה נביאים, כשבאו לומר נבואות חשובות וחששו שלא יאמין להם העם נתנו מופת על קיום הנבואה.
אמנם יש מצבים שבהם הנביא מאבד את מעמדו. והם:
אם ניבא על דבר טוב שיבוא ולא בא (אם נבא על דבר רע ולא התקיים, הוא אינו מאבד את חזקתו, מפני שאולי רחם אלוהים על העם).
אם מנבא לבטל אחת מהמצוות לעולם (אם מנבא לבטל את המצוה לזמן מסוים, חובה לשמוע לו).
אם מנבא לעבוד עבודה זרה אפילו לזמן מסוים.
אדם שרוצה להחזיק עצמו כנביא: עושה מופתים, או שהעם רואה שהרבה מדבריו שמנבא על העתיד מתקימים.ורשאים הם לדרוש ממנו אותות ומופתים.
[עריכה] נביאי שקר
הרמב"ם בהקדמתו לחיבורו למשנה מבאר לנו כיצד נבחין בין נביא אמת לנביא שקר. ראשית צריך שיהיה הנביא "חכם, גיבור ועשיר". זאת ועוד יהיה עליו להציג אות בפני העם שיעיד עליו כי אכן רוח אלקים בו, אות זה צריך שיינתן על העתיד ושיתקיים על כל פרטיו, לו פרט אחד יהא חסר, הרי שהוא נביא שקר.
אף אם נתקיימו בו כל התכונות האלה, אם יורה לעבוד עבודה זרה, מיד נדע כי נביא שקר הוא, ואסור יהיה לנו לשמוע לו. (תתכן מציאות כזאת, כותב הרמב"ם, כדי לנסות את עם ישראל, הילכו אחרי ה', או אחרי האותות).
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דברים, ל"ד, י'
- ^ תלמוד בבלי, יבמות, מ"ט עמוד ב'
- ^ שמואל א', י, ה. גם אצל הנביא אלישע, מסופר כי ביקש שינגנו לפניו כדי שתשרה עליו נבואה. (מלכים ב', ג טו)
- ^ עמוס ז, יד
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אפרים א. אורבך, משה ויינפלד, מתי פסקה הנבואה?, אתר מקראנט
- נבואה, אתר מקראנט
