הנדסה חברתית

הנדסה חברתית היא שימוש בגישות התנהגותיות מתחום מדעי החברה כהנחיות לקביעת מדיניות ציבורית על מנת לעצב את המבנה החברתי. הסוציולוג פרדיננד תוניס טען שעל חברה להשתמש בטכניקות מתקדמות ולכלול נתונים סטטיסטיים אמיתיים אשר החברה תוכל להחיל על המערכת החברתית.

הנדסה חברתית מבוססת על יישום של ידע מדעי לפתרון בעיות חברתיות. לתיאור המונח משתמשים לעיתים במונחים: טכנולוגיה חברתית, הנדסת מדעי המדינה, טכנוקרטיה, פדגוגיה חברתית וכו'.

השימוש בהנדסה חברתית יכול להיעשות על ידי ארגונים מסוגים שונים: מגזר פרטי או ציבורי בסדרי גודל שונים. הנדסה חברתית יכולה לשמש ככלי באמצעותו ניתן להשיג תוצאות שונות, תלוי בגורם שעושה בה שימוש.

בעצם השימוש במושג הנדסה חברתית ישנה רמיזה לקיום מניפולציה של קבוצות חברתיות חזקות יותר, בין אם הן קפיטליסטיות אואליטות פוליטיות. לדוגמה, מניפולציה כזו הפכה פעילה במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר הופיעו אמצעי תקשורת ההמונים, בעיקר טלוויזיה, פרסומות ואינטרנט. המניפולציה באמצעי התקשורת באה לידי ביטוי בדיווח שנעשה במטרה להניע עמדות פופולריות והתנהגויות חברתיות או "לעצב את דעת הקהל".

הנדסה חברתית חלקית

קארל פופר בספרו "החברה הפתוחה ואויביה" טבע את המונח "הנדסה חברתית חלקית":

המילה "חלקית" מתייחסת לשלביות של הנדסת החברה, שלב אחר שלב ובהדרגה. ניתן להגדיר הנדסה חברתית חלקית כתהליך של התפתחות חברתית הכרוך בהתמודדות עם בעיות חברתיות באופן ביקורתי ורפלקטיבי בצעדים בשלבים קטנים. קארל פופר טוען שהתעסקות חלקית בשילוב עם ניתוח ביקורתי היא הדרך העיקרית לתוצאות מעשיות בתחום החברתי כמו גם במדעים.

בהנדסה חברתית חלקית, רפורמות מתבצעות באמצעות התאמות קטנות שניתן לשפר אותן ללא הרף,  למרות שיש אתגרים רבים העומדים בפני החברה, המהנדס החברתי אינו שאפתני מכדי לטעון שיש לו את היכולת להתמודד עם הכל בו-זמנית.  הוא מבין בבירור את הצורך להמשיך בהדרגה, להעריך את ההשפעה כמו גם את ההשלכות הלא מכוונות של הרפורמה.

בהנדסה חלקית השותפים, הממשלה והאזרחים לומדים דרך טעויות. מה שדרוש כדי שההנדסה חברתית חלקית תפעל הוא מועמד פוליטי שמוכן לדאוג לטעויותיו וללמוד מהן,  מועמד פוליטי כזה יעריך דיונים ביקורתיים ויעודד אותם בחברה כולה. הנדסה חברתית נעשית על ידי עיצוב ושינוי המרחב וכן על ידי התערבות בתמהיל האוכלוסייה, שינויים מלמעלה למטה, מהממשלה ולתושבים. דיור ציבורי הוא דוגמה להנדסה חברתית והתערבות של הממשל במרקם האוכלוסייה.

קארל פופר גרס כי אנשים נוטים יותר לתמוך בפרויקט שמכוון לפתרון בעיות חברתיות מיידיות מאשר בפרויקט אידיאלי. הבעיות של אי צדק, רעב, דיכוי, אבטלה וסוגיות אחרות של סבל הן צרכים רלוונטיים יותר של האנשים. האתגרים היומיומיים שאנשים מתמודדים איתם חשובים להם יותר מכל פרויקט אחר שאין לו השפעה ישירה על הסבל הנוכחי של האנשים. לכן, סביר להניח שהאוכלוסייה תפגין בה תמיכה מאשר באידיאל בלתי מוגדר של יצירת חברה שטרם הייתה קיימת על פני כדור הארץ. האופי הפשוט של פריסת יעדים לשיטה ההנדסה החברתית החלקית הופכת את היעד למובן יותר ומקלה על תהליך ההזדהות של האזרח. לעיתים הכוונה לפריסה למוסדות, מטרות בודדות ונקודתיות כמו בריאות או רפורמות חינוכיות. אופייה הלא מסובך של ההנדסה החברתית החלקית הופכת אותה למובנת באופן סביר לאזרח הממוצע, זה מאפשר להבין את טיב הפעולה, היקפה ואפילו אתגרים אפשריים.

השיטה החלקית נתפשת כפחות מסוכנת וככזו היא פחות שנויה במחלוקת, הסיכון הכרוך ביישום התוכנית הוא מינימלי, וגם אם משהו משתבש בתהליך ההטמעה, ניתן לתקן אותו בקלות. מכיוון שהשיטה החלקית כרוכה בפחות סיכון, ייתכן שלא יהיה צורך במומחיות טכנית רבה למימושה. מאחר שהיא אינה שנויה במחלוקת יעמדו פחות התנגדויות בדרך ליישומה.  הגישה חלקית קלה יותר ליישום מאחר שהיא מעוררת פחות התנגדות.

דוגמאות להנדסה חברתית בעולם באמצעות שכונות מגורים

שכונת בייקר בניוקאסל

הדיור להמונים הוקם בשנות החמישים מתוך מטרה לפתור בעיה סוציאלית, בתור שכזה האוכלוסייה שהגיע לגור בו הייתה בעלת מאפיינים מסוימים ובחתך סוציו אקונומי נמוך, המדינה פעלה מתוך תפיסה של הוצאת מינימום תקציב על מנת לתחזק את הדיור המאפיינים הללו הביאו לכך שהמשיכה לדיור ציבורי הייתה נמוכה מאוד.

בשנות ה-50 הוכרזה שכונת בייקר בניוקאסל כלא ראויה למגורים. השכונה הוותיקה הייתה בנויה כגריד רחובות עם בתים מהתקופה הוויקטוריאנית, אותם אכלסו בעיקר עובדי מספנה שהייתה סמוכה. ראלף ארסקין שהיה אדריכל ומתכנן הערים הוזמן בשנת 1968 על ידי מועצת העיר לתכנן מחדש את השכונה הוא התחייב בפני מועצת העיר לתכנן מתוך שיתוף פעולה והיכרות עם התושבים וצורכיהם, תוך שמירה על המסורת והמאפיינים של השכונה: שיכון מחדש של תושבי השכונה המקוריים, ושבירה מינימלית של קשרים משפחתיים וקהילתיים קודמים. השכונה עליה עבד ראלף ראסקין הייתה שכונה בה אנשים לא רצו לגור, על ידי עיצוב המרחב  הוא עיצב את המרקם החברתי בעצם הקצאת השכונה לדיור ציבורי.

ראלף ראסקין תכנן את העיר ככפר אורבני, בתור שכזה הוא התייחס לכלל האלמנטים כולל מגורים, צמחייה ותחבורה. הוא שילב בין מבני המגורים לחנויות, פעוטונים ופאבים. בנייני המגורים תוכננו במקבצים סביב חצרות משותפות בחלקים השטוחים של בייקר. תנועת המכוניות הוסטה לכבישים היקפיים ודגש ניתן לרווחתם של הולכי רגל, ולפיתוח של מרחבים בטוחים למפגש, משחק ומנוחה. עיקר המאמצים של ראסקין הוקדשו לטיפוח ערך הקהילתיות ועידוד השיטוט והמפגש באמצעות גינות ציבוריות בהן פזורים ספסלים ושולחנות רבים. מדובר בחללים בגדלים משתנים שאת ייעודם אמורים לצקת המשתמשים באופן התואם את הזמן והחיים במקום.

אלמנט מרכזי נוסף בתכנון השכונה היה הגינון. לפני השיקום הייתה השכונה ריקה מצמחייה. אדריכלות הנוף האינטנסיבית שנכללה בשיקום נועדה לשוות למקום מראה כפרי, ולרומם את רוח הקהילה. בזמן הבנייה הוקמה באתר משתלה, ודיירים עודדו לקחת צמחים (בחינם) ולהשתתף בטיפוח סביבתם. בנוסף, לכל בית מגורים יועדה גינה, ולכל דירה בבניין הקומות נבנו מראש אדנית גדולה וספסל ליד דלת הכניסה, כתחליף לגינה פרטית. גם שובכי ציפורים שולבו בחלק מהמבנים כבר בשלב התכנון, מתוך מחשבה על התחביב האנגלי הטיפוסי.

דיור ציבורי בניו יורק

הדיור הציבורי החל בניו יורק בשנות ה-30 כאסטרטגיה עירונית לפינוי שכונות העוני. המטרה הייתה להכניס את התושבים לשוק העבודה וליצור חזון חדש של חיים עירוניים. האוכלוסייה בדיור הציבורי הייתה מורכבת מאוכלוסייה מגוונת, הן מבחינת מוצא והן מבחינת מצב סוציו אקונומי, בסוף שנות ה-50 הדיור הציבורי אוכלס ברובו על ידי אפרו אמריקאים ופורטוריקנים שהשתייכו למעמד סוציואקונומי נמוך.  מאחר שרוב אלה שנעקרו מביתם לצורך דיור ופרויקטים אחרים של התחדשות עירונית עד אז עמדו בפני אפשרויות מוגבלות בשוק הדיור, מספר הבקשות של משפחות מיעוטים עלו בהרבה על אלה של לבנים. הניסיונות בשנות החמישים להנדוס חברתי של "איזון" גזעי באמצעות פרויקטי מגורים נכשלו.

הנדסה חברתית כשם שיכולה לתרום היא יכולה גם לייצר בעיות, במקרה של הדיור הציבורי בניו יורק נמצא כי האוכלוסייה שצרכה את הדיור הציבורי, שמטרתו מלכתחילה הייתה טובה, הפך עם הזמן להיות שירות שרק אנשים חלשים צורכים. בתי הספר בשכונות הללו ברמה נמוכה יותר, הנגישות שלהם לתחבורה ולעבודה גם היא נמוכה, והשירותים שהם קיבלו היו ברמה נמוכה יותר, הרעיון שהתחיל כרעיון עם מטרה טובה יצר מעגל שהיה קושי גדול לצאת ממנו.

לקריאה נוספת

• Adam Podgórecki, Jon Alexander, Rob Shields (ed.), 1996, "Social engineering". Ottawa, Canada, Carleton University Press
• Peter Swirski. "American Utopia and Social Engineering in Literature, Social Thought, and Political History". New York, Routledge, 2011.
• Adam Podgórecki, Jon Alexander, Rob Shields, Social Engineering, McGill-Queen's Press - MQUP, 1996.
• Webopedia, 2013, 'Social engineering', available at http://www.webopedia.com/TERM/S/social_engineering.html, accessed 22 April 2013, still available 14 June 2019.
• עינת פינגר, 2018,  דיור ציבורי לכל- המודל הסינגפורי https://urbanologia.tau.ac.il/public-housing-the-singaporean-model/#fn-12964-1
• החברה הפתוחה ואויביה, באתר OCLC
• Evaristus Chukwudi Ezeugwu, The Applicability of Karl Popper’s Piecemeal Social Engineering in Nigeria: Prospects and Challenges https://philosophia-bg.com/archive/philosophia-26-2020/the-applicability-of-karl-poppers-piecemeal-social-engineering-in-nigeria-prospects-and-challenges/
• 1905: "ההווה בעיות של מבנה חברתי ", ב: American Journal of Sociology, 10 (5), p. 569–588 (נערך לאחרונה, עם ביאורים, ב: פרדיננד תוניס Gesamtausgabe, tom. 7, Berlin / New York: Walter de Gruyter 2009, p. 269-285)
• אילה ניצב, 2014, שיכון ציבורי אחר           https://urbanologia.tau.ac.il/%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%97%D7%A8/
• Ohio politics, 'Social engineering' or good policy? HUD wants deeper look at housing segregation and opportunity https://www.cleveland.com/open/2013/09/social_engineering_or_sound_po.html
• The Editorial Board The Editorial Board, Ben Carson’s Warped View of Housing https://www.nytimes.com/2016/12/19/opinion/ben-carsons-warped-view-of-housing.html