הנסיך ג'ורג', דוכס קמברלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנסיך ג'ורג', דוכס קמברלנד
שלט האצולה של הנסיך ג'ורג'

הנסיך ג'ורג' מדנמרק ונורבגיה, דוכס קמברלנד (אנגלית: Prince George of Denmark and Norway, Duke of Cumberland, דנית: Prins Jørgen, hertug af Cumberland;‏ 2 באפריל 1653 - 28 באוקטובר 1708) היה בעלה של המלכה אן מבריטניה הגדולה.

הוא נולד כנסיך יורגן בקופנהגן, והיה בנם השלישי והילד השישי של פרדריק השלישי וסופיה אמליה. ב-1674 הוא היה מועמד לכתר האיחוד הפולני ליטאי, בתמיכתו של המלך לואי ה-14 מצרפת. אולם, הוא היה ידוע כלותרני אדוק, וקבלת הכתר הפולני הייתה דורשת ממנו להמיר את דתו לקתוליות. הוא הוצע כשידוך מתאים לנסיכה הבריטית אן, כיוון שדנמרק הייתה מדינה פרוטסטנטית בדומה לאנגליה; באותה תקופה לא היה סביר שאן תהפוך למלכת בריטניה. דודה של אן, המלך צ'ארלס השני, החליט כי היא תינשא לג'ורג', ואביה, הדוכס מיורק ג'יימס, הביע את הסכמתו לכך.

חתונתם של ג'ורג' ואן נערכה ב-28 ביולי 1683 בארמון סנט ג'יימס שבלונדון. לאחר מכן הוא הפך לנתין אנגלי ולאביר במסדר הבירית, והוענקו לו תוארי דוכס קמברלנד, רוזן קנדאל וברון ווקינגהאם. הוא קיבל הכנסה שנתית בגובה 10,000 לירות שטרלינג, בעוד שהפרלמנט הבריטי החליט להעניק לאן הכנסה בגובה 20,000 לירות שטרלינג. למרות שהיה פרוטסטנטי לאורך כל חייו הוא לא הפך לחבר בכנסייה האנגליקנית, שבראשה עמדה אשתו בתקופת כהונתה כמלכה - הוא היה לותרני גם לאחר הכתרתה והתפלל בקפלה אישית.

נישואיו לאן היו מוצלחים, למרות שמתוך הריונות אחדים בין 1684 ל-1700 נולד רק בן אחד, ויליאם, דוכס גלוסטר, ששרד את ינקותו אך מת מאבעבועות שחורות ב-1700.

הקבוצה הפוליטית והחברתית שהתקבצה סביב הנסיך ג'ורג' והנסיכה אן נודעה בכינוי "קוקפיט סירקל", על שם מקום מגוריהם בלונדון בו שוכן כיום רחוב דאונינג. אחותה הגדולה של אן, מרי, היגרה לארצות השפלה לאחר נישואיה לוויליאם השלישי מאוראנז'; ההתנגדות הפרוטסטנטית לג'יימס התמקדה באן ובג'ורג' במקום במרי, שהייתה היורשת. ב-1688 החליטו ויליאם, מרי, ג'ורג' ואן לנטוש את ג'יימס השני, והדבר עירער את הלגיטימיות של המלך וסלל את הדרך למהפכה המהוללת של 1689, שהובלה על ידי ויליאם ונתמכה על ידי ג'ורג', שהחזיק בתואר הנומינלי של מפקד רגימנט הלורד האדמירל הגבוה, שפורק בשנה שלאחר מכן. רגימנט ארצות השפלה הפך לרגימנט הרגלים השלישי, והנסיך ג'ורג' שימש כקולונל שלו לשם כבוד.

ככל הנראה סירב ויליאם להשתתף בהכתרת ג'יימס השני ב-1685 כיוון שג'ורג', שהיה חבר בכיר ממנו באריסטוקרטיה האירופית, יקבל מקום חשוב יותר בטקס; חוסר האמון הזה פחת במידה מסוימת במהלך המהפכה של 1688 עד 1689, אך היחסים העכורים בין ויליאם וג'ורג' נמשכו בתקופת שלטונו של הראשון; לאחר מותה הפתאומי של המלכה מרי משפעת ב-1694 התחממו היחסים במקצת, אך ג'ורג' לא מילא תפקיד משמעותי בממשלה עד שאן ירשה את ויליאם ב-1702.

ג'ורג' היה בעל כישורים בתחום הניהול והאסטרטגיה הצבאית, ובין 1702 ל-1708 כיהן בתפקיד הלורד האדמירל הגבוה ובאופן רשמי עמד בראש הצי המלכותי שתמך בפעילויות הצבאיות של מקורבה של אן, הקפטן-גנרל לורד ג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו. לאחר מותו של ג'ורג' ב-1708 התאבלה עליו אן רבות, ולמרות שבתחילה סירבה להעביר את סמכויותיו כלורד אדמירל לוועדה, היא נאלצה לעשות זאת כשהתברר לה כי היא אינה מסוגלת למלא את התפקיד במקום ג'ורג'.

הוא נקבר במנזר וסטמינסטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]