הנסיך ויליאם, דוכס גלוסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנסיך ויליאם, זמן קצר לפני מותו.

הנסיך ויליאם מדנמרק ונורבגיה, דוכס גלוסטר (אנגלית: Prince William of Denmark and Norway, Duke of Gloucester‏; 24 ביולי 1689 - 29 ביולי 1700) היה בנם היחיד של הנסיך ג'ורג' והנסיכה אן מדנמרק ומנורבגיה ששרד את גיל הינקות. אמו, אן, הפכה ב-8 במרץ 1702 למלכת אנגליה, סקוטלנד, ואירלנד.

עם לידתו היה ויליאם לשני בסדר הירושה לכתר האנגלי והסקוטי, לאחר אמו, הוא היה אמור לרשת אותה בשלב כלשהו בעתיד. מיד לאחר שנולד העניק לו דודו באמצעות נישואים (אך עדיין בעל קרבת דם) המלך ויליאם השלישי את תואר דוכס גלוסטר (אך לא יצר עבורו דוכסות בפועל), וביולי 1696 הפך אותו לאביר מסדר הבירית בווינדזור. בגיל תשע הוקם עבורו משק בית עצמאי.

לאורך כל חייו הוא סבל מבריאות רעועה. הוא סבל מפרכוסים זמן קצר לאחר שנולד, והוריו חששו כי הוא ימות. הוא התאושש מההתקף, ואן הורתה להעביר אותו לבית קאמפדן שליד קנזינגטון, בו האוויר נחשב נקי יותר. גם עם הגיעו לגיל שלוש הוא לא דיבר או הלך, וגם בשנים שלאחר מכן לא היה יכול לטפס במדרגות בלי עזרה. למרות חולשתו הפיזית הוא נחשב כבעל מחשבה צלולה, ונחשב לבוגר יחסית לגילו. ויליאם חלה יום אחד לאחר מסיבת יום הולדתו האחד-עשר. הרופאים חשדו כי מדובר באבעבועות שחורות, וביצעו את הטיפול המקובל באותה תקופה, שהיה בלתי יעיל ואף מסוכן. ויליאם מת ימים אחדים לאחר מכן. בנתיחה שלאחר המוות התברר כי הוא סבל מהידרוצפלוס, דבר שהסביר את חוסר יכולתו לשמור על שיווי משקל. הוא נקבר במנזר וסטמינסטר.

מותו של ויליאם זירז את החתימה על חוק ההסדר משנת 1701, שנועד להבטיח את המשך השלטון הפרוטסטנטי, ובכך הוביל באופן עקיף להעברתם של הכתר הבריטי והכתר האירי לבית הנובר ב-1714.

הרחוב הראשי בוויליאמסבורג שבווירג'יניה, שנוסדה ב-1699, קרוי על שמו של הנסיך. רחוב הדוכס מגלוסטר הוא שדרה רחבה המשתרעת מבניין הקפיטול, עוברת דרך ארמון המושל, ומסתיימת במכללת ויליאם ומרי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Matthew Kilburn, « William, Prince, duke of Gloucester (1689–1700) », Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004.