הנסיך כספיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Prince Caspian.jpg

הנסיך כספיאןאנגלית: Prince Caspian) הוא רומן פנטזיה לילדים שנכתב על ידי הסופר האנגלי קלייב סטייפלס לואיס ופורסם בשנת 1951. הספר היה השני מבין ספרי דברי ימי נרניה שפורסם, ובמקור נקרא: "השיבה לנרניה". על פי הסדר הכרונולוגי של ספרי הסדרה, הספר הוא הספר הרביעי בסדרה.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסיפור נפתחת כשנה לאחר סיום הספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים". פיטר, סוזן, אדמונד ולוסי, ארבעת גיבורי הספר הקודם, מתכוננים לצאת לשנת הלימודים החדשה, כאשר הם מוצאים את עצמם מועברים באורח קסם לעולם זר. לאחר חקירה קצרה, הם מבינים שהם חזרו לנרניה, שעברו עליה מאות שנים מאז שעזבו אותה לאחרונה (מכיוון שהזמן זורם בקצב שונה בין העולמות השונים). לאחר שזמן מה הם לא פוגשים אף נפש חיה מלבדם, הם מוצאים גמד בשם טרמפקין שאותו הם מצילים מטביעה, אשר מספר להם על השינויים הרבים שחלו בנרניה בזמן זה: החיות המדברות, הגמדים ושאר היצורים המופלאים של נרניה כמעט שנעלמו והמעטים ששרדו נאלצו לרדת למחתרת ולחיות בסתר, לאחר שהארץ נכבשה על ידי בני־אדם, יוצאי ארץ טלמר, שעשו מאמצים למחוק כל שריד וזכר לעברה הפלאי. הנסיך כספיאן, יורש העצר החוקי של הארץ, נוטה חסד ליצורים הקדומים של נרניה, אבל הוא נרדף על ידי דודו מירז, שתפס את השלטון לאחר שרצח את אביו, וכעת מעוניין לרצוח גם אותו. כספיאן נמלט ומצטרף לקבוצה קטנה של יצורי נרניה המנסים להקים צבא שיתקומם כנגד שלטונו של מירז. על מנת להשיג עזרה, הם תוקעים בקרן הקסומה של המלכה סוזן, שהשפעתה, כפי שמסתבר, היא זו שהביאה את הילדים מעולמם.

הילדים מסכימים לעזור לכספיאן לתפוס את השלטון. הם פוגשים באסלן, אשר בתחילה רק לוסי מסוגלת לראותו, אשר יוצא, ביחד עם לוסי וסוזן, למסע להחזרת תפארתה של נרניה הקדומה. במקביל, פיטר מזמין לדו־קרב את המלך מירז, על־מנת להוכיח את תוקף שלטונו של כספיאן. הוא מנצח בדו־קרב, אבל מחנה מירז מסרב לקבל את ההכרעה, ויוצאים למתקפה. עם זאת, הם מוכנים להיכנע לאחר שהם נוכחים בשובו של אסלן.

אסלן מכתיר את כספיאן למלך ומשליט שלום בין בני־האדם לבין שאר יצורי נרניה. לבני־האדם שאינם מעוניינים לחיות במשותף עם יצורי נרניה, הוא מציע את האפשרות לחזור בחזרה לעולמם שלהם. גם פיטר, סוזן, אדמונד ולוסי חוזרים לעולמם, לאחר שלפיטר ולסוזן מובהר שזהו ביקורם האחרון בנרניה.

פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המוצאים בספר זה, בדומה לשאר ספרי הסדרה, מוטיבים נוצריים רבים, התואמים את השקפתו הדתית של מחבר הספר. כדוגמה הם מביאים את הסיפור שלראשונה לוסי בלבד מסוגלת לראות את אסלן, ואילו הילדים האחרים צריכים להתמודד עם השאלה אם לפעול על סמך אמונה בלבד - אלגוריה לשאלה הנוצרית של אמונה עיוורת באל למול מציאות האומרת דבר אחר, וכן מתן ייצוג להשקפה הנוצרית כי הילדים תמימים מאשר המבוגרים (ביטוי המופיע גם בתנ"ך בתיאור אחרית הימים). עלילת הספר מבטאת גם את התפיסה שהייתה קיימת בנצרות (וגם בתנ"ך) של זכות מלוכה מתוקף בחירה אלוהית.

יש המוצאים בספר אלגוריה להשתלטות הסובייטית על מזרח אירופה בראשית המלחמה הקרה - אלגוריה המתיישבת עם השקפתו הפוליטית של מחבר הספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]