הנס קרמרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנדריק אנתוני "הנס" קרמרס
Hendrik Anthony "Hans" Kramers
1894 –‏ 1952 (בגיל 57)
UhlenbeckKramersGoudsmit.jpg
הנס קרמרס (במרכז) יחד עם סמואל גודסמיט וג'ורג' אולנבק, 1928 בקירוב

הנדריק אנתוני "הנס" קרמרסאנגלית: Hendrik Anthony "Hans" Kramers;‏ 2 בפברואר 1894 - 24 באפריל 1952) היה פיזיקאי הולנדי מפורסם שעבד ביחד עם נילס בוהר כדי להבין כיצד גלים אלקטרומגנטיים יוצרים אינטראקציה עם החומר.

רקע והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס קרמרס היה הבן של הנדריק קרמרס, רופא במקצועו, ושל ז'אן סוזאן ברוקלמן. ב-25 באוקטובר 1920 הוא התחתן עם אנה פטרסן, היו להם שלוש בנות ובן אחד.

בשנת 1912 קרמרס סיים את לימודיו התיכוניים, והחל ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ליידן, ובשנת 1916 קיבל שם תואר שני. קרמרס רצה להשיג ניסיון זר במהלך המחקר בשביל הדוקטורט, בחירתו הראשונה למנחה, מקס בורן ששהה בגטינגן, לא הייתה אפשרית עקב מלחמת העולם הראשונה. מפני שדנמרק הייתה נייטרלית בדיוק כמו הולנד, קרמרס נסע לקופנהגן, שם הוא ביקר ללא הודעה מראש את נילס בוהר שבאותה תקופה עדיין לא היה מפורסם. בוהר נהיה המנחה של קרמרס לדוקטורט, המחקר שלו עסק בעוצמות של מעברים אטומיים ועל אף שאת רוב עבודת הדוקטורט עשה בקופנהגן, את הדוקטורט הוא קיבל בליידן ב-8 במאי 1919.

קריירה אקדמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עבודה של 10 שנים בקבוצתו של בוהר והפיכתו לפרופסור חבר באוניברסיטת קופנהגן, קרמרס עזב את דנמרק וחזר בשנת 1926 להולנד שם הוא נהיה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת אוטרכט. בשנת 1934 הוא עזב את אוטרכט וירש את פול אהרנפסט בליידן, ומשנת 1931 ועד מותו הוא החזיק במשרה נוספת באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה.

קרמרס היה אחד מן המייסדים של המרכז המתמטי באמסטרדם.

בשנת 1925 ביחד עם ורנר הייזנברג הוא פיתח את נוסחת פיזור קרמר-הייזנברג, בנוסף לכך בשנת 1948 הוא הציג את הקונספט של רנורמליזציה בתורת השדות הקוונטית.

יחסי קרמרס-קרוניג קרויים על שמו.

בשנת 1947 הוא זכה במדליית לורנץ ובשנת 1951 במדליית יוז