הנפקת זכויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הנפקת זכויות היא מתן אפשרות לבעלי ניירות הערך הנוכחיים בחברה לרכוש ניירות ערך נוספים, שיוקצו להם בידי החברה, תמורת מחיר מימוש הנקוב בכתב הזכויות. בחוק ניירות ערך, "הצעה בדרך של זכויות" מוגדרת כ"הצעה של המנפיק לבעלי ניירות ערך שלו או לבעלי סוג ניירות ערך שלו לרכוש ניירות ערך נוספים שלו".[1] ברוב הנפקות הזכויות, הזכות מוענקת לבעלי המניות והינה זכות לרכוש מניות נוספות.

בדרך כלל, יש לכתב הזכויות אורך חיים קצר למדי (ימי מסחר ספורים). במהלך תקופה זו, בעלי הזכויות רשאים להודיע האם ברצונם לממש את זכותם ולרכוש את ניירות הערך הנוספים. בחברה ציבורית, ההודעה כאמור ניתנת לחבר הבורסה באמצעותו מוחזקים ניירות הערך המקוריים והזכויות, אשר מעביר אותה לרכז ההנפקה.

כמו כן, במקרים רבים מתקיים מסחר בזכויות (לרוב, במשך יום מסחר בודד), כך שבעלי ניירות הערך שקיבלו לידיהם את הזכויות יכולים למכור אותן לרוכשים חיצוניים (שלא בהכרח היו בעלי ני"ע בחברה במועד הנפקת הזכויות).

בדומה לחלוקת דיווידנד או מניות הטבה, חלוקת הזכויות היא שוויונית בין כל בעלי המניות. אולם, הקצאת המניות לאחר הנפקת הזכויות היא לרוב בלתי-שוויונית, מכיוון שרק חלק מבעלי הזכויות בוחרים לממש את זכותם ולהגדיל את אחזקתם בחברה. תאורטית, אם הקצאת הזכויות מבוצעת באופן שוויוני לחלוטין בין כל בעלי המניות[2] ואם כל בעלי הזכויות מממשים אותן, שיעורי האחזקה היחסיים בין בעלי המניות לא ישתנו.

כתב הזכויות הוא סוג של נייר ערך המיר. בהנפקת זכויות נהוג לקבוע מחיר מימוש נמוך ביחס למחירה הנוכחי של המניה. מסיבה זו, יש לכתב הזכויות ערך כלכלי משל עצמו; לאחר הנפקת זכויות, כמו לאחר חלוקת דיווידנד, הבורסה מפחיתה את ערכו של כתב הזכויות ממחיר המניה (אז נאמר שהמניה נסחרת "אקס-זכויות").

למעשה, הנפקת זכויות היא שלב מקדים להצעת ניירות ערך בידי החברה, שהניצעים בה נבחרו להיות בעלי ניירות הערך הנוכחיים. כאשר מדובר בהקצאת מניות, החברה מבקשת להכניס כסף חדש אל תוך ההון העצמי שלה. במקרה של חברה ציבורית, הקצאת ניירות הערך שלאחר הנפקת זכויות מהווה סוג של הנפקה (הצעה לציבור), מאחר שניירות ערך חדשים נמכרים לבעלי ני"ע רבים מהציבור. לכן, הנפקת זכויות מצריכה תשקיף. אם לחברה יש כבר תשקיף מדף המכסה את ניירות הערך שיונפקו לבעלי הזכויות, עליה לפרסם רק דו"ח הצעת מדף.

הנפקות זכויות בהן הזכות אינה למניות אלא לניירות ערך אחרים (כגון אופציות) שהחברה מקצה, או למניות יחד עם ניירות ערך אחרים, מתרחשות פחות מאשר הנפקות זכויות למניות. תיתכן גם הנפקת זכויות לבעלי ניירות ערך של החברה שאינם מניות (כגון הנפקת זכויות לבעלי אופציות).[3]

לעתים, ישנם מניעים נוספים להנפקת זכויות, דוגמת רצונו של בעל השליטה להגדיל את שיעור אחזקתו בהון החברה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סע' 1 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ס"ח 234.
  2. ^ מצב בו חלוקת הזכויות אינה שוויונית לגמרי יכול להתקיים כאשר ישנם בעלי ני"ע המחזיקים בפחות ממספר יחידות הני"ע המזכה ביחידת זכות אחת, או בכפולה בלתי-שלמה של מספר זה, כך שלא יוקצו להם זכויות או שיוקצו במספר נמוך יחסית לכמות הני"ע שבידיהם.
  3. ^ שילוב של שתי אפשרויות אלו (הנפקת זכויות למניות ולניירות ערך שאינם מניות גם יחד, כאשר הזכויות חולקו הן לבעלי מניות והן לבעלי ניירות ערך שאינם מניות) מופיע, לדוגמה, בדיווח לבורסה של חברת פולאר תקשורת בע"מ מתאריך 24.06.2012.