נפתלי צבי יהודה ברלין

נפתלי צבי יהודה ברלין
תאריך לידה	כ"ט בחשוון ה'תקע"ז
תאריך פטירה	כ"ח באב ה'תרנ"ג
השתייכות	רבנים מתנגדים, רבני רוסיה הלבנה
נושאים שבהם עסק	תנ"ך, תלמוד, הלכה, אגדה, מדרשי הלכה, ארץ ישראל
תלמידיו	בניו, הרבנים חיים ברלין ומאיר בר-אילן והרבנים: אברהם יצחק הכהן קוק איסר זלמן מלצר משה מרדכי אפשטיין אברהם דוב כהנא שפירא חיים עוזר גרודזינסקי ברוך דב לייבוביץ שלמה חיים פוליצ'ק

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

תולדות חייו

אביו של הנצי"ב, יעקב, היה סוחר ותלמיד חכם בעיר מיר. הוא חיתן את בנו בגיל צעיר מאוד, מעט אחרי הגיעו לגיל בר מצווה. הכלה הייתה בתו של ר' יצחק מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין, ונכדתו של רבי חיים מיסד הישיבה.

עם נישואיו התמסר הנצי"ב להתעמקות בתורה, וסיפורים רווחו על שקדנותו המופלגת. בנו של הנצי"ב, הרב מאיר בר-אילן, מספר שבתחילה לא נודעה גדלותו המיוחדת של הנצי"ב עקב צניעותו. חליפת מכתבים בין הנצי"ב לאחד מגדולי ישראל בדורו, ר' דוד לוריא היא זו שהעמידה את חותנו, ר' יצחק מוולוז'ין, על גדולתו של חתנו ‏‏ ומאז הוא נתבקש להעביר שיעורים בישיבת וולז'ין.

כשנפטר חמיו נעשה חתנו הראשון ראש ישיבה והנצי"ב מִשְנֶה לו. מותו בגיל צעיר של חתן זה, בשנת תרי"ג (1853), הביא להכתרתו של הנצי"ב כראש הישיבה. מתחרה על הנהגת הישיבה היה לו באותו זמן אבי שושלת בריסק, ר' יוסף בר סולובייצ'יק. השניים כיהנו זמן מה יחדיו, אך חילוקי הדעות והחיכוכים ביניהם היו רבים מדי, ורבי יוסף בר נאלץ לעזוב. עם זאת, אחר כך באו שתי המשפחות בקשרי חיתון. נכדתו של הנצי"ב, בת חתנו ר' רפאל שפירא, נישאה לר' חיים סולובייצ'יק, וזה לימד בישיבה בעשור האחרון לקיומה.

תחת הנהגת הנצי"ב התפרסם שמה של הישיבה עוד יותר ובישיבה למדו יותר מארבע מאות תלמידים. מקצת מאופייה של הישיבה השתקף ב"המתמיד" שכתב חיים נחמן ביאליק.

הנצי"ב רחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, והיה חבר פעיל בתנועת חיבת ציון. את העובדה המצערת מבחינתו שבראש בניין הארץ עומדים צעירים חילונים הקביל לעלייה בתקופת עזרא, שבה בין העולים היו מחללי שבת ונשואים לנוכריות. כאשר רצו להעמיד בראש התנועה את יהודה לייב פינסקר התנגד נמרצות בשל ריחוקו מהדת. לא לחינם הוקמו אגודות סתרים של חיבת ציון בישיבה שלו. הראשונה בשם "נס ציונה" שנוסדה בתרמ"ה (1885) שלא בידיעתו ונסגרה לאחר שהמשטרה גילתה אותה, והשנייה בשם "נצח ישראל" שנוסדה בתר"ן (1890) בידיעתו.

בגיל חמישים התחתן בשנית עם בתיה מרים, שהייתה בת אחותו (מיכלה, אשת ר' יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, בעל "ערוך השולחן"), וצעירה ממנו בכשלושים שנה.

לאחר שהזקין ביקש למנות במקומו את בנו, ר' חיים, רבה של מוסקבה, אך חלק מהתלמידים התנגדו, כי רצו את הרב חיים סולובייצ'יק. תסיסה זו גרמה בסופו של דבר להלשנה לשלטונות על "תפקודה הלקוי" של הישיבה, שהביאה להתערבות שר ההשכלה הרוסי.

ישיבת וולוז'ין נסגרה בסופו של דבר בשל הלחץ בלתי פוסק שהפעילו השלטונות הרוסיים על הנצי"ב. הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. אך למעשה הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שהוא כותב: "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים" (שו"ת משיב דבר, א, סי' מ"ד), אולם דבר זה לא סיפק את שר החינוך הרוסי, שדרש בתרנ"א (1891), שעות לימוד רבות ללימודי חול, משעה 9 בבוקר ועד שעה 3 אחר הצהריים, שלא יהיו לימודים בערב, שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום ושכל הצוות של הישיבה יהיו בעלי דיפלומות. לדרישות אלו לא יכול היה הנצי"ב להסכים והישיבה נסגרה.

קברו של הנצי"ב בבית הקברות היהודי בוורשה

עם סגירת הישיבה בשבט תרנ"ב (פברואר 1892) גורשו גם ראשיה מהאזור. הנצי"ב היה חולה בשל התמוטטות מפעל חייו עליו שקד 38 שנים. הדאגה הרבה בשל החובות הכבדים של הישיבה (9,000 רובלים) לא הטיבה איתו. בריאותו הדרדרה ומנעה ממנו לממש את רצונו לעלות לארץ ישראל. כעבור כשנה וחצי, בכ"ח באב תרנ"ג, הלך לעולמו, בהיותו בוורשה. על שמו נקרא קיבוץ עין הנצי"ב ועין יהודה.

משפחתו

לנצי"ב היו חמישה ילדים. שלשה ילדים מאשתו הראשונה ריינה בתיה: ר' חיים ברלין, שרה רשא אשת ר' רפאל שפירא ודרייזל שנישאה אף היא לר' רפאל שפירא לאחר פטירת אחותה, ושני בנים מאשתו השנייה בתיה מרים: יעקב ברלין ומאיר (ברלין) בר-אילן. הנצי"ב נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה, ומאוחר יותר נקבר לצדו בעל נכדתו ר' חיים סולובייצ'יק. בנו ר' חיים ברלין שעלה ארצה לאחר סגירת הישיבה היה רבה של קהילת הפרושים בירושלים לאחר פטירת ר' שמואל סלנט, ואילו בנו הרב מאיר בר-אילן, היה מדמויותיה הבולטות של הציונות הדתית וממנהיגיה.

כתביו

בחייו התפרסמו ספריו "העמק שאלה" על שאילתות דרב אחאי ופירושו העמק דבר על התורה ושיר השירים. בנוסף, כתב שו"ת בשם "משיב דבר", וספר חידושים על הש"ס בשם "מרומי שדה" (על פי הפסוק: "ונפתלי על מרומי שדה", שופטים ה, יח) שיצאו לאור לאחר פטירתו. בניו, המוציאים לאור, סירבו לכתוב את תולדות אביהם בפתח הספר, מאחר שהוא ראה בסיפורי קורות רבנים ביטול תורה ועל כן "עצת היצר".

ספריו:

• העמק דבר - על התורה
• העמק שאלה - על שאילתות דרב אחאי גאון
• שו"ת משיב דבר
• ברכת הנצי"ב - על המכילתא
• אמרי שפר - על ההגדה של פסח
• מרומי שדה - על תלמוד בבלי
• עמק הנצי"ב - על הספרי
• אגרות הנצי"ב

שיטתו בלימוד תורה

יוצאת דופן הייתה התעסקותו במדרשים התנאיים, כמו הספרי ובספרות הגאונים. את חיבורו החשוב "העמק שְאָלָה" כתב על ספר השאילתות של רב אחאי גאון. בשיטתו היה קרוב לבית מדרשו של הגאון מווילנה (שבהשפעתו נוסדה ישיבת וולוז'ין) וכמוהו עשה שימוש רב בהגהות נוסח. בעוד שהלימוד הישיבתי לעתים מנותק מפסיקה הלכה למעשה, היה הנצי"ב מפורסם גם כמשיב תשובות הלכתיות.

יוצא דופן היה עיסוקו במקרא. בכל יום הוא לימד בישיבה את פרשת השבוע, מה שהפך לימים לפירוש "העמק דבר". הוא קבע כללים לפיהם ניתן להסיק דברים מהמקרא.

רעיונותיו מקוריים. בשיח על יהדות ומוסר חשוב הסברו על השם שניתן לספר בראשית - "ספר הישר", על היות האבות ישרים בדרכי העולם. בתיאור מגדל בבל הוא מציג חברה טוטליטרית, המבקשת להקים מגדל על מנת לאפשר תצפית ושליטה מהודקת על בני האדם. הוא מתאר כיצד חברה כזו תתפאר בשלום ובלכידות בתוכה, אבל למעשה תרדוף ותשפוך דמו של כל שיעז להתנגד.

דיוקים בלשון המקרא מאפשרים לו למצוא בו הלכות המיוחסות לתקופות מאוחרות הרבה יותר.

לקריאה נוספת

• הרב מאיר בר-אילן, מוולוז'ין עד ירושלים.
• הרב מאיר בר-אילן , רבן של ישראל (חיבור ביוגרפי על הנצי"ב).
• חנה קץ (קהת), משנת הנצי"ב, ירושלים תש"ן.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא אוהל הנצי"ב ורבי חיים סולובצ'יק בבית הקברות היהודי בוורשה בוויקישיתוף
• נפתלי צבי יהודה ברלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הנצי"ב ולימוד התנ"ך מאת חנה קץ, אתר דעת
• הנצי"ב למען יישוב הארץ מאת בצלאל לנדוי, אתר דעת
• הנצי"ב - אבי הציונות הדתית?, אתר היידפארק
• הנציב וישיבת וולוז'ין מאת הרב ד"ר שמואל ק. מירסקי, אתר דעת
• על הנצי"ב ותלמידו הראי"ה קוק בעלון שבת הראי"ה

הערות שוליים

תקופת חייו של נפתלי צבי יהודה ברלין על ציר הזמן