הנרייט מארי, נסיכת צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנרייט מארי, נסיכת צרפת
(25 בנובמבר 1609; ארמון הלובר, פריז, צרפת - 10 בספטמבר 1669; קולומב, צרפת) (בגיל 59)
HenriettaMariaofFrance03.jpg
מקום קבורה בזיליקת סן דני
בן-זוג
שושלת בית בורבון
תואר מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד
אב אנרי הרביעי, מלך צרפת
אם מארי דה מדיצ'י
צאצאים
מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד
תקופת כהונה 13 ביוני 1625 - 30 בינואר 1649 (23 שנים)

הנרייט מארי, נסיכת צרפת (25 בנובמבר 1609 - 10 בספטמבר 1669) הייתה בתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת ואשתו של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה. היא הייתה אמם של שני מלכים אנגליים, צ'ארלס השני וג'יימס השני, וסבתם של שלושה: ויליאם השלישי, רעייתו מרי השנייה, ואחותה אן.

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה הנרייט-מארי היית בת הזקונים של מלך צרפת אנרי הרביעי ואשתו מארי דה מדיצ'י ואחותו של המלך לעתיד לואי השלושה עשר. אביה נרצח בהיותה בת שנה בלבד והיא גודלה על ידי אמה יחד עם אחיה גסטון, עד שאמה גורשה מפריז בשנת 1617. כשהייתה בת 14 בלבד קיבלה הנרייט הצעת נישואים מנסיך ויילס, לעתיד המלך צ'ארלס הראשון, הצעה לה הסכים אחיה המלך.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס והנרייט נישאו בקנטרברי ב-13 ביוני 1625, כחודש וחצי לאחר מותו של המלך ג'יימס הראשון ועלייתו של צ'ארלס לשלטון. הנרייט מארי, שחונכה בצרפת כקתולית, לא יכלה להיות מוכתרת רשמית כמלכת אנגליה משום שטקס ההכתרה היה אנגליקני.

נישואי הזוג המלכותי לא היו מאושרים בתחילתם. המלך גירש כמעט את כל משרתיה הצרפתיים של המלכה, אותם הביאה עימה מצרפת, וכמעט כל מפגש בין בני הזוג היה נגמר בריב ובצעקות. המלכה הנרייט שנאה את דוכס בקינגהאם, חביבו של המלך שנהג לסכסך בין השניים ולהלבות את אי שביעות רצונו של המלך מרעייתו, אולם לאחר מותו של הדוכס בשנת 1628 היחסים בין בני הזוג התחממו מאוד ונוצר ביניהם קשר הדוק שנשאר במהלך כל נישואיהם, אולם סירובה של המלכה לוותר על דתה הקתולית גרמו לניכור בינה לבין העם הבריטי.

ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזוג נולדו שבעה ילדים:

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה הנרייטה מריה, ציור משנת 1635 של הצייר אנתוני ואן דייק

במהלך עשר השנים הראשונות של המלכה הנרייט באנגליה היא התרחקה מהפוליטיקה והשקיעה את זמנה בעיקר עם משפחתה ובשעשועי החצר. אולם בשנת 1637 היא פתחה ביחסים דיפלומטים עם הכס הקדוש, שלחה שגריר מטעמה לרומא והפעילה בבריטניה סוכן מטעם האפיפיור שהתחיל להמיר את דתם של רבים מבני האצולה הבריטית לקתוליות.

מעשיה של המלכה הדאיגו את העם האנגלי שהתנגד לאפיפיור. לאור התסיסה בסקוטלנד ותחילת מלחמת הבישופים היא החלה במאמצים לגייס כסף לעזור לבעלה ולצבאו, אולם נסיונותיה לגייס כסף מהאפיפיור אורבנוס השמיני ומהצרפתים הקתולים הרגיזו רבים באנגליה וחיבלו במאמציו של צ'ארלס להרגיע את הרוחות.

באוגוסט 1642, עם פרוץ מלחמת האזרחים המלכה הנרייט שהתה בהולנד, שם גייסה כספים שנועדו לעזור לתומכי המלוכה. היא חזרה לאנגליה בתחילת 1643 עם נשק וחיילים והצטרפה לכוחות המלוכנים בצפון המדינה. לאחר מספר חודשים ביורק היא הצטרפה לבעלה באוקספורד, אולם ביולי 1644, כאשר מעמדו של המלך כמעט והתרסק, המלכה הנרייט ברחה למשפחתה בצרפת יחד עם בניה. המלך צ'ארלס הוצא להורג בשנת 1649.

גלותה ושנותיה המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה הנרייט התיישבה בחצר המלוכה של אחיינה, המלך לואי הארבעה עשר. בתה הפעוטה של המלכה, הנסיכה הנרייטה אן, שנולדה רק חודש לפני שנמלטה, נשארה באנגליה יחד עם אחת מנשות החצר והובאה לצרפת רק שנתיים לאחר מכן. המלכה הגולה חינכה את בתה הנרייטה בצרפת כקתולית וניסתה גם להמיר את דתו של בנה הנרי, דבר שגרם לקרע בינה לבין בנה הבכור, צ'ארלס.

הנרייט מארי נשארה בצרפת עד הרסטורציה ובאוקטובר 1660 התיישבה בבית סומרסט בלונדון כמלכה האם. בשנת 1665, לאחר הדרדרות בבריאותה, היא חזרה סופית לצרפת ונפטרה שם ב-10 בספטמבר 1669. היא נקברה בקברים המלכותיים של בזיליקת סן דני ליד פריז.

הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת מרילנד שבארצות הברית נקראה על שמה של המלכה הנרייט מארי על ידי בעלה, המלך צ'ארלס. גם כף הנרייטה מריה, הנמצא במקום המפגש בין מפרץ ג'יימס ומפרץ הדסון בקנדה, נקרא על שמה של המלכה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרייט מארי, נסיכת צרפת אנרי הרביעי, מלך צרפת אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום שארל, דוכס ונדום
פרנסואז ד'אלנסון
ז'אן השלישית, מלכת נווארה אנרי השני, מלך נווארה
מרגריט ד'אנגולם
מארי דה מדיצ'י פרנצ'סקו הראשון, הדוכס הגדול של טוסקנה קוזימו הראשון, הדוכס הגדול של טוסקנה
לאונור די טולדו
יוהאנה, ארכידוכסית אוסטריה פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אנה, נסיכת הונגריה ובוהמיה