הנריק וייניאבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנריק וייניאבסקי

הֶנריק ויֶיניַאבסקיפולנית: Henryk Wieniawski;‏ 10 ביולי 183531 במרץ 1880) היה מלחין וכנר פולני ממוצא יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייניאבסקי נולד בעיר לובלין שבפולין הקונגרסאית להורים יהודים שהתנצרו. אמו הייתה פסנתרנית (ואחותו של הפסנתרן והמלחין אדוארד וולף (גר')), ועודדה אותו בנגינה בכינור. כבר בגיל צעיר נתגלה כישרונו ככנר. בגיל 8 נבחן והתקבל לקונסרבטואר של פריז. בגיל 13 סיים את לימודיו בקונסרבטואר והחל לתת קונצרטים בליווי אחיו הפסנתרן, יוזף (אנ').

בשנת 1860 נענה להזמנתו של אנטון רובינשטיין ועבר להתגורר בסנקט פטרבורג, בירת רוסיה, במשך 12 שנים. הוא שימש כמורה מבוקש בקונסבטוריון שנוסד על ידי רובינשטיין, והיה הכנר האישי של הצאר הרוסי (תוארו: "הסולן של הוד מלכותו הצאר"), עד 1872.

בשנת 1872 ערך יחד עם אנטון רובינשטיין מסע קונצרטים בעולם, שכלל גם את צפון אמריקה. ב-1875 חזר לבריסל למשרת פרופסור לכינור בקונסבטוריון, כממשיכו של הכנר המפורסם אנרי וייטאן. כעבור שנתיים המשיך את מסעות הקונצרטים שלו ברחבי אירופה למרות בריאותו הרופפת. באחד הקונצרטים שלו בברלין נתקף בכאבים ונאלץ להפסיק את הקונצרט. הכנר יוזף יואכים שהיה באולם קפץ לבמה, לקח מוייניאבסקי את הכינור והמשיך את הקונצרט לקול מחיאות הכפיים הנלהבות של הקהל על המחווה הספונטנית הזאת של ידידות אמיתית.

בפברואר 1880 חלה וייניאבסקי כאשר שהה באודסה במהלך מסע קונצרטים ברוסיה. פטרונית האמנים נדז'דה פון מק לקחה אותו אל ביתה ודאגה לו לטיפול רפואי, אך כעבור שבועות אחדים, ב-31 במרץ, נפטר וייניאבסקי מהתקף לב במוסקבה ונקבר בוורשה.

בשנת 1935, במלאת מאה שנה להולדתו, נערכה בוורשה תחרות הכינור הבינלאומית ע"ש הנריק וייניאבסקי (אנ') לכנרים צעירים (עד גיל 30). התחרות השנייה נערכה ב-1952 בפוזנן, ומאז היא מתקיימת שם מדי כחמש שנים.
לכבוד התחרויות השנייה והשלישית הונפקו בפולין בולים לכבודו, במסגרת הנושא "יהודים ויהדות".‏[1]

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייניאבסקי חיבר את כל יצירותיו לכינור הן בליווי פסנתר והן בליווי תזמורת.
הוא חיבר 2 קונצ'רטי לכינור ותזמורת:

  • קונצ'רטו מס' 1 לכינור ותזמורת בפה דיאז מינור, אופוס 14.
  • קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 2 ברה מינור, אופוס 22.

שאר יצירותיו הן קטעים קצרים לכינור בליווי פסנתר או תזמורת. מתוכם מפורסמים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Maciej Jabłoński and Danuta Jasińska (eds.), Henryk Wieniawski: Composer and Virtuoso in the Musical Culture of the XIX and XX Centuries, Poznań: Rhytmos, for The Henryk Wieniawski Musical Society, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]