הנריק לארסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנריק לארסון
Henrik Larsson in Jan 2014.jpg

הנריק לארסון, 2014
מידע אישי
שם מלא אדוארד הנריק "הנקה" לארסון
תאריך לידה 20 בספטמבר 1971 (בן 43)
מקום לידה הלסינגבורג שבשבדיה
מאמן כדורגל
גובה 1.77 מטר
עמדה חלוץ חוד
מועדוני נוער
1977 - 1988 הגאבורג
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1988 - 1992
1992 - 1993
1993 - 1997
1997 - 2004
2004 - 2006
2006 - 2009
2007
2012
2013
סה"כ
הגאבורג
הלסינגבורג
פיינורד
סלטיק
ברצלונה
הלסינגבורג
מנצ'סטר יונייטד
רה
הגאבורג
74 (23)
52 (48)
101 (26)
221 (174)
40 (13)
84 (38)
7 (1)
1 (0)
1 (0)
575 (325)
נבחרת לאומית כשחקן**
1993 - 2009 שבדיה 106 (37)
קבוצות כמאמן
2009-2012
2013
2014
2014 -
לאנדסקרונה
הוגאבורגס (עוזר מאמן)
פולקנברגס
הלסינגבורג

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

אדוארד הנריק "הנקה" לארסון (שבדית: Edvard Henrik "Henke" Larsson; נולד ב-20 בספטמבר 1971 בהלסינגבורג, שבדיה), הידוע כהנריק לארסון, הוא כדורגלן-עבר שבדי ששיחק בעמדת החלוץ ומאמן קבוצת הלסינגבורג.

לארסון החל את הקריירה שלו בהגאבורג (Högaborgs BK) בגיל 17. הוא שיחק בקבוצות השבדיות הגאבורג והלסינגבורג, ובפיינורד ההולנדית, לפני שהוחתם על ידי סלטיק הסקוטית ביולי 1997 תמורת 650,000 ליש"ט.

לארסון כבש 242 שערים בסלטיק, ב-315 משחקים, ובשנת 2001 הוא היה מלך השערים של אירופה. ב-2004, במסגרת פרסי היובל של אופ"א, הוא זכה בתואר כדורגלן הזהב של שבדיה - השחקן השבדי הטוב ביותר ב-50 השנים האחרונות. משחקו הטוב בסלטיק היה בגמר גביע אופ"א 2003 בו כבש את שני השערים בהפסד 3-2 לפורטו. לאחר 7 שנים מוצלחות בסלטיק בגלאזגו, סקוטלנד, בהן בין השאר שיתף פעולה עם אייל ברקוביץ', חתם לארסון על חוזה עם הקבוצה הספרדית ברצלונה בסוף עונת 2003/2004.

בשנת 2006 שיחק בגמר ליגת האלופות במדי ברצלונה. הוא עלה כמחליף ובישל את שני השערים, הראשון לסמואל אטו, השני לז'וליאנו בלטי. זה היה הגביע המשמעותי ביותר בו זכה. לאחר עונה זו שב לארסון להלסינגבורג, הקבוצה בה שיחק בצעירותו.

בשנת 2007 הושאל מהלסינגבורג למנצ'סטר יונייטד האנגלית, וכבר במשחקו הראשון בקבוצה כבש בניצחון 2:1 על אסטון וילה בגביע.

במהלך משחק של הלסינגבורג נכנס לארסון כמחליף, ובסיומו של המשחק הודיע על פרישתו הרשמית מכדורגל.

אימן בין השנים 2009-2012 את לאנדסקרונה, ובשנת 2013 היה עוזר מאמן בקבוצת הוגאבורגס לתקופה קצרה. בשנת 2014 אימן את קבוצת פולקנברגס ובהמשך השנה עבר לאמן את קבוצת הלסינגבורג.

לארסון נשוי ולו שני ילדים.

בנבחרת שבדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללארסון יש רקורד בינלאומי של 33 שערים ב-83 משחקים, שבהם שיחק רבות בקישור או בכנף. הוא תמיד בלט בטורנירים בינלאומיים והבקיע בשני גביעי עולם (מונדיאל 1994, בו שבדיה הגיעה למקום השלישי, ובמונדיאל 2002) ובשתי אליפויות אירופה (יורו 2000 ויורו 2004).

לארסון פרש מנבחרת שבדיה בכדורגל ב-2002, אולם חזר כדי לעזור לנבחרת ביורו 2004 בפורטוגל, שם הצליחה להגיע לרבע הגמר, בו הפסידה להולנד בפנדלים. הוא פרש פעם נוספת ממשחק במדי הנבחרת ב-13 ביולי 2006, לאחר מונדיאל 2006. בעת זמנו בהלסינגבורג, נכלל לארסון בסגל הנבחרת ליורו 2008[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, סיידורף פרש מנבחרת הולנד, ואן באסטן בהלם, באתר ynet‏, 13 במאי 2008.


‏נבחרת שבדיה‏ - מונדיאל 1994 (מקום שלישי)

1 ראבלי | 2 ר. נילסון | 3 פ. אנדרסון | 4 ביורקלונד | 5 ליונג | 6 שוורץ | 7 לארסון | 8 אינגסון | 9 ת'רן | 10 דאלין | 11 ברולין | 12 אריקסון | 13 מ. נילסון | 14 קמארק | 15 לוצ'יץ' | 16 לימפאר | 17 רן | 18 מילד | 19 ק. אנדרסון | 20 ארלינגמארק | 21 בלומקוויסט | 22 הדמן | מאמן: סוונסון

Flag of Sweden.svg
‏נבחרת שבדיה‏ - מונדיאל 2002

1 הדמן | 2 מלברג | 3 פ. אנדרסון | 4 מיאלבי | 5 מיכאל סוונסון | 6 לינדרות' | 7 אלכסנדרסון | 8 א. סוונסון | 9 ליונברג | 10 אלבאק | 11 לארסון | 12 קילסטט | 13 אנטונליוס | 14 אדמן | 15 אנדריאס יאקובסון | 16 לוצ'יץ' | 17 מגנוס סוונסון | 18 ג'ונסון | 19 פארנרוד | 20  ד. אנדרסון | 21 איברהימוביץ' | 22 א. אנדרסון | 23 איסקסון | מאמן: לאגרבק וסודרברג

Flag of Sweden.svg
‏נבחרת שבדיה‏ - מונדיאל 2006

1 איסקסון | 2 נילסון | 3 מלברג | 4 לוצ'יץ' | 5 אדמן | 6 לינדרות' | 7 אלכסנדרסון | 8 א. סוונסון | 9 ליונברג | 10 איברהימוביץ' | 11 לארסון | 12 אלוובאג' | 13 הנסון | 14 סטנמן | 15 ק. סוונסון | 16 קאלסטרום | 17 אלמנדר | 18 ג'ונסון | 19 אנדרסון | 20 אלבאק | 21 וילהלמסון | 22 רוזנברג | 23 שעבאן | מאמן: לאגרבק

Flag of Sweden.svg
כדורגלני הזהב של אופ"א

פרוהסקה (אוסטריה)  •  בלוחין (אוקראינה)  •  בנישבסקי (אזרבייג'ן)  •  זוף (איטליה)  •  לוקין (איי פארו)  •  סיגורווינסון (איסלנד)  •  ג'יילס (אירלנד)  •  פאנו (אלבניה)  •  מור (אנגליה)  •  קולדו (אנדורה)  •  פום (אסטוניה)  •  חובניסיאן (ארמניה)  •  סטויצ'קוב (בולגריה)  •  סושיץ' (בוסניה והרצגובינה)  •  אלייניקוב (בלארוס)  •  ון הימסט (בלגיה)  •  חורצילווה (גאורגיה)  •  ואלטר (גרמניה)  •  לאודרופ (דנמרק)  •  קרויף (הולנד)  •  פושקש (הונגריה)  •  צ'ארלס (וויילס)  •  שוקור (טורקיה)  •  חציפנאגיס (יוון)  •  שפיגלר (ישראל)  •  פילו (לוקסמבורג)  •  סטרקובס (לטביה)  •  נרבקובאס (ליטא)  •  האסלר (ליכטנשטיין)  •  סבאנו (מולדובה)  •  בוסוטיל (מלטה)  •  פאנצ'ב (מקדוניה)  •  בראטסט (נורבגיה)  •  אובלק (סלובניה)  •  פופלוהאר (סלובקיה)  •  בוניני (סן מרינו)  •  די סטפנו (ספרד)  •  לאו (סקוטלנד)  •  דז'אג'יץ' (סרביה ומונטנגרו)  •  לובנסקי (פולין)  •  אוסביו (פורטוגל)  •  ליטמאנן (פינלנד)  •  מסופוסט (צ'כיה)  •  בסט (צפון אירלנד)  •  פונטיין (צרפת)  •  קבוצ'קין (קזחסטן)  •  קאיאפאס (קפריסין)  •  שוקר (קרואטיה)  •  חאג'י (רומניה)  •  יאשין (רוסיה)  •  לארסון (שבדיה)  •  שפויזאט (שווייץ)

זוכי נעל הזהב האירופית

1968: אוסביו | 1969: צ'קוב | 1970: מילר | 1971: סקובלאר | 1972: מילר | 1973: אוסביו | 1974: יזלדה | 1975: גיורגסקו | 1976: קאיפס | 1977: גיורגסקו | 1978: קרנקל | 1979: קיסט | 1980: ואנדנברג | 1981: סלאבקוב | 1982: קיאפט | 1983: גומז | 1984: ראש | 1985: גומז | 1986: ואן באסטן | 1987: קמטארו/פולסטר | 1988: קולאק | 1989: מתיוט | 1990: סאנצ'ס/סטויצ'קוב | 1991: פנסב | 1992: מקויסט | 1993: מקויסט | 1994: טיילור | 1995: אבטיסיין | 1996: אנדלאדזה | 1997: רונאלדו | 1998: מכלס | 1999: ג'רדל | 2000: פיליפס | 2001: לארסון | 2002: ג'רדל | 2003: מקאיי | 2004: הנרי | 2005: הנרי/פורלאן | 2006: טוני | 2007: טוטי | 2008: כ. רונאלדו | 2009: פורלאן | 2010: מסי| 2011: כ. רונאלדו | 2012: מסי | 2013: כ. רונאלדו/סוארס

Soccerball.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כדורגל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.