הנריק שרינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Szeryng.jpg

הנריק שרינג (Henryk Szeryng;‏ 22 בספטמבר 1918 - 8 במרץ 1988) היה כנר יהודי-פולני, שהיגר למקסיקו והיה לאזרח המדינה.

שרינג נולד בז'לאזובה וולה בפולין, שם החל בלימודיו. בהמשך למד בברלין אצל קרל פלש. הופעת הסולו הראשונה שלו הייתה בשנת 1933, בנגינת הקונצ'רטו לכינור של יוהנס ברהמס. משנת 1933 עד 1938 למד קומפוזיציה בפריז, אצל נדיה בולאנז'ה ובשנות מלחמת העולם השנייה עבד כמתורגמן ופרשן מטעם ממשלת פולין הגולה (שרינג שלט בשבע שפות) וניגן בקונצרטים לפני חיילי בעלות הברית בכל רחבי העולם. באחד הקונצרטים האלה במקסיקו סיטי קיבל הצעה לקבל עליו את מחלקת כלי הקשת באוניברסיטה המקומית. הוא נענה להצעה ובשנת 1946 קיבל אזרחות מקסיקנית.

בשנים הבאות התמקד שרינג בהוראה, לפני שחידש את קריירת הקונצרטים שלו בשנת 1954. הופעתו הראשונה בניו יורק קצרה שבחים רבים ומאז עד סוף חייו הרבה במסעות קונצרטים. הוא מת בקאסל, גרמניה.

גישתו למוזיקה נחשבת לשקולה, נטולת יומרות ועתירת כבוד למלחין. מורשתו המוזיקלית מציבה אותו בין גדולי הכנרים של המאה ה-20.

לשרינג הקלטות רבות, ביניהן שתיים של מכלול הסונאטות והפרטיטות לכינור מאת יוהאן סבסטיאן באך וכמה מן הסונאטות של בטהובן וברהמס, עם הפסנתרן ארתור רובינשטיין. שרינג עסק גם בהלחנה; יצירותיו כוללות מספר קונצ'רטי לכינור ויצירות מוזיקה קאמרית.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס גראמי לביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית: