הנרי אהרן שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטרן מטיף לביתא ישראל (1862).
קבוצת בני הערובה באתיופיה, עומדים משמאל לימין, שטרן ורוזנטל, בשורה האמצעית משמאל הורמוז רסאם

הנרי אהרן שטרןאנגלית: Henry Aaron Stern11 באפריל 1820 - 13 במאי 1885) מיסיונר נוצרי מטעם החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים שפעל בקרב יהדות ביתא ישראל שבאתיופיה.

שטרן נולד בעיירה אוטריצ'נבץ שבמדינת הסה-קסל (היום בגרמניה) למשפחה יהודית. בצעירותו התחנך בעיר פרנקפורט.

ב-1839 עבר שטרן ללונדון ושנה לאחר מכאן המיר את דתו לנצרות. ב-1844 נשלח לירושלים, קיבל את התואר דיקון מהבישוף מיכאל שלמה אלכסנדר והחל לעסוק במסעות מיסיון בעיראק, איראן, קורדיסטן ותימן.

ב-1860 הגיע לאתיופיה כדי להקים מיסיון בקרב ביתא ישראל, במהלך הטפותיו תקף את מנהגיהם של יהודי אתיופיה לרבות הקרב קורבנות, מוסד הנזירות ומוסד הכהונה. את רוב מסעות המיסיון עשה בדמביה ששם פגש את מתנגדו החריף ביותר הנזיר אבא מהרי. ב-1860 עזב את אתיופיה לבריטניה והשאיר את מרטין פלאד כאחראי. ב-1863 חזר לאתיופיה והקים את מרכזו בג'נדה, זמן קצר לאחר מכאן נכלא יחד עם אירופאים אחרים במקדלה בפקודת הקיסר תוודרוס השני. ב-1868 שוחררו העצורים בידי המשלחת הצבאית הבריטית שהגיעה למדינה.

בערוב ימיו פעל כמיסיונר בקרב יהודי האיסט אנד של לונדון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]