הנרי בנדיקט סטיוארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנרי בנדיקט סטיוארט

הנרי בנדיקט סטיוארט (אנגלית: Henry Benedict Stuart;‏ 6 במרץ 1725 - 13 ביולי 1807) היה חשמן בכנסייה הקתולית והטוען היעקוביטי לכתר אנגליה, סקוטלנד ואירלנד.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי נולד ברומא היכן שאביו ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט חי בגלות, ג'יימס היה בנו של ג'יימס השני, מלך אנגליה שהודח במהלך המהפכה המהוללת. ג'יימס ותומכיו לא קיבלו את הדחתו של אביו או העובדה שג'יימס נושל מסדר הירושה לכתר, לאחר מותו של ג'יימס השני בנו הוכר על ידי צרפת, מדינת האפיפיור ועוד מספר מדינות קתוליות כמלך החוקי של אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. כבנו הצעיר של המונרך האנגלי הנרי קיבל את התואר דוכס יורק.

כאשר אחיו צ'ארלס אדוארד סטיוארט פלש לסקוטלנד ב-1745 בניסיון להחזיר את הכתר לבית סטיוארט נסע הנרי לצרפת על מנת לשדל את לואי החמישה עשר, מלך צרפת להעניק את תמיכתו למאמץ הרסטורציה של בית סטיוארט. בסופו של דבר, למרות מספר הצלחות, צ'ארלס הובס בסקוטלנד ונאלץ להימלט לצרפת.

לאחר הכישלון היעקוביטי אבדה כל תקווה ריאלית לחזרתו של בית סטיוארט לשלטון. הנרי החליט להצטרף לשורות הכנסייה הקתולית כחשמן למרות רוחו של אחיו צ'ארלס שראה את הצעד הזה כמחליש עוד יותר את מעמדו שלו באנגליה הפרוטסטנטית, בנוסף לכך כמה מתומכיו של צ'ארלס האשימו את הנרי בכך שלא עשה מספיק כדי שהצי הצרפתי יבוא לעזרתו של אחיו במהלך המרד.

הנרי מונה לחשמן ב-1747 ותודות למעמדו החדש בכנסייה הצליח להתעשר במידה רבה ולקנות לעצמו השפעה פוליטית גדולה בתוך הכנסייה. בתוך הכנסייה היה ידוע כחשמן יורק.

כאשר נפטר אחיו ב-31 בינואר 1788 הוא הפך לטוען לכתר והיה ידוע כקרב תומכיו כהנרי התשיעי מאנגליה והנרי הראשון מסקוטלנד. בניגוד לאביו ולאחיו הוא לא עשה שום ניסיון פעיל להשיב לעצמו את הכתר. לאחר שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות המהפכה הצרפתית, הוא הסכים לקבל קצבה חודשים של 4,000 פאונד מג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת. הבריטים הציגו את הצעד הזה כמעשה של נדיבות ופיוס בין בית סטיוארט לבית הנובר אולם הנרי ותומכיו ראו בכך לא יותר מהחזרת הנדוניה של סבתו מרי ממודנה.

הנרי היה הנצר האחרון לבית סטיוארט ופטירתו ב-1807 הביאה את הקץ על משפחת המלוכה הזאת.