הנרי סטאפורד, הדוכס השני מבקינגהאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנרי סטאפורד, תחריט מהמאה ה-18

הנרי סטאפורד, הדוכס השני מבקינגהאםאנגלית: Henry Stafford, 2nd Duke of Buckingham;‏ 4 בספטמבר 1455 - 2 בנובמבר 1483), אביר הבירית היה איש מפתח בעליית ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה לשלטון. בין היתר הוא מהווה נאשם מרכזי ברצח הנסיכים שבמצודה. בסוף ימיו הוביל מרד כנגד המלך והוצא להורג.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו הייתה מרגרט ביופורט, דרך קשרי הנישואין במשפחתה היה קשור הן לבית לנקסטר והן לבית טיודור. אביו היה האמפרי סטאפורד, רוזן סטאפורד, שנטל חלק במלחמת השושנים לצד בית לנקסטר. הוא נהרג כאשר הנרי סטאפורד היה בן שלוש. לפיכך גדל הילד תחת השגחת סבו, האמפרי סטאפורד, הדוכס הראשון מבקינגהאם, אציל בחצר המלך, שנהרג שנתיים מאוחר יותר. הנרי הוכרז כדוכס מבקינגהאם ונלקח לגדול כבן-חסותה של אליזבת וודוויל, מלכתו ורעייתו של אדוארד הרביעי, מלך אנגליה. הנרי נשא לאשה את אחותה, קתרין וודוויל אך לא מרצון. מה שהוביל את הנרי לרקום מזימות על אליזבת.

עם מותו של אדוארד הרביעי ב-1483, צידד הנרי בטענתו של ריצ'רד דוכס גלוסטר (לימים המלך ריצ'רד השלישי), אחי-המלך המנוח אדוארד הרביעי, להיות עוצר יורש-העצר הילד אדוארד החמישי, בניגוד לדעת בני משפחת וודוויל. הנרי היה זה שעצר את שיירת אדוארד החמישי ואחיו בן התשע, ריצ'רד, דוכס יורק בדרכם מטירת לדלו ללונדון באפריל 1483 והובילם למצודת לונדון, עד להכתרה הרשמית.

אולם, במקום הכתרה רשמית הוביל ריצ'רד החלטה בפרלמנט הבריטי לפיה היה יורש העצר ממזר. ההחלטה, שהתקבלה ב-25 ביוני 1483 הכריזה במקביל על ריצ'רד השלישי כעל מלך אנגליה. הנסיכים, אדוארד וריצ'רד לא נראו עוד. לפי מסמך שהתגלה ב-1980 באוסף מוזיאון אשמוליאן הנסיכים נרצחו במצודת לונדון "על ידי ה-vise של הדוכס מבקינגהאם". לפי הכתוב לא ברור לגמרי מה כוונת התיבה vise, האם הכוונה ל"advice" (עצה) או "devise" (מכשיר), כך או כך קושר הכתוב את הנרי מבקינגהאם לביצוע מעשה הרצח‏[1].

זמן קצר לאחר מכן ניצב בקינגהאם בראש מרד נגד ריצ'רד השלישי ובעד החזרת הנרי טיודור (אחיינו של הנרי דרך שושלת אמו) מגלותו על מנת שיתפוס את השלטון. ריצ'רד גילה את כוונת המרד ובמקביל נקלעה ספינתו של הנרי טיודור לסערה ונאלצה לשוב לבריטני. הנרי סטאפורד ניסה להמלט אך נלכד, נשפט בעוון בגידה חמורה וראשו נערף בעיר סולסברי ב-2 בנובמבר 1483.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Harris, Barbara (1986). Edward Stafford: Third Duke of Buckingham, 1478-1521. Stanford University Press. ISBN 0-8047-1316-2.
  • Rawcliffe, Carole. The Staffords, Earls of Stafford and Dukes of Buckingham 1394–1521. Cambridge University Press, 1978.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אתר שושלת סטאפורד, ליד Henry STAFFORD (2° D. Buckingham) וכן : Firth Green, Richard (July 1981). "Historical Notes of a London Citizen, 1483-1488". The English Historical Review 96: 585–590 גרסה מקוונת למנויים