הנרי פיץ' רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"נמוגה לאיטה" ("Fading Away")‏, 1858

הנרי פיץ' רובינסוןאנגלית: Henry Peach Robinson;‏ 7 ביולי 183021 בפברואר 1901) היה צלם פיקטוריאליסט אנגלי, שנודע בעיקר בזכות סגנון ההדפסה שלו - שילוב סרטי נגטיב רבים ליצירת דימוי יחיד (Combination Printing), שיטה אותה למד מהצלם אוסקר גוסטב ריילנדר‏‏‏[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי פיץ' רובינסון נולד בעיירה לדלאו (Ludlow) במחוז שרופשייר (Shropshire) שבמערב מרכזה של אנגליה. הוא היה הבוגר מבין ארבעה אחים להוריו, ג'ון ואליזה רובינסון. בצעירותו למד רישום וציור, ובשנת 1851 החל לצלם. חמש שנים מאוחר יותר, לאחר שפגש בצלם והרופא יו ולש דיאמונד (Hugh Welch Diamond), החליט רובינסון להקדיש עצמו למדיום הצילום. באותה שנה (1856), פתח סטודיו לצילום מסחרי בעיירה למינגטון (Leamington) והקים, יחד עם הצלם ריילנדר את "אגודת הצילום של ברמינהם" (Birmingham Photographic Society).

בשנת 1864, בגיל 34, אולץ רובינסון לוותר על עבודתו בסטודיו שלו, בשל בעיית בריאות שנגרמה מהכימיקלים שקשורים בצילום. לאחר מכן, החל להתנסות בשיטת ההדפסה המזוהה איתו עד היום, "הדפס המשולב" (Combination Printing). בשנת 1868 פתח סטודיו נוסף בטאנברידג' וולס (Tunbridge Wells) - עיר במערב קנט - בשותפות עם נלסון קינג שריל (Nelson King Cherrill), וב-1870 התמנה לסגן המנהל של "אגודת הצילום המלכותית" (Royal Photographic Society), שם פעל נחרצות למען הכרה ממסדית בצילום כמדיום אמנותי רציני.

ב-1875 שותפותו עם שריל הופסקה, אך רובינסון המשיך בעסקיו עד לפרישתו בשנת 1888. ב-1891 התפטר מ"אגודת הצילום המלכותית" בגלל סכסוכים פנימיים ועבר ל"אחוות הטבעת" -Linked Ring society, בה הוא היה פעיל עד 1900, כשקיבל תואר כבוד מאגודת הצילום המלכותית.

רובינסון נפטר בשנת 1901 בטאנברידג' וולס.‏‏‏[2]

על עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום פיקטוריאליסטי של "כיפה אדומה" - הנרי פיץ' רובינסון (1858) Little Red Riding Hood Arrives at the Door of Her Grandmother's House.

רובינסון הוא אחד מהצלמים הבולטים של תקופתו. הוא נודע בזכות נסיונותיו ליצור קומפוזיציות אמנותיות בצילום אשר מבוססות על עקרונות של ציור אקדמי. שיטת ההדפסה שלו (שהייתה גורם מקדים לפוטומונטז') נרשמה לזכותו, למרות שהצלם אוסקר גוסטב ריילנדר (Oscar Gustave Rejlander) היה הראשון לבסס טכניקה זו של הצילום כבר בשנת 1857 - כשנה לפני רובינסון.

רובינסון כאמור, היה פיקטוריאליסט והושפע מתנועת הפרה-רפאליטים ומהתפיסות האסתטיות של ג'ון ראסקין. בתקופה הפרה-רפאליטית שלו הוא האמין שניתן, דרך הצילום, להשיג רגעים של משמעות על-זמנית - זאת גם דרך שימוש בתאור רקע ימי-ביניימי (בדומה לרעיונותיו של ראסקין). בכך הוא למעשה הקדים את ג'וליה מרגרט קמרון והסימבוליסטיים. לפי מכתביו, רובינסון, הושפע גם מהצייר האנגלי הרומנטי ויליאם טרנר ומהצייר הפרה-רפאליטי אדוארד ברן-ג'ונס.

על תצלומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלומו המפורסם ביותר, "נמוגה לאיטה" ("Fading Away") משנת 1858 נתפס כפופולרי ומורבידי כאחד. נושא התצלום - נערה גוססת בחברת משפחתה - גרם לרוח תזזית בדעת הקהל של המאה התשע-עשרה. היסטוריון האמנות באומונט ניוהול (Beaumont Newhall) כתב על כך:‏‏

Cquote2.svg

הנושא היכה בתדהמה את הציבור; התחושה הייתה שהיה זה טעם רע לתאר מראה כואב כל כך. למרות שביקורת מסוג זה לא נראית תקפה יותר, אל לנו לפטור אותה כרגשנות ויקטוריאנית. נושאים כאובים הרבה יותר צויירו בימים אלה. אך המראה נתפס ליטראלית משום שעצם העובדה שהיה זה תצלום, רמז על כך שהיה זה ייצוג בעל אמינות.‏[3]‏‏

Cquote3.svg

התצלום הורכב מחמישה נגטיבים שונים, אך הצליח ליצור אשליה כאילו נלקח בחשיפה אחת של לוח הצילום, זאת למרות הדחיסות הלא-טבעית של החלל שבין הנערה והקיר. כמו כן, יחד עם נושא התצלום, הסגנון הציורי של הפיקטוריאליזם היה כאן גורם משמעותי מבחינה אמנותית. הסימבוליזם פה מחוזק על ידי סידור הפירות במרכז והנוכחות הציורית הדרמטית של צורת ה-V של העננים‏‏ - צורה אשר נראית כמצביעה או מוליכה אל הנערה הגוססת.‏‏‏[4]

תצלום מפורסם נוסף שלו (המורכב על-פי אותה שיטת הדפסה) נקרא "העלמה משאלוט" ("The Lady of Shalott") משנת 1861, ומתאר גם הוא גיבורה גוססת. התצלום הוא אילוסטרציה לקטע משיר של אלפרד טניסון, בעל אותו שם‏‏‏[5] ולמעשה, מעלה טענה שצילום יכול לפרש שירה, או במילים אחרות, לתאר סיטואציות מדומיינות. גם תצלום זה ספג ביקורות. נטען שנושאו (והקשרו הפרה-רפאליטי) חרג מהגבולות ה"הולמים" של הצילום.

כך, לאחר שתי עבודות מעוררות מחלוקת, רובינסון ביקש לדבוק בתמות מוכרות יותר בסגנון "חיי זמננו" או "חיי היומיום", ז'אנר אנגלי שכיח לתקופה. למרות זאת הוא לא הפסיק להתעקש ולנסות ליצור צילום שיתקבל כאמנות. במשך חמישים השנים הבאות יצר רובינסון תצלומים שחיקו את ז'אנר הציור הבריטי (British genre painting) המתאר את חיי הכפר.‏‏‏[6].

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון כתב במהלך חייו תשעה ספרים ומעל מאה וחמישים מאמרים‏‏‏[7]ספרו, Pictorial Effect in Photography משנת 1869, נקרא רבות והפך לטקסט חשוב על צילום במהלך המאה התשע-עשרה‏‏[8]. בספר זה, רובינסון כותב על משנתו האסתטית בהתאם לגישה הפיקטוריאליסטית שלו. הספר מיועד בעיקר לצלמים מסחריים ובו קיים עידוד ליצירת דימויים נעימים דרך עקרונות של קומפוזיציה ושל תאורה מתחום האמנות הפלאסטית. רובינסון בין היתר, מבקש ללמד את הקורא ולספר על המיומנויות ההיכרחיות ועל הדרישות החשובות, לפי ראות עניו, שלהן צלם "טוב" צריך לשים לב על-מנת להיות מוכשר באמנותו. לדוגמה, על צלם "טוב" להימנע מנושאים שכיחים ומוכרים מדי. כך, אחת מהדרישות כלפי הצלם היא שירכוש את:

Cquote2.svg

היכולת לתפוס את כל היפה ואת הרשמים הציוריים שבחפצים וברקעים 'אשר אחרים מחמיצים מבלי לתת תשומת-לב'. הוא רוצה ללמד את המיומנות של ראיית הנושא המשמעותי מבחינה אמנותית ואת ראיית הדימוי האמנותי שנמצא בתוכו.‏‏‏[9]

Cquote3.svg

ספרים מוכרים נוספים שכתב הם: Picture Making by Photography משנת 1884, Photography as a Business משנת 1890, The Elements of a Pictorial Photograph משנת 1896‏‏‏[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Coleman, David, Henry Peach Robinson: Victorian Photographer, Harry Ransom Humanities Research Center, The University of Texas at Austin, Austin, Texas, 2001.
  • Harker, Margaret, Henry Peach Robinson: Master of Photographic Art, 1830–1901, Basil Blackwell, Oxford, UK, 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Marien, Mary Warner, Photography: A Cultural History, Pearson Education, Inc. New Jersey, 2006, p.91.‏
  2. ^ מתוך ויקיפדיה בשפה האנגלית.‏
  3. ^ מצוטט מתוך הערת שוליים:Keutel, Walter, "In Pursuit of Invisible Tracks: Photographs of a Dead Author", New German Critique, No. 50 (Spring - Summer, 1990), pp. 157-172, New German Critique, (URL: http://www.jstor.org/stable/488215), p.169.‏
  4. ^ ‏‏Marien, Ibid, p.91.‏
  5. ^ קטע מתורגם מהשיר "העלמה משאלוט" ניתן למצוא באתר "עתון 77", גיליון 322‏.
  6. ^ ‏Coleman, David, Encyclopedia of Nineteenth-Century Photography, Hannavy, John (Editor), Routledge, New-York, 2008, p. 1203.‏
  7. ^ ‏Coleman, Ibid, p.1203.‏
  8. ^ ‏Marien, Ibid, p.93‏
  9. ^ ‏Kemp, Wolfgang & Rheuban, Joyce, "Images of Decay: Photography in the Picturesque Tradition", October, Vol. 54, (Autumn, 1990), pp. 102-133, The MIT Press (URL: http://www.jstor.org/stable/778671), p.110. ‏
  10. ^ ‏Stevenson. Sara, Review of the book "Henry Peach Robinson, Master of Photographic Art, 1830-1901", The Burlington Magazine, Vol. 130, No. 1025 (Aug., 1988), The Burlington Magazine Publications, Ltd., p. 640‏