הנרי קוריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הנרי קוריאלצרפתית: Henri Curiel; ‏13 בספטמבר 1914 - 4 במאי 1978) היה פעיל שמאל יהודי-מצרי. הוא עמד בראש "התנועה הדמוקרטית לשחרור לאומי" במצרים עד שגורש בשנת 1950, ואחר כך סייע לחזית לשחרור לאומי באלג'יריה. בשנת 1978 נרצח בפריז וזהות רוצחיו לעולם לא פוענחה.

נולד בקהיר למשפחת קוריאל, משפחה יהודית ממוצא איטלקי. בן דודו היה אאוג'ניו קוריאל, פיזיקאי ופעיל אנטי-פשיסטי, שנרצח בשנת 1945. אחיו, ראול קוריאל, היה ארכאולוג שהתמחה בנומיסמטיקה.

בשנת 1943 הקים את התנועה הקומוניסטית "התנועה לשחרור לאומי", אשר בשנת 1947 הפכה ל"תנועה הדמוקרטית לשחרור לאומי". הוא נעצר פעמים רבות עקב פעילותו הפוליטית ובשנת 1950 אולץ להגר ממצרים על ידי שלטונו של המלך פארוק והתיישב בפריז, שם התרועע עם חוגי יהודים קומוניסטים.

בפריז הוא היה חלק מרשת ג'ינסון, אשר עזרה לתנועת "החזית לשחרור לאומי" באלג'יריה. הוא נעצר על ידי שירותי הביטחון הצרפתים בשנת 1960. הוא הקים את תנועת "סולידריות" (Solidarité) אשר תמכה בקבוצות אנטי-קולוניאליסטיות ברחבי העולם השלישי, בהם הקונגרס הלאומי האפריקני בדרום אפריקה.

בשנת 1976 יזם מפגשים בין ישראלים לבין פלסטינים (כאשר באותה תקופה נאסרו פגישות כאלה לפי החוק הישראלי) אשר נודעו אחר כך "שיחות פריז". נציגי אש"ף כללו את עיסאם סרטאווי, ובצד הישראלי היו חברי "אנשי המועצה לשלום ישראל-פלסטין" בהם אורי אבנרי, דניאל עמית ומתי פלד.

ביוני 1976 פורסמה כתבה במגזין הצרפתי Le Point שהאשימה את קוריאל בקשרים עם טרור ועם הק.ג.ב. הוא הושם במעצר בית אולם שוחרר כאשר החשדות נגדו הוסרו.

ב-4 במאי 1978 נרצח קוריאל בפריז. מספר ארגונים נחשדו ברצח, אולם לא נמצאו אשמים. הוא הובא למנוחות בבית הקברות פר לשז.

בנו הוא העיתונאי הצרפתי אלאין ג'רש.

לזכרו הוקמה "Henri Curiel Society" העוסקת בהנצחתו וקידום מורשתו.

בשנת 1982 יצא בעברית, בהוצאת מפרש ספרו של קוריאל, "על מזבח השלום". בספר ביוגרפיה, תיאור הרקע ההיסטורי לפועלו ודברים לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]