הנשיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הנשיקה" (1908-1907)

"הנשיקה" (ברומנית: Sărutul) הוא שמה של סדרת פסלים מאת קונסטנטין ברנקושי.

את הגרסה הראשונה לעבודה יצר ברנקושי בשנת 1907 או 1908, כשהוא חוצב לראשונה ישירות באבן. הפסל מצוי באוסף המוזיאון לאמנויות בקראיובה, רומניה. מפסל זה יצר ברנקושי שישה העתקים יצוקים מגבס. גרסה נוספת של הפסל נוצרה בשנת 1908.

גרסה שלישית של הפסל נוצרה בשנת 1909. על פי טרטיי פלאולוג הפסל נעשה כחלק מתכנון ל"מקדש אהבה", אותו ברנקושי תכנן להקים ביחד עם אמדאו מודיליאני. הפסל, אשר עוצב כעמוד, גולף "לזכרה של טניה, נערה מסכנה שמתה בגלל האהבה." ‏‏[1]. הפסל הוצב כמונומנט על גבי מצבה בבית הקברות מונפרנאס שבפריז.

גרסה רביעית משנת 1916‏‏[2] מצויה במוזיאון פילדלפיה לאמנות, תרומת זוג האספנים לואיז וולטר ארמברג (Louise and Walter Arenberg). זו היא גרסה בעלת פרופורציה מאורכות יותר, בגובה של 85.4 ס"מ ואף היא עשויה אבן גיר.

מוטיב "הנשיקה" קיבל צורת ביטוי חדשה במעבר מן הפיסול קטן הממדים אל גודל מונומנטלי. בשנת 1930 הציג ברנקושי בתערוכה בניו יורק "עמוד נשיקה" בגובה של 3 מטר, כחלק מפרויקט "מקדש האהבה".[3]. ביטוי מונומנטלי נוסף הוא "שער הנשיקה" בטרגו ז'יו שברומניה.

הפסל מציג את אקט הנשיקה כאקט של איחוד בין גבר לאישה. ברנקושי מעצב את הדמויות בפשטות, תוך הדגשת האבן ממנה הם מגולפים. הדמויות מגולפות מגוש אבן אחד המופרד בסימונים לשתי דמויות. הוא נמנע מיצירת מאפינים אינדיבידואלים לדמויות, כגון תווי פנים, ומעצב אותן בצורות גאומטריות, ברוח הפיסול הפרימיטיבי.

ברנקושי מדגיש את האיחוד על ידי הדמיון הצורני בין שתי הדמויות המחבקות זו את זו. הדמויות מנשקות זו את זו ובאקט זה הן מחוברות, ללא הפרדה, כחיבור פיזי - בחומר - ורוחני בין דמות הגבר לדמות האישה. שתי הדמויות מגולפות באופן דומה, וההבחנה וההבדל האנטומי בין הגבר לאישה מתבטא בשיער מסוגנן הארוך ובתאור בטן עגלגלה יותר לאישה. בנוסף, לכל דמות מסומנת חצי מן העין, אשר הופכת לתאור של עין שלמה בחיבורן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פלאולוג, טרטיי, שיחות עם ברנקוזי, הקיבוץ המאוחד, 2004, עמ' 62-63.‏
  2. ^ ‏על פי קטלוג אוסף פטסי וריימונד נאשר, המצטט מחקרים שונים, גרסה זו מתוארכת לשנת 1912. ראו: נאש, סטיבן א. (עורך), מאה שנות פיסול מודרני, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1989, עמ' 115. אתר האינטרנט של מוזאון פילדלפיה מציג תיארוך שלה לשנת 1916.‏
  3. ^ ‏פלאולוג, טרטיי, שיחות עם ברנקוזי, הקיבוץ המאוחד, 2004, עמ' 65, הערה מס' 66.‏