הסדר החדש
ערך זה עוסק בסדר העולמי שביקשה האידאולוגיה הנאצית לכונן. אם התכוונתם לתקופה של תמורות ביחסי הכוח העולמיים, ראו סדר עולמי חדש.
הסדר החדש (בגרמנית: Neue Ordnung) הוא כינויה של מערכת פוליטית, כלכלית וחברתית שהנאצים שאפו להקים באירופה, שהייתה מיועדת להחליף את הסדר הקיים. הסדר החדש מבוסס על האידאולוגיה הנאצית והרעיון של היטלר לבנות עולם חדש על פיה: להרוס את העולם ולבנות עולם חדש על הריסותיו. שני עקרונות של האידאולוגיה שבאים בסדר החדש הם מרחב המחיה (הגזע הארי) ותורת הגזע. כחלק מההשתלטות על מזרח אירופה, ראו הנאצים בעמים המזרח אירופיים עמים נחותים. בנוסף, האוכלוסייה היהודית הרבה בה, בעיקר בפולין, ומספר הקומוניסטים הרב בברית המועצות, הניעו את הנאצים ליישם את כל עיקרי הנאציזם על אדמת מזרח אירופה. הקמת הסדר החדש החלה כאשר מלחמת העולם השנייה כבר החלה, אך הוכרזה בפומבי על ידי אדולף היטלר בשנת 1941:
|
השנה 1941 תהיה, ואני משוכנע, השנה ההיסטורית של הסדר החדש הגדול באירופה. |
||
| – אדולף היטלר[1] | ||
תוכן עניינים |
עיקרי התוכנית [עריכה]
התוכנית הייתה לנצל את עמי מזרח אירופה לטובתה של גרמניה, כחלק מה"אריזציה" של האזור כולו.
בנוסף לניצול הפיזי של התושבים, הנאצים גם תיכננו לגרום להם ל"הדללות טבעית" ובכך להשמידם מבלי צורך במאמצים מיוחדים.
הקומוניסטים, אויבי הנאצים, היו צריכים להירצח בו במקום, עקב כך שהאידאולוגיה הקומוניסטית הייתה מנוגדת לחלוטין לאידאולוגיה הנאצית (הקומוניסטים דגלו בשוויון, ואילו הנאצים באי שוויון וניצול).
באשר ליהודים, הנאצים תיכננו לבצע את "הפתרון הסופי לשאלת היהודים באירופה" על ידי השמדת כל האוכלוסייה היהודית ברחבי היבשת.
ביצוע התוכנית [עריכה]
| ערך מורחב – השואה |
הנאצים ביצעו את תוכניתם על ידי ביצוע הדברים הבאים:
- כיבוש: גרמניה כובשת כמעט את כל אירופה חוץ מבריטניה, חלקים מרוסיה והמדינות הנייטרליות (שבדיה, ספרד, פורטוגל ושווייץ).
- חילוק אירופה למעמדות אדונים ועבדים על פי מספר סוגי מדינות.
- היטלר מחלק את שטחי הכיבוש. המעמד החוקי של שטחים שהפכו לשטחי סיפוח הוא כמו של כל אזרח בגרמניה ושטחים שמסופחים רשמית לגרמניה (אוסטריה, חבל הסודטים ומערב פולין).
- שלטון כיבוש גרמני ישיר. מי ששולט עליהם הוא הצבא הגרמני באופן ישיר. המדינות הן: נורבגיה, צפון צרפת ולאחר מכן המדינות הלטביות – ליטא, לטביה ואסטוניה.
- הסוג השלישי של מדינות הן מדינות תחת שלטון גרמני לא ישיר. דרום צרפת ודנמרק (כבושה אך עצמאית).
- מדינות עצמאיות ששיתפו פעולה מרצון עם גרמניה – הונגריה, פינלנד, בולגריה ורומניה.
- התיישבות וגרמניציה: היטלר מיישב במערב פולין – הוא מגרש תושבים מקומיים ומיישב במקומם גרמנים כדי לממש את העיקרון של מרחב המחיה. הוא לוקח פולנים מאזורים שלפי מהאידאולוגיה שלו אסור שיחיו בהם גזעים שאינם ארים ומבצע חילופי אוכלוסייה. באמצע 1941 הוא מיישב 200,000 גרמנים במערב פולין ובסוף 1943 ישבו במערב פולין כבר למעלה ממליון גרמנים. התוכנית דיברה על 100,000,000 גרמנים לאורך כמה דורות עם ריבוי טבעי, במערב בלבד.
- ניצול כלכלי: היטלר רוצה לנצל את המדינות הכבושות שלו. הוא מנצל אותן כלכלית בתחומים הבאים:
- משאבים טבעיים – אוצרות טבע, חומרי גלם ותוצרת חקלאית.
- משאבים כלכליים – יצירות אומנות, בתי חרושת ובנקים.
- משאבים אנושיים – כוח עבודה, עבודת כפייה, מחנות עבודה שהוא מעביד בהם עובדי כפייה בפרך בתנאים מאוד קשים תחת שמירה של פיקוח צבאי.
- המתות חסד: היטלר רוצח את כל מי שמהווה איום על הגזע הארי ופוגע בתוארו (חולי רוח, נכים, בעלי צרכים מיוחדים, החולים במחלות סופניות ותורשתיות, הומוסקסואלים). המתות החסד נגמרות ב-1941 בלחץ הכנסייה הגרמנית אך ממשיכות בסמוי.
- דיכוי וחיסול: לאורך המלחמה מדוכאים ומחוסלים מיליוני בני אדם. הדיכוי כולל גירוש, מעצרים, הרעבה, עבודות כפייה. מעבר לזה, יש רצח שיטתי של אוכלוסייה אזרחית (לא רק יהודית). העם היהודי והעם הצועני סבלו מהרצח במידה ניכרת משאר העמים.
- עם הפלישה לברית המועצות ביוני 1941, ניתנה פקודה לחסל את כל הקומיסרים (פקידי המפלגה הקומוניסטית) בארצות הכבושות.
- באשר ליהודים, הנאצים בודדו אותם בתחילה בגטאות, על פי פקודה של ריינהרד היידריך. מאוחר יותר (בתחילת 1942) החלו המישלוחים למחנות ההשמדה.
משתפי פעולה [עריכה]
בכל הארצות באירופה היו משתפי פעולה עם הנאצים. ישנן מספר סיבות לשיתוף הפעולה:
- אוכלוסיות או עמים שהאמינו בעקרונות האידאולוגיה הנאצית והחליטו לחבור להיטלר.
- אוכלוסיות או עמים שנכנעו למשטר הטוטליטרי של היטלר מפני שהאמינו שהוא בלתי מנוצח.
- אנשי ברית המועצות ששיתפו פעולה עם הנאצים מפני שהם רצו להיפטר מסטלין.
ראו גם [עריכה]
- הפתרון הסופי
- קארל האוסהופר, מפתח התאוריה של מרחב המחיה
- לבנסבורן
- סדר עולמי חדש
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מתוך נאומו של אדולף היטלר בהיכל הספורט של ברלין, 30 בינואר 1941