הסדר הקורינתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אקנתוס (קוציץ רך)

מקור ההשראה של כותרת העמוד הקורינתי המצויר בידי קלוד פרו

הסדר הקורינתי

הסדר הקורינתי הוא אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה. סדר זה התפתח משני הסדרים היווניים האחרים, הדורי והאיוני, והוא היה נפוץ במיוחד באדריכלות הרומית לעומת זו היוונית.

המאפיין הבולט ביותר בסגנון זה הוא כותרת העמודים הקישוטית העשוייה תבליטי עלים. העלים הם עלי צמח האקנתוס (Acanthus) וכך גם מכונים תבליטי האבן. את הכותרת הקורינתית המציא הפסל היווני קאלימאכוס. על פי האדריכל והסופר הרומי מרקוס ויטרוביוס פוליו, אשר תיעד את הסדרים הקלאסיים בספרו "De Architectura", האגדה מספרת כי מקור השראתו של קאלימכוס לכותרת היה סלסלת קש שהונחה על יד קברה של ילדה מעל שיח אקנתוס קטן. בסלסלה היו כמה מצעצועיה, והם כוסו בלבנה מלבנית על מנת להגן עליהם מפני הגשם. אילוסטרציה של מקור ההשראה צוירה על ידי הצרפתי קלוד פרו (בתמונה).

הדוגמה העתיקה ביותר לשימוש בעמודים קורינתיים נמצאת במקדש אפולו אפיקוריוס בבסאי שבארקדיה, שהושלם בשנת 420 לפנה"ס. המקדש נבנה אמנם על פי הסדרים האיוני והדורי, אך הופיע בו עמוד קורינתי אחד בודד במרכז אולמו המרכזי. ארכאולוגים משערים כי ייתכן שנבנה לראשונה כ"עמוד לדוגמה" בטרם ייעשה בו שימוש נרחב יותר. גם במקדשים היווניים שנבנו במאה השנים שלאחר מכן נעשה שימוש בעמודים קורינתיים, בעיקר בפנים המבנה. שימוש נרחב יותר בסדר הקורינתי בשלמותו נעשה בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית. הרומאים אף פיתחו סדר משולב (Composite order) אשר משלב את עלי האקנתוס הקורינתיים עם הוולוטות של הכותרת האיונית.

הסדר הקורינתי עבר התפתחויות רבות בסגנונות אדריכלות אחרים באופן כזה שרוב חוקרי האדרכילות מתארים אותם כאסתטיים הרבה פחות. ככל הנראה, לאחר התפוררות האימפריה הרומית הלכה לאיבוד אוּ‏מנות ייצור הכותרות הקורינתיות, ובדוגמאות שניתן למצוא כבר באדריכלות הביזנטית, נבנו עמודים המנסים לחקות את הכותרת הקורינתית ללא הצלחה להגיע לשלמות. אדריכלי הרנסאנס באיטליה גילו מחדש את הסגנון הקורינתי ושחזרו את השימוש בו. הסגנון היה פופולרי במיוחד גם במבנים נאו-קלאסיציסטיים ובאדריכלות האמריקאית במאה ה-19 בפרט.