הסובייט העליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסובייט העליון (רוסית: Верховный Совет) היה הפרלמנט של ברית המועצות. הוא היה אחראי על אישור חוקים, אישור מינוי שופטי בית המשפט העליון ואישור התקציב.

הסובייט העליון הוקם ב-1938, עם כינון "חוקת סטלין". לפניו נקראה הרשות המחוקקת הוועד הפועל המרכזירוסית: Центральный Исполнительный Комитет, או בקיצור: ЦИК), וגוף זה פעל בין השנים 1922-‏1938.

הסובייט העליון בחר נשיאות (פרזידיום). הפרזידיום היה מורכב מיו"ר, 15 סגנים (אחד מכל אחת מהרפובליקות של האיחוד), מזכיר ועשרים חברים. הפרזידיום היה אחראי על כל הפעילויות של הסובייט העליון. היושב ראש של הנשיאות (פרזידיום) היה למעשה נשיא ברית המועצות/ראש המדינה. תפקידיו היו בעיקר טקסיים אך למרות זאת היה זה תפקיד מפתח. התפקיד החשוב ביותר היה מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית. כדי לבסס/לחזק את כוחו והשפעתו של המזכ"ל הוא היה נוהג לבחור לשמש בעוד תפקיד כאשר הבחירה הייתה בין יו"ר נשיאות הסובייט העליון (ראש המדינה) או יו"ר מועצת השרים (ראש הממשלה). סטלין וחרושצ'וב בחרו בנוסף לתפקיד המזכ"ל לשמש כראשי ממשלה בעוד שברז'נייב, אנדרופוב וצ'רניינקו שימשו כיו"ר נשיאות הסובייט העליון.

הסובייט העליון היה מורכב משני בתים: הבית העליון - סובייט האיחוד והבית התחתון - סובייט הלאומים. בחירות לסובייט העליון התבצעו אחת ל-4 שנים. בפועל, הסובייט העליון היה "בובה" של המפלגה הקומוניסטית ואישר כל חוק/תקנה.

רשמית פוזר הסובייט העליון ב-26 בדצמבר 1991.

יושבי ראש של הסובייט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]