הסופה במזרח התיכון (2013)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תצלום לווין של המזרח התיכון מ־15 בדצמבר 2013, המראה את השלג הנרחב בסיום הסערה.

הסופה במזרח התיכון ב-2013, שכונתה בתקשורת העולמית סופת אלכסה, הייתה סופה שהתרחשה בין 10 ל-14 בדצמבר 2013 בחלקו המערבי של המזרח התיכון. הסופה, הנדירה בעוצמתה יחסית לאזור, לוותה במשקעים רבים ובטמפרטורות נמוכות באופן קיצוני. הסופה גרמה למספר הרוגים ולנזקים גדולים ברכוש במדינות האזור.

רקע וסקירה סינופטית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנימציה של מפלס H500 בין התאריכים 6–14 בדצמבר 2013. ניתן להבחין בעומק אפיק הרום שגלש מצפון
אנימציה של הטמפרטורות במפלסי 500, 700 ו־850 מ"ב במהלך שיא הסערה - 12–14 בדצמבר 2013
אנימציה של המערכת הקרקעית במהלך הסערה: 10-15 בדצמבר 2013

דצמבר הוא החודש הראשון מבין שלושת חודשי החורף. בישראל, אירועי גשם משמעותיים בחודש זה הם תופעה שכיחה יחסית. עם זאת, אירועי שלג בחודש זה שכיחים פחות (אירוע אחד ל־5–7 שנים בממוצע), ומתרכזים בדרך כלל לקראת סוף החודש, כאשר כמות השלג נמוכה יחסית, בהשוואה לאירועי שלג המתרחשים בחודשי ינואר ופברואר. כמות השלג המתועדת הגדולה ביותר בחודש זה בין שנות ה-50 של המאה ה-20 ל־2012 הייתה כ־30 סנטימטר בהר מירון ובהר כנען, וכ־7 סנטימטר בירושלים.[1] בישראל, ממוצע הטמפרטורות בחודש דצמבר גבוה מאשר בשני החודשים הבאים אחריו[2] וטמפרטורת מי הים התיכון בחופי ישראל (שהוא אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על אקלים ארץ ישראל) גבוהה יותר בחודש זה מאשר בשלושת החודשים הבאים.[3]

סתיו 2013 היה יבש וחמים יחסית, ונמדדו בו כמויות משקעים זעומות.[4] מזג האוויר החמים יחסית המשיך גם בימים הראשונים של חודש דצמבר. בין 4 ל־8 בדצמבר עברה בישראל מערכת משקעים רדודה, שבה נמדדו כ־30–90 מ"מ גשם באזורי הארץ השונים.

המערכת שיצרה את הסופה נוצרה בעקבות שילוב של אפיק רום ו־2 שקעים ברומטריים (אזור הנמצא בתת-לחץ ביחס לסביבתו) שנוצרו תחתיו. אפיק רום קר במיוחד גלש לאזור הים התיכון מצפון והוביל לטמפרטורות נמוכות במיוחד בגובה הקרקע ובמפלסים ברומטריים שונים. אפיק הרום נשאר סטטי במקומו כ־4 ימים, החל מ־10 בדצמבר ועד 14 בדצמבר, בשל רכס ברומטרי חזק במערב אירופה, ובמהלך שהותו באזור נוצרו תחתיו שני שקעים ברומטריים, שנעו מאזור הים התיכון לאזור סוריה והובילו ליצירת עננות משקעים.

בשל מיקומו של השקע ומעברו בצפון ישראל, ומשטר הרוחות שנגזר ממיקום זה, התרכזו תחילה עיקר המשקעים (ובהתאמה, מרבית השלג שירד) באזור המרכז, ורק בשלב מאוחר יותר התפשטו לצפון. במהלך ערבו של יום רביעי 11 בדצמבר החלה ירידת שלגים והערמות באזור דרום הר חברון וגוש עציון, ובמהלך הלילה גם בירושלים. בבוקר יום חמישי 12 בדצמבר הוסיף לרדת שלג באזורים אלה, אך הוא נחלש במהלך היום. במהלך שעות הערב החלו שוב לרדת שלגים כבדים באזורים אלו, ובנוסף גם בשומרון. שלג באזור צפון ישראל החל לרדת באופן משמעותי בבוקר יום שישי ה־13 בדצמבר. במהלך יום זה והיום שלאחריו המשיכו לרדת שלגים כבדים באזורי הארץ הגבוהים בצפון והמרכז ושלג ירד גם בהר הנגב. בהרי הדרום לא ירד שלג.

הסערה התאפיינה בפרק זמן ארוך במיוחד שבו ירדו הטמפרטורות לערכים שמאפשרים ירידת שלג, לצד כמות משקעים גבוהה במיוחד, ובעקבות כך נמדדה הערמות שלג כבדה באזורים רבים.

לפי השערות שונות, כמות המשקעים העצומה (ובהתאם, גובה השלג שנערם) קשורה לפער טמפרטורות גדול שנוצר בין טמפרטורת מי הים התיכון שהיו גבוהות מהרגיל לעונה (עקב מיעוט מערכות משקעים בסתיו 2013 יחד עם אירוע חום חריג בסוף נובמבר 2013), ואף הביאו לאידוי מוגבר ולעלייה בשיעור הלחות באוויר, לבין טמפרטורות נמוכות במיוחד ברום, דבר שיצר חוסר יציבות אטמוספירי שסייע לפיתוחם של ענני משקעים.[5]

מבדיקת הרצות "ריאנליזיס המאה ה-20" מ-1871 ועד היום, וכן הריאנליזיס של NCEP מ-1948 ועד היום, לא נמצאה שום מערכת קיצונית יותר בחודש דצמבר. יתרה מזו - רוב המערכות (פרט לאלו של 1953 ו-1994) נמשכו זמן קצרצר, בדרך כלל 6–12 שעות. בסיס הנתונים לתקופות "עתיקות" במיוחד לפני 1948 מצומצם ביותר, וייתכן שהביא לשגיאות משמעותיות בתוצאות.[6]

מהלך הסופה ונזקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלג בגליל העליון מבט מכוון מעלות תרשיחא לצפון מזרח לכיוון הר מירון, 14 בדצמבר 2013
שני אנשים גוררים עגלת לחם ברחוב יפו בירושלים ב-12 בדצמבר 2013
שלג בנחלאות, 13 בדצמבר 2013
שלג באריאל, 17 בדצמבר 2013
כיכר מוצפת מים בשכונת נווה נוי בבאר שבע, לאחר סערת הגשמים העזה, דצמבר 2013
שלג בסמטאות העיר העתיקה בצפת שבוע לאחר הסופה ב-21 בדצמבר 2013
כלי רכב תקועים בכבישים ראשיים בירושלים במהלך הסופה

בישראל הסופה הכתה בעיקר בצפון הרחוק, במזרח ובמרכז כולל ירושלים ויהודה ושומרון. בחלקו המרכזי והדרומי של הנגב ובערבה, היא כמעט לא הורגשה. בכפר סבא ירדו 303 מ"מ גשם בארבעת ימי הסופה, ובאזורי הארץ הגבוהים: ברמת הגולן, אזור גוש עציון, אריאל, הר חברון, הרי ירושלים ובכללו ירושלים ויהודה ושומרון ירד שלג. השלג נערם בירושלים לגובה של למעלה מ-50 סנטימטרים ובשכונות הגבוהות אף 70 סנטימטרים, בקריית ארבע נערם השלג לגובה של 80 סנטימטרים, ביישוב הר ברכה נערם שלג לגובה 90 סנטימטרים, ובגוש עציון נמדדו 120 ס"מ של שלג.[7] מדידות גובה הערמות השלג שברו שיאי הערמות לאירועים קודמים בחודש דצמבר מאז 1879. גראופל (ברד רך) ירד בחלקים מגוש דן והשפלה. בהר הנגב לא ירד שלג משמעותי.

בעוד באזורי הארץ הנמוכים לא נרשמו נזקים משמעותיים מכמויות המשקעים (למעט הצפת מנהרת קו הרכבת למודיעין על ידי נחל שפירים, סגירת קטעים מנתיבי איילון וכביש 6 לזמן קצר עקב הצפה או חשש מהצפה, וסגירת כביש 90 עקב שיטפונות במדבר יהודה), נזקים כבדים אירעו באזורי הארץ הגבוהים. השלג הכבד הוביל במהרה לחסימת צירי תנועה עירוניים ובין-עירוניים בדרום הר חברון, גוש עציון וירושלים, ולאחר מכן גם בבנימין, השומרון, הגליל העליון והחרמון. המשך ירידת השלג ועומקו הובילה לקשיים משמעותיים בפתיחת צירי התנועה ליישובים הרריים מבודדים. כל כבישי הגישה לירושלים ממערב (כבישים 1, 443 ו-375) נחסמו החל מערב ה-13 בדצמבר.[8] מאות עד אלפי אנשים נלכדו ברכבם במבואות ירושלים, עקב חסימת הדרכים. חלק מאנשים אלו פונו למרכזי חירום שהוקמו במבשרת ציון, במחנה עופר ובבנייני האומה. גם לאחר סיומה של הסערה נשארו חלק מהכבישים חסומים למספר ימים, בשל ההערמות הכבדה. חסימת חלק מהכבישים על ידי ערמות השלג שפולסו לצידי הכבישים ועצים שהתמוטטו הובילה לעומסי תנועה כבדים בירושלים בשבוע שלאחר הסערה. קרח הצטבר בלילות על חלק מהכבישים שפולסו, והביא לתאונות דרכים עקב החלקה ולחסימת חלק מהכבישים בשעות הלילה.

בעקבות ההערמות הכבדה של השלג אירעו אירועים רבים של התמוטטות עצים על קווי חשמל עיליים, וקריעתם בעקבות כך, ובמספר רב של מקרים קרסו עמודי חשמל בשל הערמות השלג עליהם. הפסקות חשמל אירעו בעשרות אלפי בתי אב, ובחלקים נרחבים מירושלים, צפת, וישובים הרריים שונים באזור הר חברון, גוש עציון, הרי ירושלים, בנימין, שומרון והגליל העליון. צוותי התיקון של חברת החשמל נתקלו בקשיים בטיפול בתקלות עקב ריבוי התקלות, וקשיי גישה לנקודות רבות עקב גובה הערמות השלג ומכוניות שנתקעו בכבישים באזורים עירוניים, וחסמו את דרכי הגישה. מספר יישובים נותקו לפרקי זמן של מעל 72 שעות, ולחלקם ניתנה המלצה לעזוב את היישוב באופן זמני עקב העדר צפי קרוב להחזרת זרם החשמל. תושבים רבים ביישובים אלו נתקלו בקשיים ניכרים בחימום הבית בקור העז, עקב הפסקות החשמל והעדר אמצעי חימום חלופיים יעילים.

בחלק מהיישובים הושבתה מערכת אספקת המים עקב הפסקות החשמל וקפיאת המים בצינורות. במקומות רבים קרסה גם מערכת הטלפון הקווי בעקבות הפסקות חשמל וקריעת קווי טלפון עיליים, ובמספר מקומות גם מערכת התקשורת הסלולרית.

בפעם הראשונה זה שנים רבות צוותי החירום נזקקו לעזרתו של צה"ל, אשר שלח תגבורת באמצעות נגמ"שים של חיל הרפואה אשר היוו כוח פורץ לנזקקים בדרכים החסומות עקב השלג הרב.[9] במהלך ליל 14 בדצמבר, לאחר שנסתיימה הסופה, נמדדו בהר בנטל ברמת הגולן 13.6°C מתחת לאפס - עשירית מעלה יותר משיא כל הזמנים בארץ ישראל, שנמדד בפברואר 1950.[10] היישוב שנמדדה בו הטמפרטורה הנמוכה ביותר הוא קיבוץ מרום גולן ב-16 בדצמבר 2013 והיא 13.6°C מתחת ל-0.[11]

בישראל נספו ארבעה אנשים עקב אירועי הסופה: גבר בן 36 מראשון לציון שנפל מסולם בעת שעלה לגג ביתו כדי לתקן דליפה,[12] תינוק שנספה בעקבות שרפה שפרצה בחדרו מתנור חימום בלוד,[13] ושני צעירים מרהט שטבעו בנחל צאלים. בנוסף, מתחילת הסערה הגיעו לבתי החולים יותר מ-40 איש עקב הרעלת פחמן חד-חמצני (CO), בעקבות שימוש בתנורי חימום המופעלים בעץ או תוצרי נפט, ללא אוורור מספק.[14]

הסופה גרמה לנזקים ברכוש הנאמדים ביותר ממיליארד שקלים. בין היתר ניזוק בצורה קשה ענף החקלאות, שהנזקים בו נאמדים ביותר מ-100 מיליון שקלים.[15] ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, העריך שהנזק לירושלים הוא כ-290 מיליון ש"ח.[16]

שבוע לאחר הסופה עדיין נשארו במקומות רבים כמו העיר צפת וירושלים, שרידי שלג בכמויות ניכרות, ואפילו שבועיים לאחר הסופה נותרו שאריות קטנות יותר של שלג בירושלים ובצפון. בגוש עציון ואריאל נשאר שלג בכמויות קטנות ליותר מ-3 שבועות. במהלך הסופה ומשהתחיל השלג העז, פעלו ערוצי הטלוויזיה הראשיים במתכונת של גל פתוח ושידרו חדשות ברצף אודות הסופה.

הרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון נערם שלג רב ברמאללה, בבית לחם ובחברון וכ-60% מהתושבים באזור נותקו מרשת החשמל. ברצועת עזה פקדו גשמים רבים שגרמו לשיטפונות ולהצפות ברחובות. בצפון הרצועה הגיע גובה המים ליותר מחצי מטר והתושבים נאלצו לנווט דרכם ברחובות באמצעות סירות. צה"ל פתח את מעבר כרם שלום ופינה את תושבי אזור השיטפונות בסירות מנוע.[17][18] הרשות הפלסטינית העבירה באמצעות האו"ם בקשה לסיוע הומניטרי מישראל. ישראל העבירה לרשות ארבע משאבות "ייגר" כדי להתגבר על ההצפות.[19]

סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדיווחים, מזג אוויר כה קיצוני לא נראה בסוריה מאז שנת 1956, גל קור שרר בכל רחבי המדינה ואף ירד שלג במרבית השטחים הנמצאים בגובה 500 מטרים מעל פני הים ומעלה.[20] נציבות האו"ם לפליטים אישרה רכבת אווירית של סיוע הומניטרי שיצאה מעיראק ובה ארבעים טון מזון לעיר אל-חסכה שבצפון מזרח סוריה עבור עשרות אלפי תושבי האזור. במקור שיירת האו"ם הייתה אמורה לצאת ב-12 בדצמבר 2013 והתעכבה.[21]

המורדים בסוריה דיווחו כי אחד ממפקדי ארגון סוקור א-שאם קפא למוות בסופת שלגים שארעה במקום, גופתו נמצאה מוטלת קפואה ללא סימני אלימות.[22] כמו כן, 12 ילדים מתו מקור במחנות הפליטים בסוריה.[20]

בשכנתה של סוריה מצפון, טורקיה, חילקו הרשויות שמיכות ובגדים ל-200,000 פליטים סוריים ששהו במחנות הפליטים הסמוכים לגבול.[23]

לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלבנון ירד שלג באזורים הגבוהים מ-500 מטר מעל פני הים אך נערם רק באזורים שגובהם למעלה מ-600 מטר. בחלק מן האזורים ההרריים הגבוהים במדינה נרשמה טמפרטורה של כ-4°C מתחת לאפס. מרבית הכבישים בצפון לבנון נחסמו והתושבים עמלו כדי לפתוח את הצירים.[20]

צבא לבנון נקרא לתת מענה בעזרה ראשונה לפליטים הסוריים שבשטח לבנון בעוד שהאו"ם חילק דלק, שמיכות, תנורי חימום ומזון.[21]

ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלג בירדן הגיע עד להרי אדום ובעקבות הסופה מאות אנשים נלכדו בבתיהם או במכוניותיהם, הם חולצו לאחר מכן על ידי כוחות הצלה, תושבים רבים סבלו מהפסקות חשמל. בעקבות הסופה נסגר נמל התעופה הבינלאומי הגדול במדינה, נמל התעופה הבינלאומי עמאן-המלכה עאליה.[20] כבישים ראשיים רבים נחסמו מ-12 בדצמבר, בין היתר הכבישים לבירה עמאן והכבישים באזורים הצפוניים של הממלכה במחוז עג'לון. הכבישים פונו ב-15 בדצמבר רק בעקבות סיוע של צבא ירדן.[24][25] בהערכת מצב מיוחדת, שבה נכחו המלך עבדאללה (שאף הצטרף לצוות החילוץ בשטח), ראש הממשלה עבדאללה אנסור ושר הפנים חוסיין אל-מג'אלי, נקראו תושבים שלא לצאת מבתיהם והואץ הסיוע לאזורים מרוחקים בממלכה.[26] כמו כן, הוכרז על 15 בדצמבר כיום שבתון למוסדות החינוך, ופעילות משרדי הממשלה הופסקה למעט סיוע החירום בענייני הסופה.[27] ב-21 בדצמבר, בעקבות נזקי הסופה, קיבלה ירדן משלוח של 22 מפלסות שלג מאיחוד האמירויות.[28]

מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהיר, בירת מצרים, החל להיערם שלג על הקרקע ב-13 בדצמבר 2013, לראשונה מזה 112 שנים. שלג קל שלא נערם וגשמים עזים ירדו גם באלכסנדריה, העיר השנייה בגודלה במדינה. שלג נוסף נערם בצפון-מזרח חצי האי סיני.[29][30]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסופה במזרח התיכון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סקירה של השירות המטאורולוגי הישראלי, 10 בדצמבר 2013, ערב הסערה
  2. ^ סקירת ממוצעי טמפרטורות בתחנות מטאורלוגיות שונות ברחבי ישראל, השירות המטאורולוגי הישראלי
  3. ^ https://ims.gov.il/sites/default/files/novtemprain.pdf, סקירת ממוצעי טמפרטורות מי הים בישראל], אתר israelweather
  4. ^ סקירת חודש נובמבר 2013, אתר השירות המטאורולוגי הישראלי
  5. ^ אלכס דורון, החום הכבד הוביל לשלג. כך הגיעה אלינו הסופה הגדולה של המאה, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2013
  6. ^ באדיבות שלמה בר. פורסם בפורום מזג האוויר בתפוז
  7. ^ מתוך תחזית מזג האוויר בערוץ 2
  8. ^ מפת חסימות הכבישים המעודכנת, באתר ‏מאקו‏, 14 בדצמבר 2013
  9. ^ אמיר בוחבוט, יאיר אלטמן‏, 16 נגמ"שים ו-36 מפלסות: כך סייעו צה"ל והמשטרה בסערה, באתר וואלה!‏, 15 בדצמבר 2013
  10. ^ אתר למנויים בלבד עיריית ירושלים פרסמה את רשימת בתי הספר שייפתחו הבוקר, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2013
  11. ^ עיריית ירושלים פרסמה את רשימת בתי הספר שייפתחו הבוקר, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2013
  12. ^ ירון קלנר, גלעד מורג ושחר חי, קורבן הסופה: רצה לתקן דליפה ונהרג, באתר ynet, 13 בדצמבר 2013
  13. ^ גלעד מורג, לוד: תינוק נספה בשרפה בדירה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2013
  14. ^ עידו אפרתי, מאות מנפגעי הסופה הגיעו לבתי החולים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2013
  15. ^ ג'ון בן זקן, השווי הכלכלי של נזקי הסופה מוערך בכמיליארד שקל, אתר The Post, ‏15 בדצמבר 2013
  16. ^ ברקת: "על העיר ירושלים עבר 'מיני צונאמי'", באתר nrg‏, 1 בינואר 2014
  17. ^ צה"ל מסייע לתושבי הרשות הפלסטינית להתמודד עם הסופה.
  18. ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, רצועת עזה: אלפים פונו מבתיהם בעקבות הסופה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2013
  19. ^ אסף גבור ודליה מזורי, אלכסה באזור: סוריה מושלגת - עזה מוצפת, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2013
  20. ^ 1 2 3 4 יאיר אשכנזי, קיפאון במזרח התיכון || מלבנון ועד מצרים אומדים את נזקי הסופה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2013
  21. ^ 1 2 http://www.thenational.ae/world/middle-east/un-and-lebanese-army-offer-syrian-refugees-relief-as-cold-weather-bites#ixzz2nXhvxkhV
  22. ^ אלכסה באזור: סוריה מושלגת - עזה מוצפת באתר nrg
  23. ^ Wintry Storm Alexa Grips Middle East באתר Gulf Business
  24. ^ רועי קייס, איזה מלך: עבדאללה חילץ בשלג בירדן, באתר ynet, 14 בדצמבר 2013
  25. ^ Blizzard paralyses life in Jordan, to ease Sunday | The Jordan Times
  26. ^ King visits emergency room, calls for securing needs of people | The Jordan Times
  27. ^ Gov’t announces Sunday public holiday due to weather conditions | The Jordan Times
  28. ^ UAE donates snow-sweeping vehicles to Kingdom | The Jordan Times
  29. ^ לראשונה זה יותר ממאה שנה: קהיר מושלגת, באתר ynet, 13 בדצמבר 2013
  30. ^ לא רק ירושלים: שלג ראשון בקהיר זה 112 שנה, באתר וואלה!‏, 14 בדצמבר 2013