הסחת דעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תלמידה היושבת בכיתה ונראית מוסחת

הסחת דעת או מוסחות היא תופעה שבה הקשב של אדם או קבוצה מוסט מאובייקט הקשב הנבחר אל גורם מסיח.

גורמים להסחת דעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיפוף של עיפרון על מחברת יכול ליצור הסחת דעת חיצונית
הדעת יכולה להיות מוסחת על ידי גירויים חיצוניים שהבולטות שלהם מסבה את תשומת הלב

הסחת הדעת יכולה להיגרם ממקורות חיצוניים או פנימים כאחד. בין הגורמים להסחת דעת יכולים להיות קשיי ריכוז והנמכה ביכולת הקשב[1], חוסר עניין במושא הקשב או החידוש והאטרקטיביות של הגורם המסיח.

אחד המאפיינים של הפרעת קשב הוא נטייה מוגברת להסחת דעת‏[2]. בהתאם לכך, מוסחות רבה מעוררת חשד לקיומה של הפרעת קשב‏[3]. במקרה זה יש לפנות לאבחון הפרעת קשב על מנת לברר את המקור לקשיים.

השפעות של הסחת דעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להסחת דעת יכולות להיות השפעות שליליות או חיוביות, בהתאם למצב ולהקשר בו נמצא האדם. בהתאם לכך, ישנם מקרים בהם עולה הצורך להימנע מהסחת דעת ולצדם ישנם מקרים בהם עולה הצורך לעודד ואף ליצור הסחת דעת.

הימנעות מהסחת דעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לצמצם את כמות הסחות הדעת על ידי מעבר לסביבה שקטה יותר‏[4] שבה יש פחות גורמים מסיחים.

הקשב הסלקטיבי מאפשר למידע רלוונטי להנחות את ההתנהגות של האדם, תוך כדי צמצום ההשפעה של מידע מסיח או לא רלוונטי‏[5]. פעולה זו של הפניית הקשב לגירויים המתאימים בלבד מכונה "סינון" (Filtering)‏[6].

אימון מוחי הוא אחד הכלים שבאמצעותם ניתן לחזק את היכולת של האדם להימנע מהסחות דעת.

אנשים הנמצאים במצב של זרימה מדווחים על היעדר הסחת דעת‏[7].

יצירת הסחת דעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסקפיזם היא הסחת דעת נפשית המכוונת לבריחה ממצבים שנתפסים מלחיצים או לא נעימים במציאות היומיומית.

פעוטות בגילאי 3-6 חודשים כבר מסוגלים ליצור הסחת דעת עצמית מגירויים לא נעימים‏[8].

חלק מפעילות הליצנות רפואית מערבת יצירה של הסחת דעתם של החולים במהלך תהליכים רפואיים כואבים או מפחידים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסחת דעת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  2. ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?. מאתר פסיכולוגיה עברית
  3. ^ נופר ישי-קרין, (2005). אבחון פסיכולוגי בגיל הגן, בהתייחס לליקויי למידה והפרעת קשב. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
  4. ^ Connor, D. J. (2012). Helping Students with Disabilities Transition to College: 21 Tips for Students with LD and/or ADD/ADHD. TEACHING Exceptional Children, 44(5), 16-25.
  5. ^ Bavelier, D., Achtman, R. L., Mani, M., & Föcker, J. (2012). Neural bases of selective attention in action video game players. Vision research, 61, 132-143.‏
  6. ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
  7. ^ Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.‏
  8. ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.