הסיפור המופלא של בנג'מין באטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
Benjamin Button Poster Israel.jpg
כרזת הסרט בישראל
שם במקור: The Curious Case of Benjamin Button
בימוי: דייוויד פינצ'ר
הפקה: קיאן צ'פין, קתלין קנדי, ריי סטארק, פרנק מרשל
תסריט: אריק רות'
עריכה: קירק בקסטר, אנגוס וול
שחקנים ראשיים: בראד פיט, קייט בלאנשט
מוזיקה: אלכסנדר דספלה
צילום: קלאודיו מירנדה
הקרנת בכורה: ארצות הברית 25 בדצמבר 2008
ישראל 15 בינואר 2009
משך הקרנה: 166 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $150,000,000
הכנסות: $332,582,711
פרסים: 3 פרסי אוסקר
3 פרסי סאטורן
דף הסרט ב-IMDb

הסיפור המופלא של בנג'מין באטןאנגלית: The Curious Case of Benjamin Button) הוא סרט פנטזיה דרמטי אמריקאי משנת 2008 בבימויו של דייוויד פינצ'ר אשר מבוסס על סיפור קצר בעל אותו השם מאת סקוט פיצג'רלד משנת 1921. העלילה מספרת אודות אדם שנולד כזקן מבחינה פיזית, אך במקום להתבגר עוד יותר הוא הופך לצעיר. הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אוסקר וזכה בשלושה: על העיצוב האומנותי, האיפור והאפקטים החזותיים.

[עריכה] העלילה

דייזי (קייט בלאנשט), אישה זקנה אשר גוססת בבית חולים בניו אורלינס כשסופת הוריקן קתרינה מתקרבת. דייזי מספרת לבתה קרוליין (ג'וליה אורמונד) סיפור על שען עיוור בשם מר גאטו שיצר שעון לתחנת הרכבת של ניו אורלינס. לאחר קבלת הידיעה על מות בנו היחיד במלחמת העולם הראשונה, הוא המשיך לעבוד על השעון, אך עיצב אותו כך שינוע לאחור, בתקווה שזה יחזיר את אלו שמתו במלחמה וביניהם בנו. לאחר הסיפור, דייזי מבקשת מקרוליין לקרוא לה מתוך יומן המכיל תמונות וגלויות שנכתב על ידי בנג'מין באטן (בראד פיט).

ב-11 בנובמבר 1918, בדיוק כשאנשיה של ניו אורלינס חוגגים את סוף מלחמת העולם הראשונה, נולד תינוק זקן זערורי וגופו מעוות. אמו של התינוק מתה זמן קצר לאחר הלידה, ואביו, תומאס באטן (ג'ייסון פלמינג), נוטש אותו על מרפסת של בית אבות מקומי. קוויני (טראג'י פ. הנסון) ומר "טיזי", זוג העובד בבית האבות, מוצא את התינוק. קוויני, אשר אינה מסוגלת להרות, מחליטה לקחת את התינוק ולקרוא לו בנג'מין.

קוויני לוקחת את בנג'מין לשירותי הרפואה הנוצריים בכנסייה, שם לראשונה מצליח לקום מכיסא הגלגלים שלו. בשנת 1930, כשעדיין נראה כבן שבעים ושלוש, בנג'מין פוגש את דייזי בת השש, אשר סבתא שלה גרה בבית האבות. כשבנג'מין נהיה צעיר יותר הוא מתקבל לעבודה ברציפים של ניו אורלינס עם קפטן מייק (ג'ארד האריס). בנג'מין נפגש גם עם תומאס באטן, אשר אינו חושף כי הוא אביו של בנג'מין. בשנת 1936, בנג'מין עוזב את ניו אורלינס עם צוות ספינת הגרר בה עובד. בעצירת הספינה בעיר הנמל הרוסית מורמנסק, הוא מתחיל לנהל רומן עם אישה נשואה מבוגרת, אליזבת אבוט (טילדה סווינטון).

בעודם ברוסיה, צוות הספינה שומע על המתקפה על פרל הארבור. קפטן מייק והצוות מצרפים את הספינה לצי האמריקני ומצטרפים למלחמה. הם עובדים בזמן המלחמה וגוררים ספינות פגועות, אך אינם מרגישים כחלק מהמלחמה. עד שלילה אחד, כאשר הם גוררים סירה שנפגעה מטורפדו וטבעה, הם מותקפים על ידי צוללת יפנית ולבסוף מצליחים להטביע אותה. קפטן מייק נהרג ורק בנג'מין וחבר צוות נוסף שרדו את המתקפה.

בשנת 1945, בנג'מין חוזר לניו אורלינס ומגלה שדייזי בת העשרים ואחת הפכה לרקדנית מצליחה בניו יורק ומר טיזי מת. דרכיהם של בנג'מין ותומאס באטן מצטלבות שוב. תומאס הגוסס מגלה לבנג'מין שהוא אביו ומוריש לו את ביתו, מפעל הכפתורים שלו ושאר רכושו לפני שהוא מת.

בנג'מין מאוחר יותר נוסע לניו יורק כדי לפגוש את דייזי בהופעה, ומגלה שהיא התאהבה ברקדן. קריירת המחול של דייזי מסתיימת בשנת 1957 בפריז, כאשר היא נפגעת בתאונת דרכים אשר מרסקת את רגלה. כאשר בנג'מין הולך לראות אותה, דייזי נדהמת מהמראה הצעיר שלו. דייזי מתוסכלת מהפציעות שלה ומבקשת מבנג'מין להישאר מחוץ לחייה. בשנת 1962, דייזי חוזרת לניו אורלינס ומתאחדת עם בנג'מין. כעת ששניהם פיזית בגיל זהה, הם מתאהבים ועוברים לגור יחד.

קוויני מתה ודייזי נכנסת להריון. דייזי יולדת ילדה וקוראת לה קרוליין. בנג'מין מאמין שאינו יכול להיות דמות אב לבתו בשל הזדקנותו ההפוכה. הוא מוכר את רכושו שקיבל מאביו, משאיר את הרווחים לדייזי וקרוליין ונוסע להודו.

בנג'מין חוזר לדייזי בשנת 1980. כעת דייזי נשואה מחדש. דייזי מציגה את בנג'מין לבעלה וקרוליין כידיד ותיק של המשפחה. דייזי ובנג'מין נפגשים במלון בו לן בנג'מין שם חולקים את התשוקה שלהם אחד לשני, אך למרות זאת מחליטים להישאר בנפרד.

בשנת 1991, דייזי מקבלת שיחת טלפון מעובדים סוציאליים המודיעים לה שמצאו את בנג'מין שכעת בן שתים עשרה. העובדים הסוציאליים מאמינים כי הוא סובל משיטיון והוא לא זוכר את עברו. דייזי עוברת לגור בבית האבות בו בנג'מין גדל ומטפלת בו כשהוא הופך להיות יותר ויותר צעיר.

בשנת 2002, מוחלף השעון הישן של מר גאטו בתחנת הרכבת בשעון חדש. זמן קצר לאחר מכן, בנג'מין, שכעת תינוק, מת בזרועותיה של דייזי. סיפורו המופלא של בנג'מין באטן סופר ודייזי מתה במיטתה בבית החולים. הסרט מסתיים בצילום של מרתף שלאט מוצף במים בעקבות הוריקן קתרינה, בזמן שהשעון של מר גאטו ממשיך לתקתק לאחור.

[עריכה] שחקנים

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא