הסירה מגינוסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסירה מגינוסר - תקריב

הסירה מגינוסר או הסירה מהגליל או סירתו של ישו היא סירת עץ שהתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופיה של הסירה ובדיקה באמצעות פחמן 14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה. הסירה מוצגת במוזיאון בית יגאל אלון בגינוסר.

הסירה, הגילוי והשימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור הסירה
קשת מעל הכנרת עם מציאת הסירה
חשיפת הסירה
העברת הסירה לאולם התצוגה בסיום תהליך השימור
תרשים הרכב הסירה

את הסירה גילו האחים יובל ומשה לופן, חברי קיבוץ גינוסר, ונמצאה כשהיא מלאה באדמת סחף. הסחף שבה סייע להגן על העץ מפני ריקבון. חלקיה האחרים של הסירה שנחשפו לאוויר לא שרדו. הקרקע סביב הסירה נחשפה, והיא חולצה על ידי ארכאולוגים מרשות העתיקות בסיוע מתנדבים במשך אחד-עשר ימי עבודה, ותוך שימוש בטכניקות שהגנו על העץ הלח. הסירה נארזה בפוליאוריטן מוקצף והועברה אל החוף, שם הונחה בתוך בריכת מים שנבנתה במיוחד עבורה. שימור הסירה ארך 14 שנה והעץ חוזק בשעווה. בחודש פברואר 2000 הועברה הסירה למשכנה הקבוע בביתן שהוכן עבורה במוזיאון, שם היא מוצגת באמצעי הדמיה חדישים, הסובבים סביב התעלומה למה ואת מי היא שימשה[1]. הסירה ניצבת במרכזו של האולם על מנשא מיוחד המורכב מארבע רגליים ו-16 זרועות.

אורכה של הסירה הוא 8.20 מטר, רוחבה 2.30 מטר וגובהה 1.25 מטר. ככל הנראה הייתה מצוידת במפרש ובשני זוגות משוטים, והותקנו בה שני משוטי הגה. מנתוניה סביר שאויישה על ידי ארבעה חותרים והגאי. גוף הסירה עשוי משנים-עשר סוגי עץ שונים, בעיקר מארז הלבנון ומאלון. עשרת סוגי העץ האחרים נוספו לה במהלך התיקונים הרבים שנערכו בה במשך השנים, וכללו אורן, חרוב, כליל החורש, דולב, שקמה, ערבה, עוזרר, שיזף, ער אציל ואלה אטלנטית. כאשר הסתבר כי הסירה אינה שמישה עוד, הוסרו ממנה כל חלקי העץ השימושיים, ושרידיה שקעו במי האגם. כל שנים עשר מיני העצים שמהם עשויה הסירה ניצבים בשדרה המובילה אל הביתן שבו היא מוצגת.

ההקשר ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירות דוגמת הסירה מגינוסר שימשו במאה הראשונה לספירה לדיג ולשינוע מטען ובני אדם על פני הכנרת. הן נבנו בצורה אופיינית: תחילה נבנתה המעטפת. החיבורים בין הלוחות נעשו בשיטת "שקע וסין", ולאחר מכן הוכנסו הצלעות וחוברו לגוף במסמרי ברזל. שיטה זו הייתה מוכרת בים התיכון כבר מהמאה ה-1 לפנה"ס, ושימשה לבניית סירות עד לתקופה הביזנטית.‏‏[2]

המרד הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר החל דיכויו של המרד הגדול בגליל נכנעה טבריה ללא קרב, והקנאים שישבו בה נמלטו אל טריכיי, המזוהה כיום עם מגדלא הסמוכה, אך זו נכבשה על ידי טיטוס בהתקפה פתאומית. המורדים שישבו בה יצאו בסירות אל הים, והרומאים התארגנו באופן מהיר, בנו רפסודות, ויצאו בעקבות המורדים. בקרב הימי שהתרחש נהרגו כל המורדים, ויוסף בן מתתיהו כתב כי הכנרת האדימה מדמם:

"את היהודים הניסו יחד, ולא היו יכולים לא לברוח אל החוף שהיה בידי האויב ולא היו יכולים לנהל קרב ימי בתנאים שווים, כי הסירות של היהודים היו קטנות מדי, ולא היו יפים אלא לצורכי ליסטאות, אבל היו חלשים מדי נגד הרפסודות.... לבסוף ניסו היהודים שהיו מכותרים בתוך סירותיהם להבקיע להם דרך אל החוף. וכשניסו לעלות לחוף, נדקרו רבים בחניתות האויב, לפני שהספיקו לעלות אל החוף. רבים קצו ועלו לחוף ושם נהרגו בידי הרומאים. כל הים היה נראה צבוע בדם, וכאילו מלא גוויות, כי שום איש לא היה יכול להינצל"

מלחמות היהודים ספר ג', פרק י', פסקה ט'

סירתו של ישו?[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי הסירה ותיארוכה לתקופתו של ישו עורר עניין רב בעולם הנוצרי‏‏[3]. לפי האתר הנוצרי "Sacred destinations" ("יעדים קדושים"), דיווחו שני האחים שגילו את הסירה כי ראו קשת בענן כשהבחינו בה‏‏[4]‏‏, והדבר אף הונצח בתמונה. סביר שישו ומאמיניו, שרבים מהם היו דייגים, השתמשו בסירות דומות לסירת גינוסר, והדבר נזכר במקומות רבים בברית החדשה. לדוגמה:

"וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו: והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן: ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון"

הבשורה על-פי מתי, ח' 23-27‏‏[5]‏‏[6]

"ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות: וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאוד ותקרע מכמרתם׃ ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו"

הבשורה על-פי לוקס ה' 1-7‏‏[7]

וכך גם בנס הדיג השני:

"ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ ...ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו"

– ‏הבשורה על-פי יוחנן, כ"א 5, 11‏[8]

סירת גינוסר זכתה גם לכינוי "סירתו של ישו", אף כי ברי כי לא נמצא קשר בין כלי השיט הספציפי הזה אל ישו או אל מאמיניו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסירה מגינוסר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסירה בת אלפיים - לדעת להציג אחרת
  2. ^ בית יגאל אלון - הסירה העתיקה
  3. ^ ‏"אל גן נעול, סיורים במנזרי הארץ", נירית שלו כליפא, הוצאת זמורה ביתן דביר, עמ' 203‏
  4. ^ Galilee Boat
  5. ^ scripturetext
  6. ^ ‏תיאור דומה מופיע גם בבשורה על-פי מרקוס פרק ד' 35-41 ובבשורה על-פי לוקס ח' 22-25‏
  7. ^ ‏scripturetext
  8. ^ scripturetext


האתרים הנוצריים בצפון הכנרת
הר נחום: כנסיית הר האושר ודומוס גלילאה · עין שבע: כנסיית הלחם והדגים והמנזר הבנדיקטיני וכנסיית הבכורה של פטרוס
כפר נחום: כנסיית בית פטרוס וכנסיית שנים-עשר השליחים · הסירה מגינוסר · כורסי
הכיכר