הסכם אלכסנדרופול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסכם אלכסנדרופול (טורקית Gümrü Antlaşması) היה הסכם שלום שנחתם ביום 2 בדצמבר 1920 בעיר אלכסנדרופול, כיום גיומרי בארמניה, ואשר סיים את מלחמת טורקיה-ארמניה שהתחוללה מ-24 בספטמבר 1920 ועד ליום חתימת ההסכם בין כוחות האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה לבין הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה. תנאיו של ההסכם סוכמו בין מפקד הכוח הצבאי הטורקי מוסה קזם קראבקיר, לאחר שכבש את העיר אלכסנדרופול והקים בה את מפקדתו ובין שר החוץ של ארמניה.

עיקרו של ההסכם היה בסעיף 10 בו הצהירה ארמניה כי היא מוותרת על השטחים שהוענקו לה לפי חוזה סוור שנחתם ב-10 באוגוסט 1920, ומתוך כך על רובן המכריע של תביעותיה לשטחים בתחומי אסיה הקטנה. עוד קבע ההסכם בסעיף 2 כי קו הגבול בין שתי המדינות יעבור לאורך התוואי שהוסכם בין רוסיה לבין האימפריה העות'מאנית כפי שנקבע בהסכם ברסט-ליטובסק מ-1918.

ההסכם היה אמור לזכות באשרור הפרלמנט הארמני בתוך חודש לכל היותר ממועד חתימתו, אך דבר זה לא נעשה מעולם שכן הצבא האדום שהחל את פלישתו לארמניה מכיוון אזרבייג'ן כשבוע לפני כן, כבש את ירוואן ב-4 בדצמבר 1920, ובכך באה עצמאותה של המדינה המוטשת אל קיצה.

עשרה חודשים לאחר חתימת הסכם אלכסנדרופול, הוא הוחלף בהסכם קארס.